המחזה "הקמצן"
מגישות : נופר מנצור , עדן סויונוב , ניקול גבראילוב
עימות : כסף ואהבה
ב. הדמויות שמשתתפות בעימות זה הם : ולר , הרפגון , אליז .
הרפגון - אבא של אליז , קמצן , רודף בצע , חשדן , חסר כבוד , חסר אמונה .
ולר - אוהב את אליז , מתחזה למשרת כדי להיות קרוב לאליז .
אליז- אוהבת את ולר , בתו של הרפגון .
ג. נושא העימות הוא : הרפגון אומר לאליז שהיא תתחתן עם מר אנסלם שהוא בן 50 ושהיא תתחתן איתו עוד היום אליז לא מסכימה הרפגון ובתו מתווכחים , ולר נכנס , הרפגון קורא לו לשפוט ולהגיד מי בניהים צודק , הוא או בתו.
ולר עושה את עצמו כמסכים עם כל מילה שהרפגון כי הוא משרתו .
הרפגון אומר לולר שהוא רוצה את אליז בלי נדוניה , הרפגון שומע נביחות כלב בגינה והוא רץ לבדוק מה עם הכסךף שלו . המאוהבים נשארים לבדם , מתייעצים ביניהם ומחליטים לדחות כמה שיותר את הקץ ולבסוף לברוח.
האב נכנס באמצע משוכנע שולר משכנע את בתו לקבל את טענת אביה .
2.עמודים : 24-30
ציטוטים : "הרפגון : ובכן בתי זאת גמרתי בנפשי לענייני שלי . ואשר לאחיך, אני מועיד לו אלמנה מסוימת שהבוקר דיברו בה עמדי . ובעניינך שלך - אותך אני נותן למר אנסלם ".
אליז : "מר אנסלם ?"
הרפגון: "כן איש מבוגר ונבון ומיושב בדעתו , לכל היותר בן 50 והכל משיחים שעשיר מופלג הוא " .
אליז: " אינני רוצה להתחתן אבי אם לא אכפת לך !".
הרפגון: "כל הכבוד גם לך יקירתי אבל ברשותך האדיבה תתחתני איתו עד הערב ".
הרפגון: "הנה ולר ! את מסכימה שנשים אותו שופט בנינו ."
אליז: " אני מסכימה . "
הרפגון: " גש הנה , ולר .בחרנו בך שתאמר לנו מי הצודק בתי או אני ."
ולר: " אתה צודק אדוני , אין שום ספק ".
הרפגון: " אני רוצה להשיא אותה הערב לאדם שנתברך ביישוב הדת ובנכסים גם יחד . והחוצפה מטיחה לי בפני שאין היא מעלה אפילו על דעתה להינשא לו . מה אתה אומר על הכך ?
ולר : " אני אומר כי מעיקרו של דבר אני מסכים לך ולא ייתכן כלל שלא איתך הצדק . אבל גם היא אינה בלתי צודקת לחלוטין וכיוון ... "
הרפגון: " מה פירוש ? מר אנסלם הוא חתן ראוי להתכבד. אציל בעל שלשלת יוחסין , בעל מידות תרומיות , מתון ומיישב בדעתו ומושפע בנכסים ואין לו בנים כלל מנישואיו הקודמים . וכי יכול שיימצא לה שידוך נאה מזה ? ".
ולר: " נכון מאוד . אבל היא יכולה לטעון , שאתה קצת דוחק את הקץ, שאולי מוטב לשעות קצת ולראות אם יש לה זיקה אל ... "
הרפגון: " זו הזדמנות שיש לקפוץ עלייה ולתפוס בקרניה . יש כאן יתרון שלא אמצא אותו בשום מקום אחר: הוא מתחייב לקבל אותה בלי נדוניה ".
ולר : " בלי נדוניה ? "
הרפגון : " זהו !"
ולר : "הה ! אני נאלם דום . מבין אתה ? זהו נימוק שאין אחריו כלום . אני נסוג אחור . "
הרפגון : " זה לי חסכון לא קטן".
ולר: " ברור כשמש. אין כאן מקום לוכוח . אף כי יכולה בתך לטעון כנגדך , שנשואין הם ענין חשוב יותר משאנו משערים וכי השאלה היא אם עליה להיות מאושרת או אומללת כל ימי חייה וכי התקשרות כזאת שצריכה להתקיים עד יום אחרון מחיבת כי נהיה זהירים מאוד לגביה ".
הרפגון : " בלי נדוניה ! ".
