איראן בתקופת השאה- המשטר הטוטליטרי
חקר המשטר הטוטליטרי
רקע
המהפכה הלבנה:
המהפכה הלבנה היא כינוי לתומכי השלטון שהיה בהנהגת השאה מוחמד רזא פהלווי (חלק מהתומכים לא בהכרח אהבו את צורת השלטון ותמכו בה מתוך רצון אלא מכפייה, פחד וחרדה מצד השלטון).
מטרתה של המהפכה הלבנה הייתה לקדם את איראן מבחינה מודרנית, כלכלית וחברתית בסגנון מערבי. מהמפכה זו נקרת "לבנה" מאחר ותוכנן שלא יהיה אלימות נוקשה כלפי האזרחים וללא שפיכות דמים, אך התיכנון לא צלח, השלטון היה אגרסיבי עד כדי מוות המוני.
שלטונו של השאה מוחמד דגל במרקסיזם- תורה חברתית ששאיפתה היא זכויות שוות בין מעמדות התושבים.
רקע המהפכה האיסלאמית:
בשנת 1901 בפרס העניק המלך קאג'אר לוויאליאם ניקס דאראנ'י זכויות לחיפוש נפט בממלכה למשך 60 שנים. ב1907 העביר וויליאם לחברת הנפט "בורמה" שהייתה בבעלות בריטית את זכויותיו. שנה לאחר מכן החברה מצאה בור עשיר בנפט והוא גדל עד למלחמת העולם הראשונה אז החשיבות האסטרטגית של פרס הובילה את ממשלת בריטניה לרכוש מניות (אחוזים בחברה) ולמעשה הלאימה (לקחה רכוש פרטי והפכה אותו לבעלות המדינה) את תעשיית הנפט בפרס.הבריטים עוררו את זעמם של הפרסים כי התערבו בענייניהם הפרטיים.
לאחר מלחמת העולם השניה התקיים בפרס חוסר שביעות רצון מזכות שניתנה לממשלה על הנפט הבריטי (אשר קיבלה רק 16% מהרווחים).
בשנת 1921 עלה רזא חאן הגנרל לשלטון על ידי הבריטים תוך הפיכה צבאית כתוצאה של ניהול כושל מצד שושלת קאג'אר (הצביעו בפרלמנט בעד סילוקו של אחמאד שאה). רזא הוכתר במקומו לשאה וייסד את השושלת החדשה. רזא שאה שינה את שם המדינה מפרס לאיראן והחל בתוכנית מהירה ומוצלחת לדרך מודרנית בפרס,שבאותו זמן הייתה בין המדינות העניות והחלשות ביותר בעולם.
רזא לא סבל התנגדות לשלטונו ומתנגדי השלטון הושלכו לבית הכלא או הוצאה להורג. פוליטיקאי שהסכים עם מדיניותו היה מוחמד מוסאדק.
לאחר הפלישה הגרמנית לבית המועצות התפתחה חברות בין היטלר לרזא,רזא הוגלה מאיראן על ידי הבריטים ובמקומו מונה בנו מוחמד רזא כשהוא רק בן 22. במהלך שלטונו של מוחמד הוא סבל מהתנגדות לשלטונו מצד אנשי הדת, בני המעמד הבינוני, ואנשי השמאל. התנגדותם התבטאה בסדרה של מחאות אלימות, השחטת רכוש ועוד. לאחר שמוחמד מונה החלה המהפכה האסלאמית (האיראנית) שבראשה עמד ח'ומייני ,מנהיג פוליטי של המהפכה האסלאמית ביחד עם מפגינים רבים שהתנגדו לצורת השלטון הנוקשה, ובעקבות מהפכה זו הצליחו להפיל את המשטר הטוטליטרי בשנת 1979.
