בין המהפכה הצרפתית למגילת העצמאות
מציגים: עידן דמארי, דביר, עידן זאדה, איתי ושליו.
בין עקרונות המהפכה הצרפתית לגילוי עריות
חופש
חירות
"מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל."
על פי מגילת העצמאות, מדינת ישראל מושתת על יסודות החירות ומעניקה לכל אזרחיה את אחת הזכויות הבסיסיות ביותר שמגיעות לאדם מרגע היוולדו.
כך גם, בעקרונות המהפכה הצרפתית. אחד העקרונות החשובים והמרכזיים ביותר שעליו נלחמו המעמד השלישי במהפכה זו הוא החירות. המעמדות הגבוהים כפו על בני המעמד הנמוך גזרות, מיסוי, עבודות פרך וחוקים שביטלו את חירותם. לכן, החליטו המהפכנים שבהצהרת זכויות האדם והאזרח יופיע גם עיקרון החירות שעליו נלחמו, משום, שראו בכך דבר בסיסי ומובן מאליו, ושלכל אזרח מגיע חירות מעצם היותו אדם ולחיות כרצונו מבלי להשתייך למעמד כלשהו.
חופש דת
"מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות....תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות...."
על-פי מגילת העצמאות, זכותו של כל אדם לבחור ולקיים את דתו או לא לקיים שום דת על פי שיקוליו האישיים, ולקיים את פולחנה בכל דרך שימצא לנכון לעשות זאת כל עוד אינו פוגע בזכויותיהם של אחרים.
עיקרון זה מתקשר למהפכה הצרפתית, בכך שלפני המהפכה חופש הדת בצרפת לא היה קיים, וחל כפיה חמורה על האמנה בדת של אותה התקופה ומי שנגד לכך הוצא להורג או שכול רכושו הוחרם. לאחר המהפכה לכל אזרחי צרפת הותר להאמין בכל אשר ירצו ו"איש, איש באמונתו יחיה".
זכויות
שוויון זכויות
"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
לפני המהפכה הצרפתית, צרפת חולקה לשלוש מעמדות ולכול מעמד זכויות חברתיות ומדיניות שונות משאר המעמדות. המעמדות הגבוהים נהנו מזכויות יתר בעוד שהמעמד השלישי דאג לפרנסת המדינה.
נוסף ל כן, המעמדות הגבוהים זכו גם לזכויות מדיניות/פוליטיות ורק הם יכלו להיבחר לתפקידים גבוהים בצבא. לאחר המהפכה הצרפתית המצב שונה וכל אזרחי צרפת נהנו משוויון זכויות.
זאת ועוד, נוסח חוק בהצהרת זכויות האדם והאזרח שכולם זכאים לשוויון: "בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות; ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מיוסדים אלא על טובת הכלל בלבד."
אותו עיקרון חדר גם למגילת העצמאות של מדינת ישראל שמבטיחה שבמדינתנו יתקיים שוויון זכויות.
צדק
"מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל."
מדינת ישראל התחייבה לשפוט בצדק, ביושר ובהוגנות את כולם ללא יוצא מן הכלל ולהטמיע צדק חברתי במדינתנו.
כך גם נוסח בהצהרת זכויות האדם והאזרח:
- "הכל שווים לפני החוק וזכאים ללא אפליה להגנה שווה של החוק. הכול זכאים להגנה שווה מפני כל אפליה המפירה את מצוות ההכרזה הזאת ומפני כל הסתה לאפליה כזו".
- "כל אדם זכאי, מתוך שוויון גמור עם זולתו, למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים בשעה שבאים לקבוע זכויותיו וחובותיו ולברר כל אשמה פלילית שהובאה נגדו".
- "אדם שנאשם בעבירה פלילית חזקתו שהוא זכאי, עד שלא הוכחה אשמתו כחוק במשפט פומבי שבו ניתנו לו כל הערובות הדרושות להגנתו".
- "לא יורשע אדם בעבירה פלילית על מעשה או הזנחה שלא נחשבו בשעתם לעבירה פלילית לפי החוק הלאומי או הבינלאומי. לא יוטל עונש חמור מהעונש שהיה נוהג בזמן שעבר את העבירה הפלילית".
