מסעות הצלב

עמית ברגר, ליר ליאם

הקריאה למסע

הכל החל בשנת 1095 בעת שהאפיפיור קרא למאמינים לצאת למסע מזרחה לכיוון ישראל קונסטנטינופול על מנת להציל אותן מפני המוסלמים.

קריאת האפיפיור נבעה מבקשת קיסר ביזנטיון לעזרה.

בוועידת קלרמון שהתקיימה בעיר צרפת נשא האפיפיור נאום, בו הודיע על התמיכה בביזנטיון ובישראל וגם קרא לאבירים במערב, במיוחד בצרפת, לצאת למסע לארץ ישראל וביזנטיון.

עניית הקריאה למסע

חוץ מאבירים שכן נענו למסע, גם מלכים, נסיכים, כמרים, נזירים ואיכרים הצטרפו גם הם למסע, בעוד הם מצוידים בנשק, מזון, ואספקה.

הגורמים ליציאת הצלבנים למסע

גורמים אחדים הביאו אנשים רבים כל כך להיענות לקריאת האפיפיור ולצאת לדרך כה מסוכנת, והם: בקרב הצלבנים היו שראו במסע הצלב הזדמנות להגר מאירופה - באותה התקופה גדלה אוכלוסיית אירופה , ותושביה נזקקו לאזורי התיישבות חדשים שיספקו להם מקורות מחיה נוספים.

האבירים קיוו להשיג אדמות , איכרים שאפו לזכות בחירות ובאדמות , וסוחרים היו מעוניינים למצוא במזרח שווקים לסחורותיהם ולהביא סחורות מן המזרח לאירופה.

ואולם , הגורם העיקרי שתרם להחלטתם של נוצרים לצאת למסע היה הקשר החזק שחשו למקומות המקודשים להם בארץ ישראל.

ההגעה אל היעד - ירושלים


מסע הצלבנים לעבר ירושלים במסע הצלב הראשון נמשך כשלוש שנים, ובסופו הגיעו הצלבנים לירושלים.

בהגיעם לירושלים התקשו הצלבנים לפרוץ את חומות העיר. הוטל מצור על ירושלים בקיץ, והאקלים החם של הקיץ במזרח הכביד על בני אירופה. על כך נוסף מחסור במים, והצלבנים נאלצו ללקק טל, לשתות מי בורות או לקנות מים.

בעת המצור השתמשו הצלבנים במגדלי מצור על מנת לנסות להחדיר אש חיה לתוך העיר.

היו עוד כל מיני ניסיונות בשיטות לחימה שונות שייעלו את הלחימה בעיר, ובסופו של דבר הביאו לפריצת החומות וכיבוש ירושלים.

לאחר מצור של כחמישה שבועות, בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים. הם טבחו במוסלמים וביהודים תושבי העיר ואסרו עליהם לגור בה. רחבת הר הבית נהפכה למקום מקודש לנוצרים בלבד, והמבנים המקודשים למוסלמים - כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא, היו לכנסיות.


הצלבנים הקימו ממלכה צלבנית והפכו את ירושלים לבירתה. הממלכה התקיימה כתשעים שנה, בשנים 1187-1099

קשיי המסע


במהלך המסע נתקלו הצלבנים בקשיים רבים: ליוצאים לדרך לא היו מפות שיסייעו להם למצוא את דרכם , ולעתים הם נאלצו לשלם למורה דרך מקומי כדי שיוביל אותם. מדי פעם תקפו את הצלבנים שודדים , וכדי להתגונן מפניהם הם התקבצו בחבורות וסייעו אחד לשני. אחרים הצטרפו לאבירים חזקים , וכך זכו לביטחון במסעם בדרכים.

מדי פעם מתו הסוסים מרעב או מקשיי המסע בדרכים משובשות , והצלבנים המשיכו את המסע ברגל.

ככל שהמרחק בין הבית לצלבנים גדל, הכביד עליהם המחסור במזון.

במסע, הצלבנים נאלצו לאכול בעיקר לחם יבש ובשר מומלח.

מסעות הצלב לירושלים

Sunday, Oct. 11th 1096 at 9am to Wednesday, Oct. 11th 1099 at 11am

ירושלים, ישראל

Jerusalem, Jerusalem District