פלורוליזם שוק חפשי של דעות
שוק חופשי של דעות
המונח שוק חופשי מגיע מכלכלה – שוק חופשי של סחורות = המדינה מאפשרת מסחר חופשי: מי שמציע סחורה טובה ומבוקשת מצליח למכור יותר ומי שהסחורה שלו פחות מבוקשת מצליח למכור פחות, אבל העיקרון הוא לאפשר לכל אחד להציע את הסחורה שלו באופן חופשי ולאפשר לקהל חופש בחירה.
מדינה דמוקרטית מאפשרת לכל המעוניין להשמיע את דעותיו ועמדותיו.
השאיפה היא לאפשר למקסימות דעות להישמע באופן חופשי (ולהתערב רק במקרים קיצוניים מאוד).
המדינה מאפשרת חופשי ביטוי = השמעה של מגוון עמדות ודעות באופן חופשי עם מינימום הגבלות והתערבות.
הנחת יסוד בדמוקרטיה – אין קבוצה או אדם שיש לו ידיעה מוחלטת מהי האמת
לכן:
•צריך לאפשר חופש ביטוי, שוק חופשי של דעות = לתת לכל מי שמעוניין להביע דעתו ולנסות לשכנע את האחרים שדעתו היא הנכונה.
•שוק חופשי של דעות מאפשר לאזרחים חשיפה למגוון דעות ועמדות בצורה חופשית ומאפשר לכל אחד לגבש את דעתו.
פלורליזם
מהמילה הלועזית PLURAL - רבים, ריבוי.
פלורליזם = במדינה דמוקרטית, חופשית, צריך להיות ריבוי = ריבוי של דעות, ריבוי של קבוצות, ריבוי של השקפות עולם, ריבוי של צורות חיים וכן הלאה.
הרעיון הוא קיום ביחד, באותה המדינה, של קבוצות שאינן מסכימות זו עם זו.
בחברה כזו גם על התקשורת להיות פלורליסטית:
•קיום של מגוון גופי תקשורת – ציבוריים, מסחריים, ארציים, אזוריים.
•הצגה באמצעי התקשורת של מגוון עמדות – גם עמדות מיעוט, ש"מרגיזות" את הרוב.
•הצגה מגוונת של אנשים מקבוצות שונות באוכלוסייה.
תמיד יהיו יחסי כוח: קבוצות חזקות יותר וקבוצות חזקות פחות, קבוצות הקרובות למרכז וקבוצות בשוליים של החברה, קבוצות איתן מסכימים הרבה וקבוצות איתן מסכימים מעט, קולות חזקים ובולטים וקולות חלשים יותר ופחות מוכרים – חברה פלורליסטית שואפת להשמיע את מגוון הקולות.
מגוון של תחנות רדיו אזוריות
רב-תרבותיות
גישה המעודדת דיאלוג, כבוד הדדי, קבלת השונה, סובלנות ויציאת מכנה משותף בין תרבויות שונות.
חברה שמעודדת רב-תרבותיות היא חברה שלא מטשטשת את ההבדלים בין הקבוצות שמרכיבות אותה, אלא מאפשרת לכל קהילה וקבוצה לחיות לפי התרבות שלה.
החברה הישראלית למשל היא חברה מאוד מגוונת: לאומים שונים, דתות שונות, מדינת הגירה אליה הגיעו ממגוון רחב של מדינות וכן הלאה. בשנים הראשונות כפתה המדינה תרבות אחת – ציונית/חילונית/ישראלית וביקשה לטשטש תרבויות אחרות. בשנים האחרונות השתנתה החברה לכיוון יותר רב-תרבותי: לדוגמה,
אימוץ חגים של קהילות כחגים רשמיים: חג הסיגד של יוצאי אתיופיה וחג המימונה של יוצאי מרוקו
לחברות שונות יש מידות שונות של רב-תרבותיות:
יש חברות שמבטלות את ההררכיה לגמרי וכל התרבויות מקבלות משקל דומה. יש חברות שלהן יש תרבות אחת מרכזית והיא מקבלת גם תרבויות שונות ממנה
חשוב לזכור:
שוק חופשי של דעות ופלורליזם הם ערכים דמוקרטיים, אבל הם לא ערכים מוחלטים. כשהם מתנגשים עם ערכים אחרים צריך להחליט מי גובר.
המדינה יכולה להתערב במקרים קיצוניים ולצמצם השמעה של דעות שעוברות על החוק (מקרים כמו גזענות או הוצעת דיבה)
שוק הדעות אינו חופשי לגמרי והפלורליזם אינו מוחלט.
יש דמוקרטיות בהן חופש הביטוי יותר רחב ויש דמוקרטיות* בהן חופש הביטוי יותר מצומצם, אבל כל חברה קובעת את גבולות הפלורליזם ומידת החופש של שוק הדעות.