אובדן וצמצום החול בחופי ישראל
כיצד זה נגרם ומה עושה האדם כדי לשפר מציאות זאת?
הקדמה
שטחי החולות הולכים ומצטמצמים, בעיקר בשל תהליכי פיתוח למטרות בינוי ותשתיות. בראשית המאה ה-20 השתרעו שטחי החולות במישור החוף על כ- 360,000 דונם, ואילו היום נותרו חולות במצבם הטבעי על פחות משליש מהשטח המקורי. מימוש מלא של תכניות בנייה שכבר אושרו בוועדות התכנון יביא לצמצום נוסף בשטחים אלו, לכדי 58,000 דונם - כ-1/6 משטחם המקורי לפני מאה שנה בלבד! נוסף על הפיתוח המואץ של אזור החוף, שטחי חולות שאושרו לשימור נתונים לכרייה בלתי חוקית למשק הבנייה והסלילה. שטחי החולות "סופגים" השלכה לא מבוקרת של פסולת גושית ומשמשים בית לאתרים לסילוק פסולת; מפגעים אלה מסכנים את אקוויפר החוף ופוגעים בערך הסביבתי של החולות. תנועת רכב שטח בחולות החוף פוגעת אף היא במרקם הטבעי של החולות, בבעלי חיים ובצמחייה. הכרסום המתמיד בשטחי החולות מעמיד בספק את סיכויי ההישרדות של בית הגידול החולי - בחוף ובמישור החוף.
מה גורם לחולות להיעלם?
במשך אלפי שנים נשמר האיזון בין כמויות החול שהגיעו לארץ (באמצעות זרמי הים והגלים מאזור הדלתא של נהר הנילוס שבמצרים), לבין כמויות החול שהוסעו מחופי הארץ על ידי הגלים והרוח. אולם פעילות האדם במאה השנים האחרונות מפרה את האיזון וגורמת לפגיעה במאזן החולות בארץ. ובמילים אחרות: פעילות האדם גורמת להפחתה בכמויות החול בחופים.
מהם מקורות החולות?
חולות מישור החוף- משתרעים כמעט ברציפות מהדלתא של הנילוס במצרים ועד צפונה לעכו.
חולות הדרום- הם ברובם תוצר בליה של סלעי גרניט בסודן ובאתיופיה, שהוסעה בנילוס אל הים התיכון.