מוחמד רזא שאה
רזא חאן
חומייני
מאפייני המשטר הטוטליטרי
תעמולה המונית
הגדרה:
תעמולה המונית היא שהשלטון שולט שליטה מוחלטת בעיתונות, ברדיו, בקולנוע ובתיאטרון בכדי לשלוט על דעת הקבל ולבחור מה האזרח הפשוט ידע ומה יוסתר ממנו. כך מונעים מחשבה ביקורתית ומפעילים פרסומת לטובת המפלגה. התעמולה מתבצעת ע"י סיסמאות, מצעדים,נאומים ופולחן האישיות
במהלך כל תקופת שלטונו של השאה מוחמד, נראו והתפרסמו כתבות רבות בעיתונים ושידורי רדיו על מנת להפיץ את השלטון בקרב העולם כולו ובעיקר בתושבי איראן ( השלטון של מוחמד השליט פחד באזרחים ובעולם ולכן אף מדינה לא פתחה חזית נגד השאה מוחמד) ולגרום לכל אזרח במדינתו להאמין בו ובצורת שלטונו הנוקשה. אחד מהמקרים הייתה שהתקשורת (שהייתה בפיקוח מתמיד של מוחמד) פירסמה סיפור רכילות שקרי על חומייני. התומכים בו יצאו להפגין, אך הצבא של מוחמד התעלה עליהם והרג עשרות מהמפגינים.
אחד הדרכים להפצת שלטונו של מוחמד היה לבנות פסל בדמותו שגרם לאזרחים להאמין שהוא השולט, שהוא הגדול, מנהיג חכם, אינו טועה ויודע כיצד לפעול. אך, לאחר שחומייני גבר על המהפכה הלבנה ועשה את המהפכה האיסלמית אזרחים רבים התאספו סביב פסלו של מוחמד החלו להרוס ולרמוס אותו בשביל לציין את ניצחונם של שלטון השאה מוחמד האכזרי.
מפלגה אחת ומנהיג אחד
הגדרה:
בשלטון טוטליטרי יש מפלגה אחת בלבד עם מנהיג אחד חזק, שיודע הכל ומה טוב לאזרחים ולמדינה. יש הערצה גדולה כלפי אותו מנהיג.
לאחר שמוחמד רזא השאה עלה לשלטון הוא ביטל את שיטות המפלגות באיראן ועבר לשלוט דרך מפלגה בודדת, הכוונה במפלגה בודדת היא לצורת שלטון טוטליטרית המורכבת ממפלגה יחידה.
למנהיג היחיד שעמד בשלטון היו סמכויות רבות משפיעות ביותר וכל אזרחי המדינה חויבו לציית.
בכדי לחזק את מעמד המנהיג נערך לכבודו פולחן אישיות שבו היו צריכים לפרסם תמונות ענק שלו ברחבי העיר, יצירת פסלים בדמותו ועוד. השאה התערב בכל ענייני הממשל ובייחוד בתכנון הממשלה, אישור מינויים, עקף החלטות שרים, ושלט בצבא. סמכויותיו התבטא בכך שהוא שלט בכלכלה, בצורת המחייה, החליט על חברי מפלגות לא על פי כישוריהם אלא על פי מידת נאמנותם על ערכי המפלגה.
בנוסף, בזמן שלטונו בנו בהוראתו של מוחמד פסל בדמותו שאמור לציין הערצה על שלטונו, אמינות ותמיכה אך ורק בו ללא כל ערעור.
טרור
במשטרים הטוטליטריים משתילים פחד באזרחי המדינה בכדי למנוע מאנשים להגיד דברים רעים ומזלזלים על המשטר, השליט והאידיאולוגיה.
משטר זה אינו מבוסס על הסכמה אלא על ציות, לכן כל אדם (אזרח) שהיה מתנגד לשלטון או אם היה אפילו חשש להתנגדות ולהטלת ספק בו, אותו אזרח היה מקבל את עונשו. כל אדם היה מחוייב לקבל עונש על אי ציות. העונש יכול היה להיות עינויים שנמשכו ללא הפסקה, איומים לחיי האדם או למשפחתו ואף רצח.
