האוכלוסייה בירושלים
מגישות: נועה כדורי ורוני אורן
מה מיוחד באוכלוסייה של ירושלים?
דיאגרמה אוכלוסיית ירושלים
הסבר על הדיאגרמה:
לפי מה שאנחנו רואים אוכלוסיית החילונים והמסורתיים הם הרבים ,והמעטים הם החרדים. בירושלים יש גם יותר מ-20% ערבים.יהודים בירושלים
הקשר בין ירושלים, העם היהודי ומדינת ישראל הוא ייחודי ורב ממדי.
מבחינה היסטורית ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל מראשית התהוות העם. גם בתקופת הגלות היתה ירושלים מושא לגעגועים ושאיפה לתקומה מחודשת בארץ ישראל.
ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות. קדושתה לעם היהודי נובעת מהאמונה הדתית שזהו המקום שבו בחר אלוהים לשכן את השכינה ואת שמו, וכיוצא מכך שכנו בה שני בתי המקדש. הקשר של היהודים לירושלים החל זמן רב לפני שכבש אותה דוד המלך מידי היבוסים סביב שנת 1000 לפנה"ס, עוד מזמן אברהם אבינו שעקד שם את יצחק בנו.יהודים חרדים בירושלים
השכונות החרדיות בירושלים הן גוש שכונות המוגדרות כשכונות שבהן רוב ברור לתושבים חרדים, וממילא אורח החיים החרדי ניכר ברחובותיהן. העיר מתאפיינת באחוז גבוה של תושבים חרדים ועל פי רוב הם גרים בשכנות זה לזה.
מלבד השכונות החרדיות ישנן גם "שכונות מתחרדות" - שכונות שאוכלוסייתן הישנה מתחלפת באופן ניכר באוכלוסייה חרדית או בתהליך ניכר של חזרה בתשובה. שכונות אלה נמצאות לרוב בסמיכות לשכונות חרדיות והן מושפעות מתהליך הגידול הטבעי המהיר של האוכלוסייה החרדית. שכונות אלה הן יעד מועדף עבור חרדים שרוצים להישאר בקרבת שכונתם הישנה.
נוצרים בירושלים
נצרות היא אחת משלוש הדתות האברהמיות המרכזיות, שמספר המאמינים בה, הוא הגדול בעולם.
ירושלים היתה לעיר הולדתה של הנצרות ב-31 לספירה, כאשר ישו נצלב ונקבר בירושלים, אירוע שהפך אותה למרכז הדתי של הדת הנוצרית. במאה ה-4 לספירה הפך הקיסר קונסטנטינוס את הדת הנוצרית לחוקית ולדת הרשמית של האימפריה הרומית. הוא שלח את אמו, הלנה, לירושלים כדי למצוא את מקום צליבתו של ישו. עם כיבושה של ירושלים בידי המוסלמים עלתה חשיבותה בעיני הנוצרים והם יצאו למסעות הצלב כדי לנכס אותה לעצמם. ברובע הנוצרי לבדו יש כ-40 מבני דת שונים (כנסיות, מנזרים ואכסניות ליולי רגל נוצרים). אחד האתרים הבולטים והחשובים ברובע הוא ה"ויה דולורוזה", דרך הייסורים, שהיא דרכו האחרונה של ישו. צליינים רבים נוהגים להגיע לירושלים ולצעוד בעקבות ישו במסלול המתחיל בשער האריות ומסתיים בכנסיית הקבר הקדוש.
מוסלמים בירושלים
ירושלים אינה מוזכרת בקוראן, אך לאחר מותו של מוחמד, ב-632 לספירה, קרנה של העיר עלה בעיני האסלאם. הסיבה לכך נעוצה בין היתר באמונה שכאן סיים מוחמד את מסעו הלילי ממכה – באתר שבו שוכנת היום כיפת הסלע – ומשם עלה לרקיע השביעי. במאה השנים שלאחר מותו של מוחמד, שושלת בית אומייה ששלטה בירושלים החליטה להפוך אותה לעיר קדושה לאסלאם. בשנים 691-688 לספירה הם בנו את כיפת הסלע ולאחר מכן את מסגד אל אקצא, שני מקומות בעלי חשיבות אדירה לאסלאם. המוסלמים נשארו בירושלים עד סוף המאה ה-11, אז כבשו אותה הצלבנים במסגרת מסעי הצלב. ירושלים נכבשה על ידי האיובים בשנת 1187, ונשארה תחת שלטון מוסלמי עד סוף התקופה העותמנית.
הארמנים בירושלים
הארמנים הגיעו לירושלים בגלל הקשר שלה עם ישו והתיישבו בכל המקומות הקדושים לנצרות. המקום הקדוש ביותר לנצרות בכלל ולארמנים בפרט, הוא כנסיית הקבר. הארמנים הם אחת מ3 העדות החשובות בכנסייה, לצד היוונים אורתודוקסים והלטינים. (3 העדות הנוספות הקטנות הם: האשורים, הקופטים, האתיופים). ובתור שכאלו יש ימים שברשותם המפתח של הכנסייה, הם רשאים לעשות תהלוכות, וחלקים ניכרים מהכנסייה שייכים להם.
בעבר הייתה ברשותם הגולגותא, אך הם נדחקו ממנה והיום יש להם אזור מול הגולגותא ובו, בין השאר, קפלת הנשים. אבן המשחה היא חלקית בבעלותם (2 מנורות מעליה), והקבר הוא חלקו בבעלותם. בנוסף לכך ברשותם הקפלה של חלוקת הבגדים, 7 עמודים ברוטנדה, המערה של יוסף מארמתיה (שחלק ממנה הם העבירו לסורים), והכי חשוב: מערת הלנה וקפלת מציאת הצלב האמיתי.