עבודת חקר במדעים!
מגישה: סתיו
שאלות החקר והקדמה בנושא העבודה:
בעבודה זו התמקדתי בנושא שמעניין אותי מאוד והוא צמיחתם של צמחים וכיצד הם מושפעים בעבודה זו התמקדתי בנושא שמעניין אותי מאוד והוא צמיחתם של צמחים וכיצד הם מושפעים מסביבתם, בחרתי בשתי שאלות חקר אלו מפני שבשתיהן ההשפעה על הסביבה ניכרת יחסית וכך
ניתן לחזות כיצד ההשפעה של הסביבה משמעותית על הצמח, אני מסוקרנת מאוד מתוצאות הניסוי ומקווה ללמוד הרבה ולהסיק מסקנות
שאלת חקר ראשונה:
כיצד משפיעה הוספת שאריות מזון אורגניות על קצב גדילת הצמחים?
• השערה: ככל שכמות הפסולת האורגנית תגדל כך קצב גדילתו של הצמח יעלה
שאלת חקר שנייה:
כיצד משפיעה כמות האקונומיקה על קצב נבילת הצמחים?
• השערה: ככל שכמות האקונומיקה תגדל כך הצמח ימות מהר יותר
פירוט משתנים:
גורמים קבועים גורם מושפע גורם משפיע
שאלה 1סוגי הזרעים
כמות המים והאור
סוג השאריות
סביבת הגידול קצב גדילת הצמח כמות הפסולת האורגנית
שאלה 2סוג הזרעים
כמות המים והאור
סביבת הגידול קצב גדילת הצמח כמות האקונומיקה
סיכום ספרותי:
שאלת חקר ראשונה:
פסולת אורגנית- סוג אשפה שמקורה באורגניזם (צמחים או חיות) וכוללת ע"פ רוב שאריות מזון וצמחים.
• השפעת פסולת אורגנית על גדילת הצמח- הקומפוסט תורם לקרקע בהגדלת המגוון הביולוגי, בשיפור תאחיזת המים, בצמצום סחף ובשיפור פוריות הקרקע
• נביטה- שלב המעבר מזרע לצמח, ראשית ההתפתחות
• תהליך הנביטה- בתחילת התהליך שואב הזרע מים מסביבתו וכך הזרע גדל וקליפתו נבקעת, קצב חילוף החומרים בזרע גדל והאנרגיה שנצברה בו הופכת שמישה.
לאחר מכן תאי העובר מתרבים והופכים לשורשון ונצרון שבוקעים מהזרע, השורשון נכנס לקרקע ושואב ממנה מים ומינראלים נחוצים ואילו הנצרון מתפתח מעל פני הקרקע, מצמיח עלים ומתחיל בתהליך הפוטוסינתזה.
• פסיג- עלה עוברי המכיל חומר תשמורת לתהליך הנביטה.
• התנאים המתאימים לנביטה-
*רטיבות-בכדי לנבוט הזרע צריך לספוג כמות מספקת של מים בכדי להתנפח, המים עוזרים בתהליכים של ניצול האנרגייה, פירוק והרכבת החומרים.
* טמפרטורה-הטמפ' הנדרשת לרוב הצמחים היא כ30 מעלות אך זוהי עובדה משתנה מצמח לצמח
*חמצן- תהליך הנביטה קשור בצריכת אנרגיה ובפעילותם של תאים חיים ואנרגיה זו מספקת על ידי חמצן
• מפרקים- ייצורים במארג המזון, לרוב פטריות או תולעים המפרקים תרכובות אורגניות כגון קומפוסט באמצעות הפרשת מיצי עיכול, תוצר של תהליך זה הוא תרכובות אי- אורגניות אשר מזינות את הצמחים דרך השורשים ואורגניזמים אחרים בקרקע, בדרך זו מעשירים המפרקים את הקרקע ולוקחים חלק בתהליכי מחזור וריקבון בטבע.
• קומפוסט- דשן עשיר הנוצר מפסולת אורגנית אשר אפשר למצוא בבית או בגינה.
לאחר שהקומפוסט מגיע לקרקע המפרקים שבקרקע מפרקים אותו וכך הוא מגיע לשורש של הצמח כאשר הוא מוכן לשימוש ותורם לצמח את החומרים הדרושים לו
• תהליך הכנת הקומפוסט- יש לבנות או לקנות תא שבו שמים ראשית ענפים קטנים, עלים ודשא בכדי לעזור לאוורור, מעל זה יש לשים את הפסולת האורגנית הרטובה ולערבב בעזרת קלשון, תהליך היצירה של הקומפוסט יכול להגיע ל 70 מעלות!
