עבודת שורשים

אוה זרובינסקי

פרק א'- זהות


שם- שמי הוא אוה מקור השם הוא מהשם חוה ופירושו האישה הראשונה בהיסטוריה היהודית ואשתו של האדם הראשון. השם ניתן לי לזכר סבא שלי שנפטר ימים אחדים לפני הולדתי בכך שנלקחו אותיות משמו והרכיבו את השמי.

תיאור- אני בת בגובה 1.55 צבע העיניים שלי הוא חום וגם צבע השיער שלי חום.

תאריכים- נולדתי בתאריך ה-08.05.2003 ז' באייר ה'תשס"ג בבית החולים איכילוב שבתל-אביב, מזל החודש שלי הוא שור. מאורע חשוב בחיי הוא מעבר הדירה והבית ספר בגיל 8, חיי השתנו בכך שהתחלתי בית ספר חדש והכרתי חברים חדשים.

תכונות- תכונות האופי שלי הן עקשנות, התמדה, רגישות, צניעות, חברותיות, סקרנות ועוד... תכונות שאני אוהבת בעצמי הן: התמדה, רגישות צניעות, חברתיות ועוד... הייתי משנה בעצמי את זה שאני עקשנית.

מקום- אני גרה בראשון לציון ברחוב הזז 25, עברתי דירה פעמיים ותמיד גרתי בראשון לציון למרות שנולדתי בתל- אביב, אני גרה בשכונת נאות שקמה מאז שנולדתי, השכונה היא שכונה גדולה עם מספר רב של רחובות ובתים. בתקופת הגן הייתי במספר גנים והיו לי שם הרבה חברים, בבית הספר היסודי הראשון שהייתי בו היו חברים אבל הם לא היו חברים ממש טובים, ואז משפחתי ואני עברנו דירה ואחותי ואני עברנו מבית ספר "מרחבים" לבית ספר "נווה עוז", ששם בהתחלה לא התחברתי להרבה ילדים אבל עם הזמן הרבה ילדים הפכו לחברים טובים שלי, וכמה מהם חברים טובים שלי גם היום. ביום הראשון של חטיבת הביניים פחדתי שלא אתחבר לילדים, אך כבר בימים הראשונים הכרתי בנות ובנים חדשים שהפכו לחברים טובים שלי עד היום. תחביבי הם לקרוא ספרים, לצייר, לרקוד ועוד... אני מאוד אוהבת ללמוד דברים חדשים, המאכל האהוב עלי הוא פיצה. ספר שמאוד אהבתי הוא ספר שנקרא "נעלי החלקה" מאת נואל סטריטפילד , הספר לימד אותי שצריך לדעת להתגבר על הקשיים שלנו, סוגי הספרים שאני אוהבת הם הרפתקאות, אני אוהבת סרטים מותחים ומרגשים, הצבעים האהובים עלי הם ורוד, לבן וכחול ובנוסף עונות השנה המועדפות עלי הן סתיו וחורף.

משפחה קרובה- יש לי אחות אחת שקוראים לה אליזה והיא נולדה ב-2004\11\13 בישראל בבית החולים "אסף הרופא" וכיום היא לומדת בכיתה ו' בבית ספר "נווה עוז" ולהורי קורים מיכאל שנולד ב-1962\04\30 בברית המועצות ונטלי שנולדה ב-1970\07\11 בברית המועצות.

מאורעות חשובים בחיי- מאורע לשוב בחיי הוא טיול הבת מצווה שלי, כשטסתי לבלגיה והולנד למשך כמעט חודש, בטיול זה נהנתי מאוד ולמדי המון דברים, ואחד מהם הוא שאני בגיל המצוות ושזוהי תקופה חשובה בחיים.

משימות להרחבה- אילו הייתי רוטשילד הייתי תורמת סכום כסף גדול לבתי חולים לילדים ולעמותות לילדים בעלי מגבלויות.

