קלאסיקה וקלאסיציזם
הגדרות ודוגמות
תקופת יוון העתיקה
התרבות היוונית העתיקה נחשבה תמיד לאחד השיאים בתרבות העת העתיקה. תרבות זו הותירה את רישומה על התרבות המערבית בתחום הפילוסופיה, המדע, הספרות והאמנות, ואנו מכנים אותה בשם תרבות קלאסית. חשיבותה של המורשת הקלאסית עמוקה ומושרשת כל כך בתרבות המערב, עד שזכתה לכמה תחיות לאורך ההיסטוריה. כמעט כל דבר המתקשר לתרבות המערבית נמצא בתרבות היוונית-רומית הקדומה. החל מאידאלים דמוקרטיים ועד לסדר, הרמוניה ותפיסת חירות האדם.
חלוקה כרונולוגית של התפתחות האמנות היוונית
· השלב המוקדם: מ-1,100 לפנה"ס עד 480 לפנה"ס, ובו שלושה שלבים:
א. שלב הסגנון הגאומטרי מ-1,100 לפנה"ס עד 700 לפנה"ס בערך.
ב. השלב הארכאי* מ-700 לפנה"ס עד 480 לפנה"ס בערך.
ג. השלב הטרום קלאסי (הסגנון "הרציני") מ-480 לפנה"ס עד 450 לפנה"ס בערך.
· שלב השיא: התקופה הקלאסית באמנות מ-450 לפנה"ס עד 300 לפנה"ס.
השלב המאוחר: האמנות ההלניסטית מ-300 לפנה"ס עד 27 לפנה"ס.קלאסיקה הגדרה
שיחות על אסטטיקה
הערכים של התקופה הקלאסית
היוונים האמינו שההרמוניה מורכבת מניגודים: יחיד וריבוי, ימין ושמאל, זכר ונקבה, ריבוע ומלבן וכן הלאה, ומהאיזון ביניהם. ההרמוניה אינה היעדר ניגודים אלא איזון ביניהם. האדם הוא סינתיזה של יפי הצורה ומידות טובות של הנפש – הרמוניה בין הגוף לנפש. ברגע שההיבטים מנוגדים מועברים לרמה חזותית, הם יוצרים ביניהם יחסים הרמוניים, כלומר סימטריה, שהפכה לאחד מכללי היסוד של היופי באמנות של יוון הקלאסית (אקו, 2010 עמ' 45). במאה הרביעית לפנה"ס יצר פוליקליטוס פסל שנחשב אחר כך לקאנון, משום שהוא גילם בתוכו את כל כללי הפרופורציה הנכונה בין חלקיו השונים. כל חלקי הגוף אמורים היו להתאים אלה לאלה לפי יחסים פרופורציונאליים במובן הגיאומטרי. גלנוס כותב: "היופי מקורו בסימטריה, בין חלקי הגוף, כגון אצבע לאצבע, כל האצבעות ליד...ולמעשה כל איבר לכל איבר אחר" (ויקיפדיה, ערך "פרופורציה"). הפיסול שאף בתקופה זו גם להבעת פנים נקייה וללא דרמה, ותיאור השרירים והמפרקים היה תיאור אנטומי. באדריכלות הוגדרו הפרופורציות והמידות הפרופורציונאליות של כל חלקי המבנה, עוביים והרווחים שביניהם. אם כן, הדיוק והסדר הם לב ליבו של היופי.
סיכום
קלאסיציזם הגדרה
זרם בספרות ובאומנות שהתפשט באירופה במאות ה- 17-18: מגמתו – שיבה אל מקורות היצירה העתיקים. שמירה על חוקי תורת הספרות הקלאסית של היוונים והרומאים הקדומים. עיקרו: יפי הצורה, שאיפה להרמוניה, הבלטת היסוד האנושי והנצחי. (אבן שושן, 1988).
קלאסיציזם
[...] האדם בעל מידה של השראה, שיחזור אל לב- לבה של האמנות, יחשוף פעמים רבות מין יופי שנתגלה עד כה אך מעט, וזאת על ידי השוואת המבנה של הדמויות היוונים עם רוב רובן של הדמויות שעצביו האמנים החדשים, ובייחוד אלה שהלכו יותר אחרי טבע ופחות אחרי הטבע העתיק[..] (וינקלמן 1992, עמ' 6)
יוהאן יואכים וינקלמן (Winckelmann), היסטוריון גרמני מהמאה ה – 18 שנחשב לחוקר תולדות האמנות המודרני הראשון, ראה באמנות היוונית את מודל היופי. הוא כתב "הדרך היחידה בשבילנו להיות לגדולים...להיות בילתי ניתנים לחיקוי, הוא חיקויים של היוונים" (ויקיפדיה, ערך "וינקלמן")
התפתחות
מבחינה היסטורית מכינים בשם 'סגנון קלאסי' את הספרות היוונית העתיקה, ובעיקר של זו שבאה לעולם במאות הרביעית והחמישית לפני סה"נ, ואילו בשם 'תקופה קלאסיציסטית' מכינים לזמנם של זרמים, המבקשים להחיות את סגנון התקופה הקלאסית. אלה שהם יונקים גם ממקורות התרבות ההלניסטית.
הערכים של קלאסיציזם
מאופייה של המגמה הקלאסית הצורה הספרותית השוקלת ומודדת את כל יסודות הביטוי, ומשליטה על כל צורות האמנות את דיוק ההגדרה השכלית. כל הקלסיציזם הוא רציונאלי ושואף לענות אף באומנות לתביעותיו של השכל. מסלק הוא מעצמו את המעורפל, את הלא מוגדר, את הפונה לכאן ולכאן, ובוחר בברור, בשקול, בצלול.
אין הקלסיציזם תופעה אמנותית בלבד. נבינהו כהלכה אם נעקור אותו מרקעו החברתי הכללי. גל קלסיציסטי היה עובר אירופה כל אימת שהתנאים החברתיים היו דומים מבחינה מסוימת לאלה שהולידו את התרבות הקלאסית העתיקה...
פעילות בנושא קלאסיקה וקלאסיציזם
1. צפו בשלושת הקטעים המצורפים מתוך יצירות בלט, כתבו ותארו מהם ערכי אומנות יוון הקלאסית כפי שבאים לידי ביטוי ביצירות הנ"ל.