לאחר כ-6 חודשים הקומפוסט מוכן כאשר הוא מריח כמו יער לאחר גשם, הקומפוסט לא אמור להעלות ריחות לא נעימים של ריקבון.
לאחר שהקומפוסט מוכן ניתן להעשיר בעזרתו את האדמה
המבנה של הצמחים, מאפשר להם לבצע תהליכים ייחודיים. רוב הצמחים הם אוטוטרופיים. כלומר, מיצרים בעצמם את החומרים האורגנים הדרושים להם. תהליך זה נקרא פוטוסינתזה והוא מתרחש בעלים. בתהליך הפוטוסינתזה, הצמחים קולטים מן הסביבה חומרי מוצא אי-אורגאניים (מים, פחמן דו-חמצני) והופכים אותם לחומרים אורגאניים. זאת תוך ניצול של אנרגיית האור. בשל כך מכונים הצמחים "יצרנים" והם החוליה הראשונה בשרשרת-המזון.
• אקונומיקה- חומר מלבין המכיל ריכוז נמוך של נתרן תת כלורי וקוטל פטריות וחיידקים
• השפעת האקונומיקה על הצמח- בשל היותה של האקונומיקה קוטלת חיידקים בכמויות קטנות אינה מזיקה לצמח ואף מאריכה את חייו, לעומת זאת בכמויות גדולות מידי קוטלת האקונומיקה גם חיידקים ופיטריות הנחוצים להתפתחות הצמח ובסופו של התהליך הצמח מת עקב חוסר בחיידקים אלו
• החומר האורגני בקרקע מהווה בית גידול המושך אליו בע"ח ואורגניזמים מסוגים שונים, הניזונים ממנו. חלקם מוגדרים כחרקים מועילים וחלקם כמזיקים. להלן מספר דוגמאות לבע"ח ולאורגניזמים שונים (מזיקים ומועילים) החיים בקרקע שמכילה חומר אורגני: לטאות, עכבישים, נמלים, זיבליות, נמטודות (תולעת קרקע קטנות), שלשולים, שוטניות, פטריות, חיידקים וכו'.
• השפעת החיידקים על הצמח- החיידקים מנצלים את תאי הצמח כמו שהם מנצלים את התאים של בני האדם, הם הטרו טרופיים (אינם מייצרים לעצמם את המזון) ולכן ניזונים מהתוכן של התאים. כמו בני האדם גם הצמחים פיתחו לעצמם דרך להתמגן מפני החיידקים ולמנוע מהם לחדור אליהם- הצמח מפריש חומרים אשר מונעים מהחיידק להתרבות ובכך שומר על עצמו הצמח
• מערכת ההובלה בצמחים- מערכות הובלה בצמח הן שתי מערכות של צינורות המוליכות מים ומומסים בין חלקי הצמח השונים. בחלק גדול מהצמחים, כמו אצל בעלי החיים, קיימות מערכות הובלה המשמשות להובלת מים וחומרים אחרים שמאפשרים לתאי הצמח לבצע נשימה תאית ולבנות תאים. בצמח ישנן שתי מערכות להובלת חומרים שנבדלות זו מזו בתפקידן ובאופן בו הן בנויות, מערכת העצה - מעבירה מים ומינרלים משורשי הצמח לכל חלקיו, ומערכת השיפה שמעבירה סוכרים מהעלים אל שאר חלקי הצמח.
*מערכת השיפה-מערכת השיפה מעבירה סוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה מן העלים אל כל חלקי הצמח.
*מערכת העצה-צנורות העצה הם חלק ממערכת ההובלה של הצמח מערכת זו מעבירה מים, מינרלים וסוכרים מהשורש אל כל חלקי הצמח בעזרת סוג של "משאבה".
תכנון ניסוי:
שאלת חקר ראשונה:
כלים וחומרים: שלושה עציצים, אדמה, 15 זרעי חיטה,פסולת אורגנית, מים ואור, סרגל,קומפוסט
תכנון ניסוי: שותלים 5 זרעים בכול עציץ עם האדמה, בעציץ הראשון לא שמים קומפוסט בכלל (הוא ישמש לבקרה) בעציץ בשני נשים חצי כוס קומפוסט ובשלישי נשים כוס שלמה. נשקה את העציצים בכמות שווה של מים ונעקוב אחר קצב התפתחותם של הצמחים בכול עציץ, נמדוד כול יומיים את אורכו של הצמח ולבסוף נשווה בין התוצאות. יש לציין שהקומפוסט הינו קנוי וזהה בכול העציצים.
חוזרים על הניסוי 3 פעמים.