פרק ב'- ראיון עם ההורים



אמא

שם השפחה של אמי לפני נישואיה הוא כהן ופרושו: משרת האל בבית המקדש, שפת הדיבור בבבית אמי בילדותה הייתה רוסית, היא למדה כימיה בתיכון מספר 93 ובאוניברסיטה העברית הירושלים, כיום היא מנהלת מחקר בתעשיית תרופות. בבית אמי בעת ילדותה יום השבת היה יום מנוחה והם כיבדו אותו. בבית אמי בעת ילדותה חחגו את חגי ישראל בכך שאכלו מאכלים שקשורים לחג. משחקים מילדותה של אמי: מחבואים, תופסת, קפיצה בחבל, משחקים על כדור וכו'. באזור בו גדלה אמי היתה אנטישמיות והיא התבטאה בכך שלעיתים לא קיבלו יהודים למקומות שרצו ללמוד בהם, לא היו תגובות מצד היהודים מכיוון שהם לא יכלו לעשות עם זה כלום. תאריך העליה של אמי: 1994\06\06. בשעות הפנאי אמי התעסקה במוזיקה, החליקה על הקרח וכמו כן שרה במקהלה. במקום בו גדלה אמי חיו אנשים בעלי השכלה גבוהה, הערכים עליה היא חונכה: השכלה ונימוסים.


אבא

לאבי יש אחות אחת שנולדה בברית המועצות ב-1970\05\05, שפת הדיבור בבבית אבי בילדותו הייתה רוסית, הוא למד הנדסה אלקטרונית בתיכון מספר 74 בטכניון בברית המועצות, כיום הוא מהנדס אלקטרוניקה. בבית אבי בעת ילדותו לא היה נהוג לציין את יום השבת באופן יחד, ולא היה נהוג לחגוג באופן מיחוד את חגי ישראל. משחקים מילדותו של אבי: כדורגל, הוקי, כדורסל, שחמט, דמקה, קלפים וכו'. באזור בו גדל אבי הייתה אנטשמיות והיא התבטאה בכך שאמרו דברים רעים על היהודים, לא קיבלו מהסיבה הזו יהודים לאוניברסיטאות בערים גדולות, היה אסור לדבר בעברית או ביידיש, היה אסור לגוג חגים ולציין את יום השבת, לא היו תגובות מצד היהודים מהפחד שיכולים להרוג אותם. תאריך העליה של אבי: 1995\07\3. בשעות הפנאי אבי ראה טלוויזיה, הלך לקולנוע, נפגש עם חברים, קרא ספרים וכו', בקהילה בה חיי אבי חוי אנשים שלא האמינו בה'. בעת שירותו בצבא אבי היה בקורס קצינים.


הורי

שם המשפחה הוא זרובינסקי ומקורו מאוקראינה, זרובינסקי הייתה עיירה באוקראינה. הורי הכירו זה את זה דרך הסבים שלי בכך ששני הסבים שלי הכירו זה את זה מהמפעל ברוסיה שעבדו בו בו ביחד. הורי התחתנו ב-12\28 באולם ברמת גן. הורי מספרים: נולדתי בבית החולים איכילוב בתל אביב ב-5\8 והם חגגו את ליידתי יחד עם כל המשפחה. לשנת המצוות הוריי מאחלים לי בריאות, אושר, אהבה וכל טוב. הורי מכבדים את הדת והמסורת והחשובים להם מאוד הלימודים שלי ושל אחותי. בילדותם שני הורי היו בתנועת נוער שדומה לצופים, מטרת התנועה הייתה שלילדים יהיה מה לעשות אחר"צ ולעזור למבוגרים ולכבד אותם. בתנועת הנוער הזו היו פעילויות כמו מפגשים עם לוחמים שנחלמו במלחמת העולם השניה וכו'. כשהורי היו זוג צעיר הם התפרנסו בזכות השכלתם.

אירוע מיוחד הוא אירוע הבת מצווה שלי שחגגנו אותו יחד עם כל המשפחה ולאחר כן טסנו לחו"ל.

