הקיץ של אביה

----------------------- גילה אלמגור ----------------------

ההיבט ההיסטורי בעלילת הסיפור

העלילה בספר "הקיץ של אביה", מתרחשת בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, לפני כבערך 60 לבין 70 שנה.


שלושה מושגים היסטורים מיוחדים שהיו משתמשים בהם באותה התקופה ומוזכרים בספר "הקיץ של אביה":


יקה - יקֶה הוא כינוי שמקורו ביידיש, אשר התייחס במקור ליהודי גרמניה, וכן גם ליהודים מן המרחב דובר השפה הגרמנית, שאימצו לכאורה את השפה, את אורח החשיבה, הרגלי החיים והמזג של דוברי גרמנית במרכז אירופה. מאוחר יותר בארץ ישראל, הפכה המילה מכינוי כללי לכינוי לאדם בעל נימוסים, דייקנות, נוקשות והיעדר חוש הומור, שתואמות את הסטראוטיפ של היקה

משטה - הִתְבַּדֵּח, הִתֵּל, הִתְלוֹצֵץ.

ביטא - הביע; שיקף

ההיבט הספרותי

עלילת הסיפור היא על אביה, ילדה בת 10, יתומה מאב, החיה בפנימייה כי אמה, הניה, היא ניצולת השואה, חולה בנפשה ומאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, בסיפור מספרים על חופשת הקיץ של אביה, בה אמה משתחררת מבית בחולים והן גרות יחדיו בעיירה, בעיירה אביה ואמה עוברות מצבים שונים, הן חוות וויכוחים, השפלה, אהבה ולימדה מטעויות. בספר עולות המון בעיות ודילמות, אביה היא ילדה מיוחדת ולא תמיד מסתדרת עם כולם, היא חוותה הרבה בילדותיה, המחלות הנפשיות של אמה לא מקלות עליה ודמיונה מפותח, אחת הבעיות שעולות תוך כדי קריאת הספר הם איך קיים דימיון גדול בין אביה המת של אביה לבין מר גנץ, השכן החדש.

על פי דעתי נקודת השיא בספר הייתה כשמיה, המורה למחול לא קיבלה את אביה לשיעור בגלל בגדיה לא משנה כמה התחננה, יתכן והקטע הזה לא נשמע רגע שיא אך כשקוראים ומתחברים לכאב שאביה חשה באותם הרגעים שלא קיבלו אותם בגלל בגדיה ובגלל היותה קרחת הרגע הזה כואב ובלתי נשכח.

אני בוחרת לאפיין את אמה של אביה, הניה, הניה היא ניצלות שואה אלמנה, החולה במחלות נפשיות. חייה של הניה היו קשים, השואה, מות בעלה והמחלות שלה, היא מנסה להתמודד עם גידול אביה למרות הכל, היא אישה חזקה אבל לא יציבה, צריך להתחשב בה בהרבה מן הדברים, היא עושה הכל כדי שלאביה יהיה טוב אך ישנם רגעים בה היא משתגעת ומאבדת את עצמה, במהלך הסיפור לא החלטתי אם אני מחבבת את הניה או לא, היא נותנת את כל כולה לבתה אך גם מקשה על אביה וגומרת לה לנזק עקב המחלות שלה.

הסופרת של הסיפור היא גילה אלמגור, (נולדה ב־22 ביולי 1939) היא שחקנית, סופרת ותסריטאית ישראלית. שיחקה בהצגות תיאטרון רבות וכן בכ-50 סרטי קולנוע - עובדה שזיכתה אותה בכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי". כלת פרס אופיר ופרס ישראל לקולנוע.

נקודה אישית

למדתי על התקופה הרבה מתוך הסיפור, מי ששלט במדינה בתקופה הזאת היה המנדט הבריטי המצב הכלכלי היה קשה אך זה היה תלוי במשפחה, היו משפחות שמצבם הכספי היה מצוין והיה להם כל מה שהצטרכו והיה כאלו שחייו במחסור ומצבם היה קשה, סגנון הלבוש היה פשוט המורכב מבד אחד מיוצר אצל התופרת, ובאירועים וחגים היה נהוג ללבוש בגדים או שמלות בצבע לבן, הבנות היו לומדות מחול בקושי היו מקומות בילוי.

על פי לדעתי הספר "הקיץ של אביה" הוא ספר מרגש וקורע לב, הרבה קטעים נגעו ללבי, המון קטעים גרמו לי לכאב בגלל כאבה של אביה, כמו בקטע בה אמה גזרה לה בכוח את כל השיער והשאירה אותה קרחת כשהיו לאביה כינים.

הקיץ של אביה