חינוך ותרבות
"מדינת ישראל תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
חינוך ותרבות מהווים בסיס למדינה מצליחה בימינו. בתקופה שלפני המהפכה הצרפתית רוב המדינה הייתה חסרת השכלה וחינוך בסיסי (קרוא וכתוב) וחסרת תרבות, מה שהביא למדינה לא מפותחת ולא מתקדמת. לאזרחים הפשוטים של צרפת הקדומה לא היו את האמצעים הדרושים בכדי לשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך בעוד המעמדות הגבוהים שלחו את בניהם למוסדות חינוך ותרבות שונים, ורק בסוף המהפכה הצרפתית, כאשר נפוליאון מתמנה למלך צרפת, הוקם מערכת חינוך ציבורית הכוללת בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ואוניברסיטאות המאפשרים לציבור הרחב ללמוד, להשכיל ולהרחיב את אופקי הידע.
במגילת העצמאות של מדינתנו, ישראל מבטיחה חינוך ותרבות חובה לאזרחיה ובכך מבטיחה גם את עתיד המדינה.
ביטחון
עיקרון זה בא לידי ביטוי גם במהפכה הצרפתית ולפניה. אזרחי צרפת חשו איום וחוסר ביטחון מהמעמדות שנשלטו על ידם עקב ניצול מחמיר, התעללות בוטה ושלילת זכויות רבות.
לפיכך נכתב בהצהרת זכויות האדם והאזרח חוק: "...מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא השמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתי מתבלטות של האדם. זכויות אלה הן: החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי...". כלומר,שכל אזרח צריך להרגיש ביטחון בכל מקום אשר הוא נמצא.
דמוקרטיה
בצרפת הקדומה של המאה ה-18, לא הייתה עוד דמוקרטיה ושלט מלך אבסולוטי, שראה עצמו שולט בחסדי האל ולכן, היה חייב רק לו דין וחשבון, וכל סמכויות השלטון היו נתונות בידיו מה שאפשר לו לקבל החלטות ללא ניהול דיון בנושא. עם הבעיה עלה גם הצורך בהקמת משטר דמוקרטי שמאפשר לכולם להיבחר לתפקידים ציבוריים, צבאיים או ממשלתיים.
כבוד
בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, אשר נחתמה ב-10בדצמבר 1948 בעצרת האומות המאוחדות, בחרו אומות העולם בערך כבוד האדם, כערך היסוד הבסיסי והראשוני מכולם. מה שאומר שמדינת ישראל תעניק כבוד לכל אזרחיה.
לעומת זאת, הכבוד לא ניתן למעמד הפשוט בצרפת משום, שראו בהם אנשים זניחים, חסרי השכלה וישנם שראו בהם רכוש. יתר על כן, התעללו בהם, חדרו לפרטיותם, לעגו להם והחרימו אותם. לכן, ראו המעמד השלישי בערך הכבוד בערך קיומי ובין החשובים ביותר משום שהבסיס להכל הוא הכבוד בין אדם לחברו.
כתבות אשר נוגדות את הערכים שבמגילת העצמאות
בתי ספר בפתח תקוה: לא נקבל תלמידים אתיופים
כשבועיים וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, לפחות 100 תלמידים ממוצא אתיופי בעיר פתח תקוה עדיין לא יודעים היכן ילמדו בשנה הבאה. הסיבה למשבר: סירובם של בתי ספר פרטיים, בעלי אופי דתי-לאומי או חרדי, לקבל אליהם את התלמידים בני העדה. יצוין כי חלק גדול מתקציבם של בתי ספר אלה מגיע ממשרד החינוך ומהרשות המקומית. מנכ"ל משרד החינוך, שמשון שושני, הודיע כי על בתי ספר שיסרבו לקלוט את התלמידים יוטלו קנסות כספיים ואף ייתכן כי יישלל רישיונם.
פלאייר גזעני כנגד הקהילה האתיופית הופץ ביקנעם על רקע מערכת הבחירות המקומית.
פלאייר גזעני כנגד הקהילה האתיופית הופץ ביקנעם על רקע מערכת הבחירות המקומית: "האתיופים היו רעבים מאוד, מזוהמים, מסריחים, מדבקים ומלאי כינים וראש העיר, סימון אלפסי ניקה אותם, אבל הכינים נשארו הם ב'יש עתיד'". מסיעתו של אלפסי נמסר: "אנו סולדים מהמעשה ומוקיעים את התופעה"
למרות שבמגילת העצמאות כתוב-"מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". שתי הכתבות מראות שעדיין אין שיוויון זכויות חברתי לכל אזרחי המדינה ללא הבדל דת גזע ומין.