ולר : " אתה צודק בהחלט ! זו תשובה נצחית . מה נאמר ומה נדבר ? יש בני אדם שהיו אומרים כי בכמו אלה יתכן וטעמה של הנערה הוא עניין שיש לתן עליו את הדעת וכי אותו הפרש גדול בגיל , באופי ובמזג, עשוי להביא על הנשואין תקלות חמורות למדי . "
הרפגון : "בלי נדוניה " .
ולר : " הה ! אין מילים בפי . כמובן. מי לעזאזל , יעמוד כנגד זה ? אף כי פה ושם ימצאו אולי כמה אבות , שהיו חסים על רגשי לבן של בנותיהם יותר מאשר על הוצאות הנדוניה ושלא היו מקריבים אותן קורבן לעסקיהם ושהיו משתדלים קודם כל לתבל את הנושאין באותו דבק טוב של התאמה אשר היא השומרת בהם על הכבוד , על שלות הנפש ועל השמחה , וכי ... "
הרפגון : " בלי נדוניה ! "
ולר: " אין ספק ! כאן מסתתמות כל הטענות ! לך ודבר בשעה שנמוק שכזה לפניך ! "
הרפגון : " הא , הא ! נדמה לי שהכלב נובח . מישהו כבר וודאי משתדך אל הכסף שלי . "
אליז : " צחוק אתה עושה ולר ! כיצד אתה מדבר אליו ?" " אבל הנישואין הללו ולר ! "
ולר : " נמצא תחבולה לבטלם ".
אליז: " אבל איך נספיק להמציא משהו , אם הערב הם עומדים להחתם ? "
ולר: " תמצאי אמתלה לדחייה : איזו מחלה , למשל ."
אליז : " אבל הם יגלו מיד את הערמה אם יקראו לרופאים ".
ולר : " את חומדת לצון ! מה אלה מבינים ? הבלים , הבלים ! יכולה את ליטול לך כל מחלה שתעלה על דעתך - הם יעמדו ויסבירו לך מנין זו קפצה עליך ?"
ולר : " ואמצעי אחררון שבידינו - אנו קמים ובורחים והרינו פטורים מכל . אם יש באהבתך , אליז יקירתי , מדת כוח אשר .. ( רואה את הרפגון ). כן , כן , ואיזו היא בת נבונה ? המכבדת רצון אביה . אין לה עסק בפרצוף - פנים של חתנה ואם לפניה אותו נמוק עצום ורב האומר " בלי נדוניה " , עלייה לקבל מיד כל מה שנותנים לה " .
הרפגון : " מצוין . אלה דיבורים כהלכה !"
ולר : " סלח לי, אדוני , שאני קצת יוצא מכלי ומרשה לעצמי לדבר אליה בלשון כזאת ."
הרפגון : להפך ,להפך ! אשרי האוזניים שכך שומעות . אני רוצה שתטל לך מרות מלאה עליה . (אליז) . כן , עכשיו את בידיים נאמנות ! אני מוסר לו את השליטה שנתנה לי עליך מידי שמים והנני גוזר שתעשי כל מה שהוא מצויה ".
ולר : " (לאליז) . עכשיו נסי נא לחלוק על דברי מוסר שלי . (אליז יוצאת ) אלך אחריה , אדוני , ואמשיך את הלקח שאני נותן לה ".
הרפגון : " כן , אני אודה לך מאוד . זה הדרך ... "
ולר : " יש להחזיק עליה את הרסן מתוח קצת ."
הרפגון : " נכון מאוד . הכרח הוא ש ... "
ולר : "הסר דאגה מלבך . אני בטוח שאעשה וגם אוכל . "
הרפגון : " קום ועשה . קום ועשה . אני יוצא לשעה קלה העירה ומיד אני חוזר ."
ולר :" (פונה אל אליז , בלכתו אחריה לעבר הפתח שבו יצאה . ) כן , הכסף הוא היקר מכל תחת השמים ועליך להודות ולשבח לאלוהי מרום שזכית והאיש הישר הזה הוא אביך מולידך . הוא היודע טעמם של חיים . כשאדם מסכים לקבל נערה בלי נדוניה אין שואלים שאלות . הכל כאן ושתי התבות הללו "בלי נדוניה " באות תחת יופי וגיל ומוצא וכבוד ובינה וישר . "
הרפגון : " (לעצמו) . הה , איזה בחור יקר ! ממש אורים ותמים ! אשרי שזכיתי למשרת כזה !