בנוסף מוחמד רזא השאה ייסד בשנת 1957משטרה חשאית, אירגון מודיעין וביטחון לאומי הנקרא "סאוואכ". אנשים שנתפסו ע''י המשטרה החשאית שמתארגנים כנגד השלטון ומזלזלים בו, המשטרה הייתה רשאית ואף מחויבת לעצור את אותם אנשים לכלוא אותם ללא הליך משפטי הוגן, לענות אותם ולשלוח אותם למחנות ריכוז ועבודה בתנאי מחייה שלא היו אנושיים (במטרה להעניש את אותם אזרחים). אירגון זה כונה בתור "המוסד השנוא ביותר" שהמונים פחדו וחששו ממנו בתקופה שלפני המהפכה האיראנית בגלל מנהג העינויים של המוסד וההוצאות להורג של המתנגדים למשטר זה. המוסד סאוואכ נפל ביחד עם השלטון של מוחמד רזא בשנת 1979.
אידיאלוגיה
משטרים טוטליטריים מבוססים על אידיאלוגיה אחת- זאת אומרת, דרך אשר מכתיבה לאזרחי המדינה כיצד ואיך להתנהג, לחשוב ולפעול בכל תחומי החיים. האידיאלוגיה נושאת חזון שבשביל שיתממש השלטון יכול לפגוע בזכויות האזרחים. בהתאם לאותו חזון השלטון משנה ומעצב מחדש את החברה והמדינה.
אחת המטרות והשאיפות של השאה מוחמד רזא פהלווי בהיותו מנהיג המההפכה הלבנה הייתה להפוך את איראן למדינה מודרנית, ולהגיע לרמה של ציוויליזציה, קידמה שהמדינות המתקדמות הנוספות נהנות ממנה וחידוש אורח חייהם של האזרחים. השאה מוחמד שינה באופן קיצוני את מנהגיהם והרגליהם של האזרחים במדינתו בכדי לקדם אותם בצורה הקרובה והטובה ביותר לשאר המדינות המפותחות ולהגיע לשיוויון בין המעמדות. שינוי הרגליהם של האזרחים על מנת לקדם את איראן התבטא בכך שהחל להעניק זכויות לנשים, הוא דרש מהן לבוש חילוני, אסר עליהן ללבוש צ'אדור או כל בגד נוסף העלוי לגלות או להזכיר את מאמיני הדת, ערבב בין המינים בבית הספר ואף חוקק חוק שמחייב את הגברים ללבוש לבוש אירופאי.
פיקוח על הכלכלה והנשק
הגדרה:
מדינות טוטליטריות מתנהלת באופן ריכוזי וכל הסמכויות נמצאות בידי המנהיג, וגם השליטה על אמצעי הבטחון:צבא,משטרה,משטרה חשאית וכן קנייה וייצור נשק, נאמנות הכוחות הבטחוניים נתונה בצורה עיוורת למנהיג ורק לו יש את הכח להחליט בנושא זה, בנוסף כל הנושאים בכלכליים מוכתבים ע"י המנהיג ומגויסים לצורכי המדינה. כל הרווחים ובתי העסק שייכים למנהיג.
הכסף שמימן את הצמיחה והגברת השירותים הגיע מרווחי הנפט, בהיותו גורם מרכזי ועולה מן הכנסות המדינה.
הפלת הממשלה הנבחרת של איראן בשנת 1953 הבטיחה שליטה מערבית של משאבי הנפט של איראן ומנעה את התחרות עם ברית המועצות על נפט איראני. לאחר ההפיכה ארצות הברית הקימה כחמש חברות נפט נוספות באיראן ששברו את המונופול הבריטי על הנפט ועודדו תחרות.
על רקע התגברות התנועה האנטי-מערבית בחברה האיראנית, שהייתה נגד השליטה המדינית והכלכלית של מדינות וחברות זרות באיראן, עם תחילת שנות ה-70 השאה הגביר את גובה המסים שעל חבורת זרות הפועלות באיראן לשלם מ-50% ל-80%, וקבע את תשלומי התמלוגים מ-12.5% ל -20%. כך שחברות הנפט הרוויחו רק כ-22 סנט לחבית נפט. באותו הזמן גם השליטה על קביעת מחירי הנפט חזרו לשליטה איראנית.
בנוסף השאה מוחמד, הגביל את אוצרות מהפכת הנפט לקבוצה קטנה יותר של אנשים.