שאול המלך
יחי המלך
תכונות אופי:
דמותו של שאול בספר שמואל היא דמות רבת תהפוכות. בעוד שבטקסי ההמלכה שאול מצטייר כאדם צנוע ושקול שמוכן להבליג גם על עלבונות קשים כדי למזער את הפגיעה בעם, בתקופת רדיפתו את דוד שאול מתנהג בפזיזות ופוגע בסביבתו אף ללא הבחנה. מצד אחד, שאול מתואר כמלך דתי מאוד - דיבורו דתי והוא מזכיר פעמים רבות את שם ה', אך מצד שני חשיבות ציוויי הנביא היא יחסית ואינה מוחלטת ופעמיים הוא נכשל בהפרת ההוראה שנתן שמואל. שאול מקפיד מאוד על מצוות התורה, והוא עושה זאת גם כשהדבר גובה ממנו מחיר אישי. תכונה זו מתבטאת היטב במלחמת ישראל בפלשתים במכמש, לאורכה שאול מתייעץ בכהן, מציב אבן כדי למנוע מהעם "לאכול על הדם" ומקפיד על קיום שבועת הצום שנשבעו העם אפילו במחיר חיי בנו יהונתן - גיבור הקרב. תכונה זו מתבטאת גם לפני מותו של שאול בקרב על הגלבוע, שם, מהערת אגב של בעלת האוב אליה שאול הולך במצוקתו, נלמד כי שאול הקפיד להכרית את בעלי האוב והידעוני האסורים לפי התורה.
לאחר ששמואל משח את דוד למלך במקום שאול, שאול נתקף במצבי רוח קשים או כתיאור ספר שמואל: "ורוח ה' סרה מעם שאול, ובעתתו רוח רעה מאת ה'". כדי להילחם במצבי הרוח האלו, שאול נעזר בנגינתו של דוד, אך גם במהלך הנגינה הוא נתקף זעם וניסה להרוג את דוד. יש מי ששיער, בעקבות תיאור המקרא, ששאול סבל ממחלת המלנכוליה, שהיא אחת מהמאפיינים של דיכאון.