עבודה בהיסטוריה
מגישות: נועה פרחי, נועה נתנזון, מעיין משה ט'6
נשים מתגייסות
נשים מתגייסות לשירות הצבא
חיל הנשים של צבא ארצות הברית (באנגלית: Women's Army Corps) היה זרוע השירות לנשים של צבא ארצות הברית, אשר פעלה בשנים 1942 עד 1978.
חיל הוקם חצי שנה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, ב-14 במאי 1942. הוא הוקם תחת השם חיל-עזר הנשים של צבא ארצות הברית (Women's Army Auxiliary Corps), שם שהוסב לשמו הקבוע האמור בשנה שלאחר מכן. המפקדת הראשונה של החיל הייתה אלוף משנה אובטה קאלפ הובי (בשנים 1942–1944).
כ-150,000 נשים שירתו בחיל במהלך מלחמת העולם השנייה. הן היו הנשים הראשונות – למעט אחיות – ששירתו בצבא ארצות הברית. גיוס הנשים היה תוצאה של צורך, שנבע ממחסור בכוח אדם גברי, ואשר התגבר על הדעות השמרניות ששררו בעניין זה בצמרת הצבא ובקרב הציבור הרחב בארצות הברית. בעוד שמרבית הנשים שירתו בתחומי ארצות הברית, הרי כ-12,000 מהן נשלחו אל מעבר לים – לזירה האירופית, איטליה, זירת צפון אפריקה וגינאה החדשה.
נשים שירתו במגוון תפקידים טכניים ואדמיניסטרטיביים, ובכלל זה חזאות מזג אוויר, פיקוח טיסה, מכונאות רכב ומטוסים, אלחוט וטלפנות, הצפנה, צילום ותפקידים בחיל הרפואה. ההערכה היא שגיוס הנשים לצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה שיחרר כוח אדם גברי כדי איושן של שבע דיוויזיות לוחמות. 639 עיטורים הוענקו במלחמת העולם השנייה לקצינות וחיילות חיל הנשים.
גנרלים רבים רצו בשירות של חיילות רבות יותר ואף הציעו להנהיג גיוס חובה שלהן, רעיון שנדחה על ידי משרד המלחמה של ארצות הברית מחשש להתנגדות עזה בקונגרס ובציבור. גנרל דגלס מקארתור כינה את חיילות חיל הנשים כ"חיילים הטובים ביותר שלי", וציין שהן עבדו קשה יותר מן הגברים, התלוננו פחות מהם והיו ממושמעות יותר. גנרל דווייט אייזנהאואר צוטט כמי שאמר ש"תרומתן מבחינת יעילות, כישרון, מורל והתמדה איננה ניתנת למדידה".
במהלך מלחמת העולם השנייה קיימו גם הצי האמריקני ומשמר החופים יחידות נשים משלהן, שנקראו Women Accepted for Volunteer Emergency) Servic). כמו כן התקיים הארגון האזרחי שנקרא טייסות שירות חיל האוויר אשר הטיס מטוסים צבאיים עבור חילות האוויר של צבא ארצות הברית.
נשים עובדות
בעשור השני של המאה העשרים פרצה מלחמת העולם הראשונה . עקב גיוס המוני של גברים, עלה הצורך בידיים עובדות. כך החלו לצאת מן הבית נשים ולמלא תפקידים חיוניים בעורף בעת המלחמה (שעד כה היו סגורים בפניהן). נשים באנגליה נאלצו לצאת לעבודה כדי למלא את מקום הגברים המגוייסים. נשאר דור שלם של נשים אלמנות, מטופלות בילדים וללא יכולת למצוא בן זוג, שכן רבים מהגברים נהרגו במלחמה. אישה עובדת מפרנסת הייתה גם לאישה עצמאית.
ב-1914- יצאו נשים לעבודה. התקופה הייתה תקופת מלחמת העולם הראשונה ובאנגליה נוצר עד מהרה מחסור חמור בידיים עובדות. בבתי החרושת, ובענפי השירותים. מיד התברר שהנשים מסוגלות להחליף בהצלחה את העובדים הגברים. הנשים הסתגלו מהר וחדרו לכל ענף בתעשייה במספרים גדלים והולכים.
מעמד האישה עבר שינוי מהפכני. עד לפני המלחמה הגבר היה הדמות הדומיננטית בבית. האישה נחשבה כמי שאינה מסוגלת לתפקד בלעדיו. במהלך המלחמה הגברים נעדרו מהבית והנשים "גילו" שהן מסוגלות להסתדר ללא גבר ולנהל את משק הבית לא פחות טוב ממנו!. נשים יצאו לעבודות שנחשבו גבריות בלבד ובצעו את עבודתן בצורה מצוינת. עם שובם של הגברים משדה-הקרב היה קשה להחזיר את המצב לקדמותו.
.
מתוך: נשים במאה העשרים, האגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך.
מעמד האישה