מחול אחר... מה זה אומר?!?
דנה מרגלית
אז.. איך בעצם הכל התחיל ?
נסענו לעיר נשר, למרכז המוזיקה שם מתנהל הסטודיו מחול אחר, הגענו למקום גדול ויפה ובו פגשנו את דנה.
- הרבה אנשים לא מכירים אותך, דנה ספרי לנו קצת על עצמך...
"אני דנה מרגלית, בת 30, חיפאית, נשואה לאיש המושלם בעולם- גלעד. רוקדת מאז שאני ילדה, והיום עוסקת בשתי אהבות גדולות- מחול וחינוך של ילדים ונוער."
- מתי הבנת שאת רוצה לעסוק במחול?
"עוד בתור תלמידה בביה"ס מאוד אהבתי להמציא ריקודים, ללמד את החברות שלי ולעזור למורות שלי מתי שרק התאפשר לי. כשהייתי חיילת, פנתה אלי המורה הראשונה שלי למחול והציעה לי לבוא וללמד אצלה בסטודיו. זה היה בעצם ה"סיפתח" שלי לתוך עולם ההוראה באופן פורמלי."
- כיצד הגעת ללמד בעיר נשר? והיכן לימדת בעבר?
"שנים שלימדתי מחול בסטודיואים פרטיים בחיפה, בקריות, במרכז מיר"ב וכו' ולאחר שסיימתי את התואר הראשון שלי בפסיכולוגיה החלטתי שאני רוצה לפרוס כנף ולהקים בית לתלמידי מחול ברוח ובאג'נדה שלי. ולנשר הגעתי ממש במקרה, חיפשתי מקום שיהיה קרוב לבית מגוריי אבל לא קרוב מידי לסטודיואים בהם לימדתי, חברה סיפרה לי שבנשר חסרים סטודיואים לגילאים הבוגרים, והחלטתי לעשות סיבוב בעיר, הגעתי למרכז למוזיקה ולמחול, באמצע היום ופשוט התאהבתי במקום.."
- מהו "האני מאמין" של הסטודיו שלך?
"במחול, כמו באומנויות ותחומים נוספים, ישנם הרבה ערכים שאם לומדים אותם פה, אפשר ליישם בחיים. התמדה, אחריות, השקעה, סבלנות, התמודדות עם חוסר הצלחה (זמני), שיתוף פעולה ועבודת צוות, פרגון
המחול מבחינתי הוא רק כלי להפוך את התלמידים שלי לאנשים ערכיים וטובים יותר עבור עצמם ועבור סביבתם. להוציא תלמידים עם ערך מוסף, מעבר לפאן הטכני- מקצועי של תחום המחול."- מהם סגנונות הריקוד העיקריים שאת מלמדת?
"אני באה בעיקר מהתחום של הג'אז הלירי, אבל בסטודיו נלמדים גם סגנונות ההיפ הופ, תיפוף גוף מידי פעם, ובלט קלאסי."
- איך מתנהל הקשר עם בנות הסטודיו שאת מלמדת?
"בשני כובעים- מורה/ אחות גדולה
מורה טוב יודע לעשות את ההפרדה."
- ספרי לנו בקצרה על הסטודיו שלך...
9 קבוצות מכיתות ב ועד י"ב.
- ספרי לנו כיצד מתנהל יום שגרתי בחייך?
"אין חיה כזאת! אין אצלי יום שגרתי. אבל אם לנסות ולתאר בכל זאת אז.. מכיוון שאני מלמדת עד שעות מאוחרות, אני הולכת לישון מאוחר, ואי לכך קמה מאוחר... ארוחת בוקר, פונה ללו"ז המתוקתק שלי, ופשוט פועלת לפיו. לרוב הוא מכיל את עבודת ההכנה לקראת השיעורים. אם לא הספקתי לאכול צהריים תמיד קיימת האפשרות לתת קריאת מצוקה באחת מקבוצות הווטצאפ של התלמידות שלי, וארוחות שלמות מחכות לי בסטודיו."
- שמענו, שהיית גם בלהקת תיפוף על הגוף. ספרי לנו קצת, איך התחלת? וכיצד התקבלת ללהקה?
"הכל קרה ממש במקרה, אחת המורות שלי למחול (אונה הולברוק), התקשרה אלי בבוקר יום שישי ואמרה לי שיש אודישן ללהקה שלדעתה אני תפורה עליה.. כששאלתי איפה ומתי הבנתי שאני חייבת לעוף לרכבת כי זה קורה בעוד שעתיים בתל אביב. הגעתי לאודישן באיחור, הלך ממש טוב, ביום ראשון שאלו אותי אם אני פנוי לסיבוב הופעות בחו"ל, אמרתי ש-ברוררררררר.. ושלושה שבועות לאחר מכן כבר הייתי איתם על המטוס לגרמניה..
כיום, 4 שנים אחרי אותו היום אני כבר פחות ופחות מופיעה איתם מפני שהסטודיו ממלא חלק נכבד מחיי."