עבודה במקרא בנושא דוד וגולית
ניב הדר ודניאל אילטוב כיתה ט'2
אומנות
2.בחרנו בתמונה זאת מכיוון שהיא מציגה הכי טוב לדעתנו את הסיפור המקראי עם עריפת ראשו של גוליית בסוף המלחמה בין דוד לגוליית כשדוד מנצח את גוליית ודוד עם תיק ובו אבנים ודוד חלש לעומת גוליית שהיה גבוה עם צבא חזק קידונים וציוד צבאי חזק.ניתן לראות כי דוד ניצח בזכות אמונתו בה'. לאחר ניצחון דוד , דוד עורף את ראשו של גוליית ולכן בחרנו בתמונה זאת.
3.קישור לאתר אודות הצייר(לקוח מויקיפדיה) : https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%90%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%92%27%D7%95
4.הצייר אכן תואם את הסיפור המקראי כי לאחר שדוד ניצח על גוליית הוא ערף את ראשו וניתן לראות זאת גם בתמונה. והפסוק המוכיח זאת הוא: "וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן-הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן, וַיַּךְ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִתֵהוּ; וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד. נא וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ"(שמואל א פרק יז פסוק 51)
מקרא
2.דוד התנדב למלחמה ממספר סיבות:
א.דוד אהב מלחמות ורצה לעזור למען המלחמה "כי למען רעות המלחמה ירדת"(שמואל א פרק יז פסוק 28)
ב.דוד רצה להציל את כבודם של עם ישראל ושל ה' "כי מי הפלישיתי העורל הזה כי חרף מערכות אלוהים חיים"(שמואל א פרק יז פסוק 26)
ג.דוד היה מעוניין בפרס שהובטח למי שינצח את גוליית "מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלישיתי הלז(שמואל א פרק יז פסוק 26)
ספרות
זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.
יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".
בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.
כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.
דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.
"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.
כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,
הנה בא אלינו, בא אלינו...
מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
השיר דומה לסיפור המקראי בכך שבתנך גוליית מתואר כענק שגובהו שש אמות וזרת. גם בשיר גוליית מתואר כענק אשר מגיל קטן מטיל את מוראו על יתר האנשים וזה החלק בשיר המוכיח זאת:בגנון אמר שלום ילדים עברו לדום,בן חמש וכבר הספיק להביא הביתה סלע.
בנוסף לכך יש עוד נקודת דמיון ובה מתואר ניצחונו של דוד על גוליית בעזרת רוגטקה וזה מוכך בשיר כך: דוד מלך התעצבן "הרוגטקה תנגן" אבל לעברו ירה קלע לו בול בפוני.
נקודת השוני בשיר היא: סיפור דוד וגוליית הונצח בחברה הישראלית כסיפור המראה את חוסנו של העם היהודי ואילו פתיחת השיר טוענת בהומור כי: "זהו שיר מאוד עצוב הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת לא יעזור לך שנתיים"
נקודת שוני הנוספת היא שלידתו וגדילתו של גוליית המתוארים בשיר אינם מוזכרים בתנ"ך.
גם נסיבות הקרב שונות לחלוטין: בסיפור המקראי מבקש שאול המלך מתנדב להילחם בגוליית ודוד מתנדב, ואילו בשיר דוד וגוליית נפגשים באקראיות.
פיזיקה ומתמטיקה מתקשר למקרא
1. על פי המרצה הניצחון דוד כן קשור לאמונה באלוהים אבל הוא מציין שהחלק הגדול בניצחון קשור לפיזיקה ולפי חשיבתו דוד זרק כמה פעמים ופגע בגוליית אבל זריקתו השלישית שזרק שהרגה את גוליית הייתה חזקה במיוחד יותר מהירה מקליע
הוא סובב את הקלע שש , שבע סיבובים לשנייה וזה אומר שכשהאבן משתחררת היא טסה במהירות למצחו של גוליית בערך במהירות של 35 מטר לשניה ועוצמת העצירה של קליע מאקדח היא בקוטר של 0.45
מהירות האבן שזרק דוד (על פי דבריו של המרצה) הייתה 35 מטר לשניה הרבה יותר חזקה מעוצמת זריקת כדור בייסבול. בנוסף לכך המרצה מוסיף כי האבנים בעמק זה הם אבנים לא רגילות הם אבנים עם צפיפות רבה(שזה אומר שהאבן פוגעת בו מהר).
בנוסף לכך ההסבר הנפוץ ביותר לסינדרום "ענקים" הוא מצב הנקרא אקרומגליה. ואקרומגליה נגרמת ע"י גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח הגורמת להפרשת יתר של הורמון הגדילה. בדיוק כמו לגוליית.
2.החוק/המשוואה הפיסיקאלי המתארת את הסיפור המקראי היא: נוסחא לחישוב מהירות-דרך חלקי זמן ובמקרה הזה עם זריקת האבן על גוליית המהירות היא 35 מטר לשניה.
3.לדעתנו מסקנותיו של המרצה הן די סותרות את ההיגיון והוא הופך את הסיפור המקראי ליותר מידי מציאותי בגלל שעבר לא השתמשו בנשק ובמקרא מציינים כי דוד ניצח בעזרת אמונתו. ולדעת המרצה חוקי הפסיקה אכן חלים על המקרים המתוארים במקרא.
4.אנו לא מקבלים את טענותיו של המרצה מכיוון שהוא מתאר את הצד הפיזיקאלי של הניצחון וסותר את הצד המקראי שלו כמו שאנו חושבים.אנו מאמינים כי זריקת האבן הייתה יותר איטית מהתיאור של המרצה אבל אנו מסכימים עם המרצה שהאבן שפגעה בגוליית באמת הייתה לא אבן רגילה אם היא הצליחה להרוג את גוליית.