נחושת
ניר טובילסקי
נחושת
נחושת (Cu), יסוד כימי; מתכת רכה, נוחה לרידוד ולמתיחה, שצבעה כתום אדמדם. לנחושת שני איזוטופים טבעיים, שמספריהם 53 ו-55; שכיחויותיהם: 30% ו-70%, בהתאמה. כן יש לה תשעה רדיואיזוטופים (62-59, 64, 69-66), שזמן מחצית חייהם אינו עולה על 2.6 ימים לגבוה ביותר מביניהם (67Cu).
הנחושת ידועה מאז ימי קדם, ולמעשה היתה המתכת הראשונה בשימוש האדם (בתקופת הנחושת הארכיאולוגית, כמובן). שמה הלועזי לקוח משמו היווני של האי קפריסין (Cyprios), שם נמצאו מכרות של המתכת. נזכרת פעמים רבות מאוד במקרא (החל מבראשית ד' 22); שמה העברי לקוח משורש שמי קדום שממנו גזורה המלה "נחושת" בשפות שמיות רבות.
שימוש הנחושת
נחושת היא אחת מהמתכות הנמצאות בשימוש נרחב מאוד של האנושות. השימוש העיקרי של נחושת החל מסוף המאה ה-19 הוא ליצור מוליכי חשמל המשמשים לייצור כבלי הולכת חשמל, מנועים, שנאים, אלקטרומגנטים ומעגלים מודפסים, בשל המוליכות החשמלית הגבוהה שלה (המתכת היחידה שלה מוליכות גבוהה מעט יותר היא כסף, שמחירה גבוה בהרבה).
כמו כן, בשל מוליכות החום הגבוהה שלה נעשה בה שימוש בפתרונות קירור בתעשיית המחשבים והאלקטרוניקה.
נחושת היא חומר גלם בפיסול (לדוגמה, פסל החירות מכיל 81.3 טון נחושת), וכן בעשיית כלי נשיפה.
נחושת משמשת לייצור סגסוגות מתכת, כגון פליז וארד (ברונזה).
בעבר שימשה הנחושת את האדם בעיקר להכנת כלים ואבזרי קישוט, וגם כיום יש מטבעות, כלים, חלקי ריהוט, וגם צינורות העשויים מנחושת
אירועים היסטוריים
קיימים ממצאים המעידים על שימוש אנושי בנחושת מעל 10,000 שנה.
ידוע על גילוי עפרות נחושת בקפריסין בסביבות 3000 לפנה"ס. הרומאים, אחרי שכבשו את האי, כינו את המתכת Cyprium (מתכת קפריסין), ושם זה קוצר בהמשך ל-Cuprum. מרכזי הפקה ידועים נוספים של נחושת בתקופות קדומות, מלבד קפריסין, היו גם הרמה האיראנית, הרי אדום ואזור הערבה וסיני בארץ ישראל.
השומרים השתמשו בנחושת והכינו ממנה חפצים בסביבות 3000 לפנה"ס. גם המצרים הכינו באותה תקופה חפצים מנחושת. באחת הפירמידות נמצאה צנרת מנחושת בת כ-5,000 שנים.
השימוש בארד (סגסוגת של נחושת ובדיל, הקרויה גם ברונזה) החל כנראה במצרים. המצרים גילו שהוספת כמות קטנה של בדיל לנחושת מקלה על מלאכת החישול. סגסוגות ארד נמצאו במצרים כמעט באותה תקופה שבה נמצאה נחושת. השימוש בארד התפשט בין תרבויות במהירות רבה והוא מקור השם ל"תקופת הברונזה".
בסין החלו להשתמש בנחושת בסביבות 2,000 לפנה"ס ומ-1,200 לפנה"ס יוצר בסין ארד באיכות גבוהה.
היוונים והרומאים השתמשו רבות גם בפליז, סגסוגת של נחושת ואבץ.
כיום מפיקים את מרבית הנחושת בצ'ילה, בארצות הברית, באינדונזיה ובפרו. בעבר נכרו מחצבי נחושת גם בישראל .
תשובות על הנחושת
הנחושת נימצא בטבלה בטור 4 באמצע
הנחושת הוא גם וגם פירוט: לנחושת יש שתי דרגות חמצון נפוצות - 2+ ו-1+. היציבה והנפוצה יותר מבין השתיים היא 2+, שיוצרת מלחים פרה-מגנטיים (תשעה אלקטרונים בקליפה 3d) בצבע כחול או כחול-ירוק. תרכובות נחושת בדרגת החמצון 1+ הן (קליפה d מלאה- כל האלקטרונים מזווגים) וחסרות צבע. בתנאים מיוחדים קיימת גם דרגת החמצון 3
נחושת מוזכר בתנך כי אני זוכר שקראתי ה אמר למשה ותיבנה מיזבח
5 שאלות על הנחושת
ממתי התחילו להשתמש בנחושת?
למה שימשה הנחושת בעבר?
עד כמה הנחושת מועילה בחיים של בני האדם?
האם הנחושת הוא משאב טבע שלא מזיק לכדור הארץ?
האם הנחושת הוא דבר שעוזר בצורה משמעותית לבני האדם?