רפלקציה- יעל

הפקת יא- עלמה ורות

1. מה למדתי על עצמי מהתהליך של הפקת יא?

למדתי מהפקה שאני חייבת שהכל יהיה מושלם ופרפקציוניסטי ואם משו לא עובד אני נלחצת , אני חושבת שאני צריכה לעבור עם עצמי תהליך שלהבין שבחיים לא הכל מושלם ופרפקציוניסטי ואם משהו לא עובד זה גם בסדר. בחרנו לעשות את הבמה גדושה בתפאורה מה שבנוסף הלא הקל על התהליך, אם זה היה לבנות אותה כל פעם מחדש לפרק אותה כל פעם. הרגשתי אפילו שבנות "עושות לי טובה " שהם באות בזמן שלהם להוריד את האביזרים של התפאורה שלי, שזה נבע מכל מיני התבטאויות של"למה צריך כל- כך הרבה תפאורה" או שבנות מנסות לתת לנו פתרונות לדומינו ורעיונות חלופיים כשבכלל לא ביקשנו אותם. הרגתי שגם כל אחת באיזהו מקום דואגת לעצה ולהפקה הפרטית שלה, אם זה לעשות פרצוף כשצריך להוריד דברים או להתחשב בחילוק עבודה.ולכן הבנתי שאולי גם אני ככה לאחרות ולכן צריך להבין שבהפקה צריך לעזור לכולם ולהבין כמה הפרצופים או כל דבר קטן פוגע כל כך.

2. מה אני לוקחת איתי לחיים מהפקת יא'?

לקחתי לקחת הכל בפרופורציות ואם משו לא עובד תמיד יהיה איזה פתרון (משה שיבוא ויציל אותך).

4. מסקנות לקראת יב'

1. לזרום יותר אם משהו לא עובד אז לא נורא..

2. לדאוג לכולם (לכל ההפקות) בגם לכל הדמיות כי בסופו של דבר זה הפקה אחת גדולה של כולנו והערב יסתכם ככישלון או הצלחה אם אנחנו נעזור אחת לשנייה ולא נדאג רק לעצמינו.

3. למה חשוב לי לעלות על במה?