עבודה על כבוד האישה
מגיש: מיכאל ישראלי ט-1
בחלק זה נתמקד בשני אירועים קשים. האחד בקיבוץ שמרת והשני בגבעה.
המקרה של קיבוץ שמרת התרחש בקיבוץ שמרת שבצפון בסביבות שנת 1988.
המעורבים באירוע הינם: יעל גרימברג (הנאנסת), נדב ביטון, אריק חזון, אופיר בארי וצפריר צביסון. ועוד 4 מחבריהם שאת שמם לא צויין.
בעקבות התביעה הנערים אמרו שזה היה בהסכמה והיא לא התנגדה.
המקרה בגבעה:
1. הסיפור התנ"כי בגבעה התחיל במשפט "בימים ההם ומלך אין בישראל" אני משער כי הפרק התחיל במשפט זה בגלל שבזמן הזה לא יהיה מי שישפוט את המקרה.
2. הפילגש של איש הלוי הגיעה מבית לחם ביהודה
3. "וַתִּזְנֶה עָלָיו, פִּילַגְשׁוֹ, וַתֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ אֶל-בֵּית אָבִיהָ, אֶל-בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה" לפי הסיפור המקראי הפילגש עזבה אותו: ותזנה עליו- ותעזוב אותו.
4. אבי הפלגש שמח לקראת איש הלוי מכיוון רצה שהוא ינשא לבתו.
5. אבי הפילגש עיכב את איש הלוי ופילגשו על מנת להתחבב עליו ואולי יסכים להנשא לבתו.
6. אבי הפילגש עיכב אותם בכ5 ימים.
7. בשעות הבוקר הם יצאו מביתו של אבי הפילגש.
8. הצעת נערו של איש הלוי הייתה שהם ילונו בעיר נוכרייה שנמצאת בקרבת המקום שהיו בו.
9. איש הלוי דחה את הצעת נערו מכיוון שהייתה זאת עיר השייכת לגויים.
10. הוא רצה לנוח בגבעה-אף אחד בגבעה אינו מארחם, מלבד איש זקן מהר אפרים.
11. פסוק- ל' "וְהָיָה כָל-הָרֹאֶה, וְאָמַר לֹא-נִהְיְתָה וְלֹא-נִרְאֲתָה כָּזֹאת, לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; שִׂימוּ-לָכֶם עָלֶיהָ, עֻצוּ וְדַבֵּרוּ" האומר בפירוש שמעשה אנשי הגבעה היה מעשה יותר דופן.
12. איש הלוי ניתח את פילגשו ל12 חלקים ושלח לכל שבט חלק וכך דאג להפיץ סיפור זה.
13. תגובת ישראל הייתה כאשר שמעו את סיפור המעשה שהם רצו לצאת למלחמה נגד שבט בנימין.
14. השוואה בין המקרה בקיבוץ שמרת למקרה של פילגש בגבעה
החוק מאז ועד היום
החוק מאז ועד היום
המחוקק המקראי מתייחס לכמה סעיפים בנוע לאונס:
1. אונס בתולה מאורסת: אם זה בעיר והיא לא צעקה (קראה לעזרה) אז ניתן להסיק שהיא לא התנגדה ואז זה נחשב ניאוף ושניהם אשמים ועונשם יהיה מוות מסקילה באבנים.
אבל אם זה היה בעיר והיא צעקה, עונש מוות לבחור שענה אותה.
אם זה בשדה (מקום נטוש) שבו אם היא תצעק לא ישמעו אותה אז היא לא תהיה אשמה בניאוף
ובנוסף מצויין "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר זה" כלומר האונס חמור כרצח.
2. אונס בתולה לא מאורסת: העונש על האנס פחות חמור מכיוון שהנערה היא ברשות אביה ומעשה האונס לא מחבל ביחסים המשפטיים בין משפחת הנערה והארוס. העונש כולל שני סעיפים:
א. קנס כספי לאב 50 כסף לאבי הנערה.
ב. יהיה על האנס להנשא לנאנסת מבלי אפשרות לגט.
מה ההבדל בין הטרדה מינית לחיזור?
בהטרדה מינית, המטריד מתייחס באופן מבזה או משפיל המופנית לאדם ומתמקדת במיניותו ובמינו.
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כלפי אדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות.
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם ומתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי איננו מעוניין בהתייחסויות האמורות.
לעומת זאת בחיזור המחזר מתייחס בכבוד לאדם אשר הוא מחזר אחריו ומתמקד באופיו ולא רק במיניותו.
אם האדם אשר הוא מחזר אחריו אינו מעוניין הוא מפסיק ולא מטריד אותו יותר.
מטלה מסכמת
1. המילה "אונס" לא מופיעה בתנך לכן לא ניתן להגדיר מעשה אונס אבל ניתן להבחין בפעלים המבטאים אלימות וכפייה כלפי האישה מפעלים אלה ניתן להבין שהמעשה לא היה מתוך רצון האישה ולכן הוא בחזקת אונס.
2. ההתייחסות לאונס בחוק בתקופת המקרא מחמיר מאשר החוק כיום. עונש מוות הוא עונש כבד מאוד לעומת 16 שנים בכלא. אבל אם הנאנסת לא מאורסת אז העונש לא כל כך חמור כי האנס מתחתן עם הבחורה שהוא אנס וחייב חוב כספי לאב לעומת היום שפשוט הולך לכלא ל16 שנים.
3. החוק במקרא מתייחס לאונס כרצח לכן הוא לא מקל עם האנס.
4. עניתי כבר
5. כן
6. תגובת החברה במקרא היא המתת האנס יחד עם כל קבוצת תומכיו, לעומת תגובת החברה המודרנית המתייחסת למעשה בסלחנות.
7. המחוקק המקראי מתייחס לאונס במשפחה כאילו זה לא קרה לדוגמה בסיפור אמנון ותמר, דוד לא עושה כלום ואומר להם לשתוק, אבשלום אומר לה להתייחס לזה כאילו לא קרה ואמנון לא נענש. לעומת החוק היום שמתייחס בפרטנות לגבי אונס במשפחה.
אונס במשפחה
מטלה מסכמת
1. נבלה הוא מעשה חטא שבו קיים אונס.
2. העונש על נבלה עניתי. תמר מנסה להשיג מכך שאמנון לא יעשה את הנבלה מכיוון שדוד עמד לתת את תמר לאישתו של אמנון.
3. לא, בגלל שהוא רצח את נפשה.
4. התנהגות אמנון אחרי האונס אינה תואמת את החוק מכיוון שאחרי שהוא אנס אותה, הוא צריך היה להנשא לה אבל אחרי מעשה האונס הוא שנא אותה.
5. הורידו לה את כותונת הפסים המעידה על בנות המלך הבתולות
6. אבשלום שנא את אמנון, לדעתי זו היא התגובה הרגילה למעשה האנס.
7. דוד לא עשה כלום ולדעתי תגובה זאת היא תגובה של פחדן.
8. יאהב, ישנא.
תרומתה של המילה המנחה יאהב היא שמראים עד כמה אהב אמנון את תמר
ותרומתה של המילה המנחה ישנא היא שמראים עד כמה אמנון שנא את תמר לאחר מעשה האונס.