תקשורת מגויסת
עיתונות מגויסת = עיתונות שאינה מבקרת את השלטון, אלא משרתת אותו
•הבעיה - האזרחים חושבים שהם מקבלים מידע אמיתי ומבוסס כיוון שהוא מגיע ישירות מהתקשורת (ולא מטעם השלטון), אבל, בפועל, הם מקבלים הבנייה חברתית של המציאות על פי האינטרסים של השלטון.
•בדמוקרטיה השאיפה היא שהתקשורת תתפקד כרשות רביעית – תפעל לעומת השלטון ותבקר אותו. תקשורת מגויסת מדגישה את האינטרסים של השלטון על חשבון ביקורת וחשיפת מידע שלילי.
•ישנו מצב בו התקשורת מתגייסת או מגויסת באופן קבוע לטובת השלטון ויש מצבי חרום – מלחמה, מגיפה כמו הקורונה, אסון טבע – שבו התקשורת מתגייסת או מגויסת באופן זמני לטובת השלטון.
•ישנו גבול דק ומטושטש בין עיתונות מגויסת לבין תעמולה. בתעמולה זונחים לגמרי את הערכים העיתונאיים ומייצרים קמפיינים לטובת האינטרסים של השלטון במטרה להטות את דעת הקהל לטובתו.
כל המדינות נמצאות על המנעד שבין תקשורת כרשות רביעית לבין תקשורת מגויסת
מדינות שונות, או במצבים שונים, אפשר לנוע בין תקשורת ביקורתית כלפי השלטון לבין תקשורת מגויסת שמשרתת את השלטון
•תקשורת כרשות רביעית
ניצבת לעומת השלטון ומבקרת אותו
•תקשורת מגויסת
פועלת לטובת השלטון - מרצון או מאונס - משרתת את האינטרסים של השלטון
•תעמולה
תקשורת מוותרת על השאיפה לאמת ורק משרתת את השלטון
3 סוגים של עיתונות מגויסת
1. השלטון מגייס את התקשורת, מונע ביקורת ומכוון את הבניית המציאות על פי שיקוליו.
על הפלישה הרוסית לאוקראינה הפעיל השלטון הרוסי מערכת כללים על אופן הסיקור. מי שסטה מהם הסתכן במאסר.
2.התקשורת מתגייסת לטובת השלטון, במצבי חרום מסוימים - מלחמה, קורונה - התקשורת בוחרת להתגייס לטובת השלטון מתוך אחריות חברתית.
לאחר תום תקופת החרום, אמצעי התקשורת חוזרים לפעולה רגילה על פי ערכים מקצועיים.
3.כלי תקשורת שבוחרים לשרת את השלטון או שפועלים מטעמו
כלי תקשורת מוותרים על הצגת המציאות ממגוון נקודות מבט ומבנים מציאות מנקודת המבט של השלטון.
להבחין בין תקשורת מגויסת לבין עיתונאי פרקליט בין החלטה מוסדית-ארגונית לבין פעולה של יחיד או ארגון ובעיקר ההבדל בין התגייסות למען השלטון / החברה לבין ביטוי נקודת המבט של קהילות קטנות ומוחלשות.
אין גבול ברור בין תקשורת מגויסת לבין תעמולה.
תקשורת מגויסת מתעלמת מהיבטים בעיתיים של השלטון, תעמולה משתמשת בכל הכלים האפשריים כדי לייצר קמפיינים לטובת השלטון והאינטרסים שלו. תקשורת שמשמשת כתעמולה עבור השלטון זונחת את הערכים העיתונאיים המקצועיים ופועלת על פי ערכים אחרים. מטרתה היא להטות את דעת הקהל לטובת השלטון. תקשורת כזו מעניקה את עצמה לשלטון כדי שישתמש בה. לכן היא יכולה להפיץ ספינים מטעם השלטון וקונספירציות (תיאוריות לא מבוססות או שקריות
סכנה מרכזית בתקשורת מגויסת היא פגיעה באמון הציבור בתקשורת כולה והדרדרות למצב של פוסט אמת – מצב בו האמון בכלל התקשורת נמוך, מצב בו אין הסכמה על העובדות ועל המציאות ולכן קשה מאוד לייצר דיאלוג ומכאן הפגיעה הקשה בדמוקרטיה.
דוגמאות:
מאמר בנושא
קבוצות שונות בחברה מאשימות את התקשורת בכך שהיא מגויסת לטובת גורמים אחרים
האשמות התקשורת כמגויסת פוגעת באמון הציבור בתקשורת
•נתפשת לא אמינה
•לא משרתת את הציבור, אלא את הממסד
•לא פועלת משיקולים מקצועיים, אלא מאינטרסים של השלטון
דילמות
באיזו מידה ראוי שתקשורת תתגייס לטובת המדינה בזמן מלחמה – תוותר על תפקידה הביקורתי לטובת חיזוק הסולידריות החברתית?
האם ראוי שכלי תקשורת יצהירו על התגייסותם לגורם פוליטי באופן שקוף?
רני בן זאב