מדור אומנות
אמנים רבים הושפעו מניצחון אהוד, וכתוצאה מכך ציירו את הציורים הבאים. אספנו את הציורים הבולטים ביותר ביחד למדור מיוחד- וכתבנו את הפרשנות שלנו מתחת לכל ציור.
בניגוד לציורים האחרים במדור, איור זה צויר בשחור-לבן, ואיננו ממעיט בפרטים כמו הציור הראשון. יד ימינו של אהוד נראת כעומדת לסטור לעגלון, בזמן שיד שמאל שולפת את החרב הקצרה מירך ימין. העובדה שאהוד שולף את חרבו מיריך ימין מחזקת את הפרשנות שעגלון לא ציפה לחרב שכן היא נשלפה מירך ימין ולא שמאל.
ציור פסיפס זה מראה את רגע דקירת הרג עגלון- אך האמן בחר להתמקד אך ורק בשניים (עגלון ואהוד), ומסביבם שלל צבעים בדוגמאות שונות. עגלון מוצג ככמעט חיה, עם קרניים וכתמים אדומים. דמותו של עגלון ליד אהוד מחזקת את תכונותיו הטובות. (חוזק, אומץ ונחישות). בפינה ניתן לראות את בני ישראל שנענים לאהוד תוקע בשופר, בזמן הוא הורג את עגלון.
הציור מבטא את אהוד בן גרא ועגלון בצורה הפשוטה ביותר, כאשר אהוד דוקר את עגלון בזמן שהוא ועגלון מביעים אדישות מוחלטת. הציור דובק בפרטי הסיפור, אך על פי האיור עגלון התנגד לאהוד לפני מותו- מה שלא צויין בתנ"ך.
רוב הציורים שציורו בפרק ג הם של אהוד ועגלון- ניתן להבין שאמנים אבים חושבים שרגע הריגת עגלון הוא רגע שיא בסיפור.
אנו סבורות שהציור הבא הינו הכי מדויק מבין ארבעת הציורים, אך גם פה האמן שינה את הפרטים המשניים בהתאם לתקופתו שהמספר המקראי לא מציין: לבוש עגלון ואהוד, הרהיטים בארמון, והיחס של אהוד כלפי עגלון.
עגלון מוצג כטיפש, ושומר על הבעה אדישה רגעים לפני המוות שלו. בניגוד אליו, תנוחתו של אהוד מציגה קרבה למלך, למרות שהוא מתכנן להרוג את עגלון בעוד שניות ספורות.
הציור עומד בכל התיאורים שאמר המספר המקראי. לדוגמה:
"אהוד בן גרא בן הימיני איש היטר יד ימינו"- אהוד מחזיק את חרבו ביד שמאל.
"ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גומד אורכה"- אהוד מחזיק חרב קצרה מאוד בציור.
"עגלון איש בריא מאוד"- כלומר, עגלון איש שמן מאוד.
"דבר סתר לי אליך... דבר אלוהים לי אליך"- אהוד מוצג כמספר דבר סוד לעגלון.