חברתית תקשורת ואחריות
•יש מצבים בהם התקשורת בוחרת לפעול מתוך אחריות לחברה בתוכה ולמענה היא עובדת.
•התקשורת רואה עצמה חלק מהחברה ולא רק כארגון כלכלי-מסחרי, או גוף "ניטרלי".
התקשורת בוחרת להטיל על עצמה מגבלות – כאלו שלא מחויבות על פי החוק – כולל פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות.
דוגמאות מתוך מלחמת "חרבות ברזל":
•שידור רצוף של לאורך כל היממה בלי פרסומות בכלל, וויתור על הפרנסה
•שידור רק תוכן שקשור למלחמה בלי תוכניות בידור (למרות שהן עתירות רייטינג)
•וויתור על שידור סרטוני חטופים ששחרר החמאס למרות הערך החדשותי שלהם
פעולות התקשורת מתוך אחריות חברתית בזמן מלחמת חרבות ברזל
תקשורת ואחריות חברתית
במצבים מיוחדים התקשורת מפתחת בעצמה כללי אתיקה ונורמות עבודה שונים, שלדעתה מתאימים לאירועים.העיתונות משהה את העבודה הביקורתית, הדמוקרטית לזמן מסוים.
שאלות:
•האם / מתי האחריות החברתית יכולה להוביל את התקשורת למצב של תקשורת מגויסת?
•מי מחליט ועל פי מה כיצד לנהוג? מה הקריטריונים שלהם?
•מי מחליט וכיצד מחליטים לחזור לדפוסי עבודה רגילים?
לתשומת לבנו
אחריות חברתית מגלים ארגוני תקשורת מסורתית – הרשתות החברתיות לא מגלות אחריות כזו.
נושא חוצה זירות: אחריות חברתית בשידורי חדשות, בשידורי ספורט, בתוכניות ריאליטי, בפרסומות...
הדגש הוא על פעולה עצמית של התקשורת מתוך תפישה חברתית של אחריות.
דילמה
באיזו מידה ראוי שהתקשורת תגלה אחריות ציבורית ולא תבקר את השלטון/הצבא בזמן מלחמה?
רני בן זאב