שאלת חקר שנייה:
כלים וחומרים:3 עציצים, אדמה, 15 זרעי חיטה, אקונומיקה, מים ואור, סרגל
מהלך ניסוי: שותלים 5 זרעים בעציץ בשלושת העציצים עם האדמה ובעציץ הראשון לא שמים אקונומיקה בכלל (עציץ זה ישמש לבקרה), בעציץ השני שמים רבע כוס אקונומיקה ובעציץ השלישי שמים 3/4 כוס אקונומיקה, לא מוסיפים עוד אקונומיקה במהלך ההשקיה, משקים במים באותה הכמות בשלושת העציצים ועוקבים אחרי הגדילה של הצמחים, כול יומיים נמדוד בסרגל את אורך הצמח.
חוזרים על הניסוי 3 פעמים.
תוצאות:
שאלת חקר ראשונה *המספרים בטבלה נתונים בס"מ
ממוצע
עציץ 1 עציץ 2 עציץ 3
יום א 0 0 0
יום ג 0.9 1.1 1.4
יום ה 2.1 2.7 3.1
יום ש 4.1 4.9 5.5
יום ב 6.1 7.8 8.2
יום ד 8.1 9.6 10.1
יום ו 10.6 11.9 12.5
על פי הטבלה אנו יכולים לראות כי בעציצים עם הקומפוסט החיטה גדלה יותר מהר מאשר בעציץ ללא הקומפוסט, וככול שכמות הקומפוסט גדלה כך הצמח גלד
שאלת חקר שנייה *המספרים בטבלה נתונים בס"מ
ממוצע
ממוצע עציץ 1 עציץ 2 עציץ 3
יום א 0 0 0
יום ג 0.96 1.4 0
יום ה 2.5 3.4 0
יום ש 4.3 5.4 0
יום ב 6.3 7.5 0
יום ד 8.8 9.5 0
יום ו 10.5 11.4 0
לפי הטבלה כמות קטנה יחסית של אקונומיקה אינה מזיקה לצמח ואף תורמת לגדילתו, לעומת זאת כמות גדולה של אקונומיקה הורגת את הצמח עוד לני שהוא נבט
הסקת מסקנות
שאלת חקר ראשונה
טענה ככל שכמות הקומפוסט גדולה יותר כך הצמח גדל מהר יותר
ראיות בתוצאות הניסוי ראינו כי העציץ ובו היה מעט קומפוסט גדל מהר יותר מאשר העציץ ללא הקומפוסט ואילו העציץ עם הכמות קומפוסט הגדולה צמח מהר יותר וגבוה יותר מבשני העציצים,
נימוק מהטבלה שהוצגה ניתן להסיק כי יש קשר חד משמעי בין כמות הקומפוסט לבין קצב גדילתו של העציץ, זה קורה מפני שאת הקומפוסט מפרקים המפרקים שבקרקע ועל ידי כך מעשירים את הקרקע ותורמים לצמיחתה של החיטה
סיכום לסיכום מניסוי זה ניתן להסיק כי הקומפוסט מועיל להתפתחותו של הצמח
שאלת חקר שניה
טענה כמות קטנה של אקונומיקה אינה מזיקה ואף מועילה לגדילתו של הצמח
ראיות על פי הטבלה שהוצגה ניתן להסיק כי כמות קטנה יחסית של אקונומיקה תורמת להתפתחותו של הצמח ואילו כמות גדולה מידי של אקונומיקה הורגת את הצמח ולכן חשוב לשמור על איזון
נימוק האקונומיקה היא חומר שקוטל בקטריות וחיידקים, כאשר שמים מעט ממנה היא הורגת חיידקים ומזיקים אשר מאטים את התפתחותו של הצמח לעומת זאת בכמות גדולה הורגת האקונומיקה ככול הנראה גם את המפרקים הנחוצים לצמח והוא מת
סיכום להפתעתי גיליתי כי כמות מועטה של אקונומיקה תורמת לצמח אך בכמויות גדולות מזיקה לו וקוטלת אותו
סיכום בנימה אישית :)
נהנתי מאוד ממהלך העבודה ובייחוד מהחלק של הניסוי עצמו מפני שכך ראיתי את כול מה שחקרתי עליו קורה בפועל.
למדתי דברים חדשים כמו- שאקונומיקה יכולה אפילו להועיל לצמח ולא להזיק לו!
שמחתי מאוד לנהל ניסוי בעצמי מההתחלה ועד סופו, החל מלתכנן אותו בעצמי ועד לשלב הסקת המסקנות.
דרך לימוד חווייתית זו מהנה יותר בעיניי מפני שאני מסיקה בעצמי את המסקנות ורואה את ההוכחה שלהן לנגד עיניי, אשמח לעשות עוד עבודות כאלה בעתיד!