מנהיגות בתנ"ך לדורות

מגישות: נועם צבי,זואי רבי,נוי אלבוים,מעיין ברזילי. כיתה: ח'4

מעלותיו של גדעון

הצלחתו של גדעון בהמצאת תוכנית לחימה טובה, שביססה את מעמדו בקרב צבאו מוכיחה אותו כאיש צבא ואסטרטג. גדעון היה איש חכם ואמונתו בה' רק הגדילה את כשירותו כמנהיג בצבא ישראל. כישוריו כמנהיג צבאי התבטאו בדרכים רבות כמו בהנסת מחנה מדין ולאחר מכן השמדתו גם בפעולותיו מול שתי הערים סכות ופנואל. אך גדעון בנוסף להכל היה גם מנהיג רוחני לעם כאשר ניפץ את מזבח הבעל בעירו הוא הניח את "אבן הפינה" של מנהיגותו הרוחנית, בפעולותיו בפיוס שבט אפרים הוא הפגין את כישוריו כמנהיג רוחני בשנית כמו כן את תכונתו כדיפלומט וכסבלני כלפי צבאו וכל שבטי בני ישראל כאחד.
בנוסף להכל כשגדעון הציג את ה' כמלך האמיתי וסירב לקבל על עצמו את תפקיד המלך הוא העיד על עצמו תכונה נוספת, צניעות. גדעון היה צנוע הוא לא האמין שתפקיד השליחות מה' מגיע לו, גם ממניעים של פקפוק אך גם ממניעים של צניעות: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי." (שופטים פרק ו' פסוק טו'). גדעון מציג את עצמו כקטן ביותר בבית אביו ואף שמשפחתו היא הענייה ביותר בשבט מנשה ועל פי כן הוא אינו כשיר לתפקיד, ובכך גם מופיע מוטיב הסירוב בסיפורו של גדעון.
Big image

בתמונה, ניתן לראות את גדעון בודק את האופן שבו שותים הלוחמים ממי מעיין חרוד. מטרתו של גדעון בבדיקה זו היא צמצום מספרם של הלוחמים