מין ומגדר
מין ומגדר
מין (SEX) הינו מושג המתייחס לתכונות הביולוגיות המבחינות בין נקבות לזכרים, להבדלים הנראים לעין, במיוחד באברי המין והרבייה. מין מתייחס גם להבדלים נוספים, כמו מבנה הגוף, פיזיולוגיה, כוח ושרירים, יכולת אירובית וכו'. הבדלים אלו יכולים להסביר את היתרונות שיש לגברים בענפי ספורט שונים – ריצה קפיצה וכו'.
מגדר (GENDER) המושג הזה מציין את ההיבטים התרבותיים, החברתיים והפסיכולוגיים שמבחינים בין גברים לנשים. מושג המגדר מתייחס לטבעה התרבותי של מערכת היחסים בין נשים וגברים. כלומר, לא המין הביולוגי קובע את מעמדן של הנשים בחברה, אלא התרבות, תוך התייחסות לכמה מגבלות הנובעות מן המין.
המגדר הוא תוצאה של הבנייה חברתית של המציאות. ייחוס תכנות נשיות (עדינות, התחשבות, רוך) לעומת תכונות גבריות (אסרטיביות, אגרסיביות וכו') הוא אינו טבעי, אלא תוצאה של הבנייה חברתית. המחשבה הפמיניסטית ביקשה לפרק את הצימוד של ההגדרה הביולוגית עם ההגדרה החברתית כיוון שהצימוד הזה מקבע את הנשים בעמדה נחותה מזו של הגברים. על פי רוב התכונות שהוצמדו לגברים חזקות יותר ובעלות יתרון על התכונות שהוצמדו לנשים.
על הנושא המגדרי אפשר לדון בכל זירה כמעט: למשל על הייצוג הנשי לעומת הגברי בתכניות השונות. עד תקופה מסוימת היה ברור שגבר יגיש את החדשות, לאחר מכן עברו להגשה בזוגות ורק לאחרונה התקבעו נשים כמגישות חדשות. עדיין, למשל הפרשנים הבכירים בעמדות הבכירות (ביטחון, חוץ, כלכלה, פוליטיקה) יהיו לרוב גברים. אפשר לדון על אופני הייצוג (מה לובשים, כיצד נראים, באילו גילאים). הייצוג בתכניות ריאליטי של נשים וגברים, הייצוג המגדרי בספורט (עצם ההפרדה בין נשים וגברים בענפים השונים, כמות הסיקור ואופן הסיקור של אותו ענף אבל במגדר שונה וכן הלאה). וכמובן ייצוג מגדרי בפרסומות ובקליפים, שם נשים מוצגות באופן מסורתי כאובייקט מיני, אלא שיש תנועה בשנים האחרונות לשיוון, אבל לכיוון הלא ראוי: שגם גברים מוצגים כאובייקט מיני...
מקומן של נשים בעולם
נוכחות של נשים בתקשורת – מצב של הדרה יחסית
באופן כללי בתקשורת מופיעות נשים פחות מאשר גברים. מחקר עדכני ניתח את ההופעות במרץ-אפריל 2020 לאור מגפת הקורונה. יש לכך חשיבות מפני שבשעת משבר יש דרישה גבוהה יותר של קהל לצריכת תקשורת.
זה חשוב במיוחד מפני שבמשבר הקהל נמצא בחוסר וודאות ומחפש וודאות / עובדות / הסברים – שמישהו יסביר לו מה המציאות וכיצד עלי להתנהג. אפשר גם לחשוב שבשעת משבר נותנים יותר כוח ואמון בתקשורת כדי שתסביר לנו את המציאות וכיצד להתנהג בתוכה. באופן כללי במשברים יש נוכחות גבוהה יותר של גברים ועד כה זה הוסבר בכך שהמשבר הוא בטחוני וזה תחום שבו יש יותר גברים. הממצאים מראים שגם במשבר רפואי, הנוכחות היא של גברים בצורה מובהקת
יש משמעות גם לחלוקת התפקידים: קריינים למשל מדווחים על המציאות, פרשנים מסבירים מהי המציאות וכן הלאה. כדאי לשים לב בגרף הבא כיצד:
בעמדת הקריינים יש יחסית שוויון
לשים לב כיצד עמדות מומחים, נבחרי הציבור והפרשנים נוטה בחדות לטובת גברים. אלו התפקידים בהם מסבירים לנו מהי המציאות וכיצד עלינו להתנהג בתוכה ועמדות אלו מאוכלסות בזמן המשבר כמעט רק על ידי גברים!
מה ההשלכות של מצב כזה? התקשורת מעצימה את הסטריאוטיפ שגברים הם היודעים, הם השולטים במצב, להם יש יותר סמכות להסביר לנו מה המציאות וכיצד להתנהג. נשים יכולות לעזור, לפנות אל... להקריא תכנים, אבל הסמכות להסביר ולהבין מצויה בעיקר אצל הגברים.