עבודה בהיסטוריה

30 עובדות בעקבות הסירטון שלא ידענו אלהים.

1. בן גוריון יורד לנגב.

2. בן גוריון היה נמוך קומה.

3. בן גוריון היה נוהג לעמוד על הראש.

4. בן גוריון נולד בשנת 1886.

5. בן גוריון נולד בעיר פלונסק שבפולין.

6. בגיל 11 שמע בן גוריון על הרצל ואהב את נחישותו.

7. בגיל 14 בן גוריון מייסד קבוצה שנקראת " עזרה" שחבריה מדברים שם עיברית.

8. בשנת 1906 עלה לארץ והתרגש עד דמעות.

9. בן גוריון הבין שחיי העיר לא בשבילו.

10. בשנים האחרונות של דוד בן גוריון בארץ הוא עבד כחקלאי.

11. בן גוריון הצטרף למפלגה שנקראת פועלי ציוןץ

12. בן גוריון היה אחד העורכים של עיתון המפלגה.

13. במאמר הראשון שהוא פרסם הוא חתם בשם בן גוריון.

14. לבן גוריון קראו בהתחלה דוד יוסף גרין והוא שינה את שמו לדוד בן גוריון.

15. בעקבות בן גוריון שנוו אנשים רבים את שמות המשפחה שלהם לשמות עיבריים .

16. בן גוריון הקדיש שנה שלמה מחייו ללימודי טורקית.

17. דוד בן גוריון חי בנגב.

18. דוד בן גוריון למד משפטים באיסטנבול עם יצחק בן צבי.

19. בשנת 1915 היה בארצות הברית והמשיך בפעילותו הציונית.

20. בן גוריון הכיר בארה"ב את פולה מונבז ולאחר זמן קצר התחתנו.

21. בן גוריון האמין שניתן להקים מדינה.

22. פעמים ביום פולה הייתה מכריחה את דוד לאכול מאכל שנקרא "קוצקוצ".

23. במלחמת העולם הראשונה בן גוריון התגייס נגד הבריטים.

24. ב 1921 ממונה למזכיר הכללי הראשון של הסתדרות העובדים.

25. האתגר הראשון שעמד בפני בן גוריון עם הכרזת המדינה היה מלחמת העצמאות .

26. בן גוריון הוא זה שהתעקש על ירושלים כעיא הבירה של מדינת שיראל.

27. לעיר מגוריו של דוד בן גוריון הגיע בנימין זאב הרצל והציג את הרעיון של התפתחות המדינה היהודית.

28. במשך 15 שנים כהן בן גוריון כראש ממשלה ושר הביטחון.

29. בן גוריון ניצח בחמש מערכות בחירות לראשות הממשלה עד שפרש ב 1963.

30. בן גוריון נפטר בגיל 87, הוא נקבר בשדה בוקר.

פינוי ימית.

זה היה ב 25.12.81 -התקיים דיון בכנסת על גובה הפיצוי שייניתן לי ולמשפחתי בעקבות פינוי ימית.

בדיון נכך שר האוצר ועוד מספר משפחות שגרות בחבל ימית.


כעבור 4 חודשים בתאריך 25.4.82 הגיע צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל לחבל ימית על מנת לפנות אותנו מהבתים.

זה היה שהייתי בת 23 והיו לי 2 אחים קטנים.

כל המזוודות היו מוכנות ואז הגיעה הדפיקה בדלת ואמרו לנו להתפנות ,לא רצינו לעזוב אך לא היה לנו הרבה ברירות. ההרגשה הייתה רעה מאוד,העצב היה כל הזמן באוויר ושמעתי הרבה בכי.


שאלנו את עצמנו: "מה יהיה עם העתיד שלנו"? "איפה נגור"? לאן נלך?"


באותו היום העבירו אותנו לבית מלון במרכז הארץ ונשארנו שם זמן מה עד שקיבלנו את הפיצויים והתחלנו לחפש מקום אחר לגור בו.