פרק ג'- סיפור חיים


בחרתי בסיפורה של דודה שלי שהצליחה למצוא את קרובי המשפחה לאחר מלחמת העולם השניה:

בשנת 1934 עלתה משפחתו של סבא רבא שלי מצד אבא ששמו מרדכי מוורשה שבפולין לפלסטינה (ארץ ישראל), אך מרדכי בשנת 1923 עלה לרוסיה, באותה תקופה כל מי שעלה לרוסיה עצרו אותו וחקרו אותו בכלא למשך זמן מה ושם חייבו אותו לומר כי הוא הגיע מלובלין שבפולין ואסרו עליו להגיד כי הוא לא היה ממשפחה ענייה, אך בפועל הוא הגיע מוורשה. לאחר ששוחרר הוא התחתן ונולד לו בן (סבא שלי). בזמן הזה משפחתו בפלסטינה והוא התכתבו על ידי מכתבים ושמרו על קשר, אך לאחר זמן מה כשאשתו של סבא רבא שלי הייתה בהריון שני, עצרו אותו והיכנסו אותו למחנה עבודה כי טענו שהוא מרגל אנגלי אך בפועל המשטר באותה תקופה הכניסו לכלא כמעט את כולם, לקחו מאנשים רכוש ורצחו אנשים, כשהוא נכנס לכלא ההתכתבות בין המשפחה בפולין לבין משפחתו נעצרה , למרות שהגיעו מכתבים אל אשתו של מרדכי היא לא ענתה מהפחד שיעצרו או יהרגו אותה על כך שהיא מתקשרת עם אנשים מחוץ לרוסיה. כאשר הכניסו את מרדכי למחנה העבודה אשתו קרעה את כל התמונות כך שלא נשאר שום זכר ממנו, כדי שלא יעצרו אותה גם כן. הרבה פעמים הגיעו אל ביתה בכדי לעצור אותה, אך כאשר המשטר בא לביתה היא יצאה מהבית, ואת הבן שלה (סבא שלי) נתנה לשכנה כדי שתשמור עליו. היא לא יכלה להתקבל לעבודה מכיוון שהייתה אשתו של "אויב העם", ורק בשנת 1940 היא מצאה עבודה במפעל והספיקה לברוח יחד עם עובדי המפעל לפני שהתחילה מלחמת העולם השניה ברוסיה (המלחמה ברוסיה התחילה בשנת 1941). במחנה העבודה נפטר מרדכי בשנת 1944, בגיל 38. משפחתו של מורדכי מפלסטינה חיפשה אותו הרבה מאוד זמן לאחר המלחמה, היא שלחה בקשות ל"צלב האדום" שעזר לאנשים מכל העולם למצוא את קרוביהם שאבדו במלחמה, אך הם לא ידעו כי הוא כי הוא נכנס למחנה העבודה ונפטר שם, ואפילו כשאחיו של מרדכי, ישראל נפטר, בניו כתבו לו על המצבה "לזכר אחיו מרדכי שעקבותיו נעלמו בנכר". כאשר התחילה המהפכה ברוסיה שלפניה היא אסור לצאת או להיכנס לרוסיה, דודה שלי עלתה לארץ , בשנת 1994, והיא שלחה בקשה לחיפוש הקרובים של סבא רבה שלי שחיו בישראל ואיבדו את הקשר עם המשפחה ברוסיה, אך הפרטים שהיוידועים להם היו מעטים מאוד. לאחר כחודש הגיע מכתב כי קשה מאוד למצוא בן אדם עם שם משפחה נפוץ כמו רבינוביץ', אבל למרות זאת נמצא בן אדם אחד שהתאים ברוב הפרטים. דודה שלי יצרה קשר איתו וגילתה כי הוא באמת קרוב משפחה, בהתחלה משפחתו לא האמינה כי הם קרובי משפחה אך כאשתו של האיש שנמצא הראתה תמונות לדודה שלי של מורדכי, אשתו וסבא שלי כשהוא קטן דודה שלי גילתה כי גם לה יש את אותה תמונה בדיוק.