רצפת האגן מורכבת מרקמות חיבור, עצבים, כלי דם, ושרירים, היוצרים כולם יחד מעין "טרמפולינה" בפתחו התחתון של האגן. מעליה מונחים אברי האגן שהם השלפוחית, הרחם והמעי הגס, והיא משמשת כמוצא למספר פתחים חשובים בגופינו - הרקטום, צינור השתן ואצל נשים גם הנרתיק.

לרצפת האגן כמה תפקידים ורפלקסים חשובים מאוד - הראשון שבהם הוא השליטה על צרכים - התרוקנות ושמירה על הסוגרים סגורים בשאר הזמן. בנוסף, היא שומרת את איברי האגן בתנוחה הנכונה כדי שיוכלו לתפקד בצורה אופטימאלית. זאת ועוד, יש לה תפקיד מרכזי בתפקוד המיני - שמירה על הזיקפה אצל גברים והגברת האורגזמה הנשית.

ולבסוף, יש לה תפקיד גם בלידה - היא מתווה את מסלול ראשו של התינוק לכיוון הנרתיק.

ראשית, רצפת אגן פגועה או חלשה היא לא תצליח לעמוד בלחצים וכתוצאה מכך תיווצר בריחת שתן. יש לחץ על ריצפת האגן במצבים רבים - פעילות גופנית, הרמת משקלים, קפיצה, ריצה ועוד. יש לשים לב שגם פעולות יותר פשוטות ויומיומיות מפעילות לחץ על רצפת האגם - שיעול, עיטוש, צחוק ועוד. אם את סובלת מבריחת שתן בעקבות אחד מהפעולות האלו, עלייך לפנות לייעוץ רפואי. תתחילי בכניסה לאתר הישראלי על רצפת אגן שם תקבלי מידע על הבעיה, למי אפשר לפנות ואילו דרכי טיפול יש. זהו תהליך, אך בסופו יש אחוזי הצלחה יפים ושיפור ניכר באיכות החיים.

חשוב לטפל בבעיה בשלבים מוקדמים כי בשלבים מתקדמים רצפת האגן לא תצליח לתמוך באיברי האגן ועד לצניחת הרחם או צניחת שלפוחית השתן כלפי מטה וזה כבר ממש לא נעים.

לפעמים ישנה תופעה הפוכה בה כתוצאה מבעיות עצביות ישנו כיווץ יתר של רצפת האגן הגורם לקושי בקיום יחסי מין, קושי בהתרוקנות ועוד. גם בזה אפשר וכדאי לטפל.

כמו בכל בעיה ישנן סיבות רבות. קודם כל תמיד יש גורם גנטי שמשפיע על רגישות לליקויים. שנית, שינויים ברצפת אגן בעקבות הריון ולידה משפיעים מאוד. בגדול, רצפת האגן נחלשת כתוצאה מהריון ולידה, כך שנשים מרובות ילדים חשופות יותר לבעיות ברצפת אגן. בנוסף, רצפת האגן נחלשת עם הגיל ויש לשים לב לעניין בגילאים מבוגרים. ולבסוף יש כמובן אורח חיים - הרמת חפצים כבדים בצורה לא נכונה ולא מבוקרת מחלישים את רצפת האגן, ישיבה מרובה וחוסר פעילות גופנית מחלישים את כל השרירים המייצבים בגופינו כולל רצפת האגן, השמנת יתר מעמיסה מאוד על האזור, בנוסף גם עצירות ושיעול כרונים יכולים להשפיע לרעה.