ירושלים עיר מוזהבת

העיר שלי

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם‏[1] (בערבית: القـُدْس,‏[2] או أُورشَلِم‏[3]) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם למעלה מ-800 אלף תושבים. בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא ובית ראש הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל המערבית, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 570‏[4] עד 857‏[5] מטר מעל פני הים.


העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם, והיוותה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם ומושא געגועיו בזמן שהייתו בגלות. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19 התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר במאה ה-21, מהוות את רובה המוחלט של העיר. במרכזה של ירושלים השלמה עומד הר הבית, שמפריד בין מערב ירושלים למזרח ירושלים.


בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו של האומות המאוחדות, והיא נמצאת ברשימת האתרים בסיכון.

מקור השם ירושלים

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעודות הראשונות בהן נזכר שמה של ירושלים במידה רבה של ביטחון, בצורה הדומה לשם העברי הן כתבי המארות המצריים. שמה של העיר מופיע בכתבי המארות כ"אשאמם" שאותו יש לקרוא ככל הנראה כ"רֻשַׁלִמׁם". זמנן של תעודות אלה מקביל לתקופה שבה על פי הממצא הארכאולוגי בוצרה לראשונה הגבעה עליה קמה העיר - 3,800 לפנה"ס לערך. מאוחר יותר מופיע שמה של העיר כ"אורוסלימה" במכתבי אל עמרנה מן המאה ה-14 לפנה"ס.


חוקרים סבורים כי ירושלים נקראה מלכתחילה על-שמו של אל השקיעה הכנעני, שלם, שהיה אלם של היבוסים, וכי במקום היה מקדש לפולחנו. הסברה היא ש"מלכיצדק מלך שלם", הנזכר בספר בראשית, הוא למעשה מלך ירושלים. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי י. ר. ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ - ספר איוב לח, ו), ולפיכך, על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא "ייסד האל שלם", או העיר שאותה ייסד האל שלם. סברה אחרת באשר למשמעות השם היא שיש לפרשו לפי הקרי המודרני בעברית ובערבית - "אור-שלם", עירו של שלם.


על פי המדרש, השם "ירושלים" הוא צירוף של השם בו אברהם קרא לה, "הר ה' יראה" עם השם "שלם" וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירושלם". במקרא מופיע שם העיר (חוץ מארבעה מקומות) בכתיב חסר, ללא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם" (בדומה לשמה בארמית). עם זאת, הקרי הוא "ירושלים", וכך הוא גם שמה של העיר אצל חז"ל. על פי המסורת, ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.


לירושלים שמות רבים. על פי המדרש, ישנם 70 שמות עבריים לעיר. העיקרים שבהם הם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, צִיּוֹן, חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְרוּשָׁלִַם (ללא י') יְפֵה נוֹף וְעִיר דָּוִד.


בדומה לציון ארץ ישראל בשם "הארץ" ובית המקדש בשם "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות בשם "העיר" בה"א הידיעה, ללא ציון שמה (הגמרא, מסכת תענית כו: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... בשבעה עשר בתמוז נשברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר...").

קדושת ירושלים

ירושלים היא העיר הקדושה ליהדות. קדושתה נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום בו בחר הבורא לשכן את שכינתו ושמו (ועל כן היא נקראת בתהילים עיר האלוהים), כמו כן מהעובדה ההיסטורית שבירושלים שכן בית המקדש הראשון בתחילת האלף הראשון לפני הספירה ובית המקדש השני שהתקיים בירושלים מן המאה הרביעית לפני הספירה עד המאה הראשונה לספירה. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו קרבנות שהיו מותרים באכילה רק בין חומות העיר. במסורת היהודית נאמר גם שאבן השתיה, שהייתה מתחת לקודש הקודשים, היא הסלע שממנו הושתת כל העולם, ומקום עקידת יצחק.


ירושלים אינה מופיעה בחמשת חומשי תורה בשמה, אלא כ"הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם" (דברים, פרק יב'), אם כי יש השערה לפיה העיר "שָלֵם" הנזכרת בספר בראשית (יד, יח) היא ירושלים. יחד עם זאת, העיר מוזכרת פעמים רבות בשאר ספרי התנ"ך (667 פעמים), ומספר דומה גם במשנה, בתלמוד, ובתפילות. כמו כן היא מופיעה בשם "ציון". רבים הם המייחסים את "הר המוריה" מקום עקידת יצחק, להר הבית.


על פי המקרא וההלכה ישנן כמה מצוות הכרוכות בירושלים, כאשר כולן סובבות סביב ריכוז הפולחן ובניית בית המקדש שם. המצווה המרכזית היא העלייה לרגל, שלוש פעמים בשנה, בחג הפסח, בחג השבועות ובחג הסוכות (שמות כג, יז). בבית המקדש יש גם להקריב את כל הקורבנות המוטלים על האדם - עקב נדר או חטא. בנוסף, יש מצווה להביא ביכורים לירושלים (שם כג, יט) וכן מצווה להביא את פירות השנה הרביעית לנטיעת העץ ולאוכלה בירושלים - נטע רבעי. כמו כן, יש מצווה להביא בשנים מסוימות את המעשר השני ולאוכלו בירושלים. כאשר ישנן בעיות משפטיות חמורות, מצווה להגיע לבית הדין הגדול בירושלים, כדי לבררן בפניו (דברים יז, ח).


בנוסף יש מצווה בתפילה להפנות את הפנים לכיוון ירושלים (ובירושלים עצמה - לכיוון הר הבית) על פי הנאמר בתפילת שלמה: "כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבָיו בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ " (דברי הימים ב' ו, לד)


על פי המסורת היהודית, חל איסור לקבור מתים בתוך העיר על מנת לא לחלל את קדושתה, שכן המת הוא טמא, ולכן נהוג היה לקבור את המתים באתרים שונים סביב העיר בהם הר הזיתים, עמק יהושפט, גיא בן הינום ועוד גבעות רבות המקיפות את העיר הקדומה (אזור העיר העתיקה ועיר דוד) שתחומה בחומה. עם זאת, בספר מלכים ובספר דברי הימים נכתב כי מלכי בית דוד, נקברו בתוך תחומי העיר. בימי בית שני גם נמצאו קברים של בני אצולה בתוך תחומי החומה שהקיפה את העיר ובהם קברו של דוד המלך, שיש הרואים אותו במתחם "קבר דוד" שבהר ציון.

כמה שירים על ירושלים

ירושלים של זהב- שולי נתן [HQ]
רן אלירן - לך ירושלים
שישו את ירושלים

סיכום קטן על ירושלים

ירושלים היא עיר בירה לעם היהודי אבל היא חשובה גם לעמים המוסלמים והנוצרים.

היו בין האסלם, הנצרות והיהדות הרבה מריבות על העיר ובסוף הגיעו להחלטה, לחלק את העיר לשלוש חלקים: חלק יהודי, חלק נוצרי וחלק אסלמי.

עד היום יש הרבה מלחמות ומריבות על ירושלים ועל הרבה מקומות אחרים בישראל אבל עדיין הרוב שייך ליהודים בגלל שהיא באמצע המדינה שלהם.

מקומות על ירושלים

הכותל
Big image

כיפת הזהב

Big image

הר הבית

Big image