שערים למצוינות
החטיבה למצוינות חינוכית - כל ישראל חברים
התמודדות עם קושי ולמידה מכישלון
ניוזלטר 2, מרץ 2018
שותפים יקרים לדרך,
שמחים לשתף אתכם בניוזלטר השני שלנו.
אנו ממשיכים במרץ לקדם ולהטמיע את תכנית "שערים למצוינות", המכוונת לטיפוח מצוינות, לקידום הישגים ולהצלחה, בדגש על חמש יחידות במתמטיקה.
אנו בשיאו של מסע לימודי, מסע של ברור עמדות הנוגעות למצוינות, ללמידת הנושא, למתן כלים פרקטיים לצוותים ולתלמידים ולאימוץ רטוריקה של מצוינות, כזו המאפשרת לכל אחד ואחת להצטיין בדרך שלו.
מסע לימודי, כטיבו של מסע, יש בו עליות ומורדות. "אין סודות להצלחה" אומר קולין פאוול "הצלחה היא התוצאה של הכנה, עבודה קשה ולמידה מכישלון". כך, בעוד שבניוזלטר הקודם, התמקדנו בשאלת המצוינות, ההצטיינות וההצלחה, בניוזלטר הנוכחי, נשמח לשתף אתכם בתהליך הלמידה, זה הבנוי מהתנסות, מטעויות, מהתמודדות עם קושי, מהתפתחות, מצמיחה מכישלונות.
כל אחד מתמודד עם קשיים בתהליך הלמידה. לפעמים שאלה של המורה איננה ברורה, ולפעמים תרגיל במתמטיקה נראה מסובך. לכל אחד דרך אישית להתמודד עם קושי. בבית-הספר ההתמודדות קשורה להיחשפות לעיני החברים. ישנם ילדים המרגישים בשל כך מבוכה, יש המנסים להסתיר את הקושי, ויש המרגישים עצמם בטוחים למרות הקושי. חשוב לזכור כי קושי הוא מצב אוניברסלי, כולם חווים אותו. ביטוי הקושי, שיחה עליו ולמידה ממנו, עשויים להקל את ההתמודדות עמו.
בחברה ההישגית שלנו, ובוודאי שבקרב תלמידים הלומדים לחמש יחידות מתמטיקה, למילים "קושי", "טעות" ו"כישלון" יש קונוטציה שלילית, אבל הכישלון הינו חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. רן שמשוני, במאמרו "ללמוד מכישלונות מבלי להיכשל בדרך" מסביר כי קושי ואי הצלחה הן תחנות בלתי נמנעות במסע הלימודי וכי חלה עלינו החובה להעניק לתלמידים חינוך ללמידה מקושי ומכישלונות, חינוך כזה שילמד אותם (וגם אותנו...) שכל כישלון הוא הזדמנות, ושמכל קושי ניתן ללמוד ולצמוח.
למידה מטעויות היא אחת הדרכים האינטואיטיבית ביותר ללמידה ולכן בדרך כלל גם המהירה ביותר. מתוך הכישלונות אנו לומדים, מפיקים לקחים ומנסים שוב ושוב עד שמצליחים.
"לא ללמוד מטעויות, זה בהכרח להישאר בינוני,
בעוד שהרעיון של ללמוד מטעויות צופן פוטנציאל להצלחה" (טל עזר)
הכנו עבורכם מקבץ מאמרים לחשיבה בנושא התמודדות עם קושי ולמידה מטעויות ואתם מוזמנים לקרוא, ללמוד, ליהנות ולהפיץ בקרב בעלי עניין נוספים – קולגות, תלמידים והורים.
קושי הוא מנוף להצלחה
מתוך מאמרו של אליעד כהן
"קושי יכול להיות גם טוב וגם רע, הכל תלוי באיך מתייחסים אליו - מצד אחד, לא תמיד נוח להתמודד עם קשיים ובדרך-כלל האדם מעדיף שהדברים יצליחו בקלות ועם כמה שפחות מאמץ. אך מהצד השני, הקשיים שאיתם מתמודד האדם בחייו, מביאים לו גם הרבה תועלת: הקושי מאתגר את האדם ומספק לו עניין; הקושי עוזר לאדם להכיר את עצמו טוב יותר; הקושי מלמד את האדם טוב יותר על היכולות האישיות שלו ועל הפוטנציאל שלו; הקושי מעודד את האדם לשפר את איכות חייו; הקושי מאפשר לאדם לחוות תחושת סיפוק, כאשר האדם מצליח להתגבר עליו; קושי עוזר לאדם לגלות את הטוב שבו... התמודדות עם הקושי מאפשרת לאדם להכיר את עצמו טוב יותר, ולגלות את היכולות הנוספות שיש לו, ושהוא עדיין לא מודע אליהן"
קושי וכישלון מעוררי השראה
מעובד מתוך מאמרה של אור שמש
רובנו נוטים להאמין שאנשים דגולים ומעוררי השראה הנם אנשים בעלי כישרון יוצא דופן. לרוב אנחנו לא חושבים על המאמץ, הקשיים והכישלונות הנדרשים בדרך להצלחה - המציאות מוכיחה כי ההצלחה הינה תוצאה של נחישות, התמדה ומאמץ, הרבה יותר מאשר כישרון.
מחקרים מראים כי בדרך כלל תלמידים יודעים להגיד שהשקעה ועבודה קשה הם חשובים, אבל כששואלים אותם לגבי עצמם, מגלים שלעתים קרובות הם בוחרים שלא ללמוד מקצועות מאתגרים, כמו למשל מתמטיקה, מדעים ותכנות, גם אם הם מוצאים אותם מעניינים וחשובים לעתידם, בשל אמונה בחוסר כישרון שלהם בתחום.
אמונה זו משפיעה על המוטיבציה שלהם ללמידה, על המוכנות שלהם להשקיע ועל האופן בו הם מתמודדים עם האתגרים והכישלונות המלווים את הלמידה. תלמידים שמאמינים שצריך כישרון ייחודי על מנת להצליח, יראו בכל כישלון וקושי כעדות לכך שהם אינם כישרוניים במיוחד, ולכן יאמינו שהם ככל הנראה לא יצליחו בלמידה בטווח הארוך ויהיו מוכנים להתאמץ ולהשקיע פחות בלמידה ו/או יבצעו ניסיונות פחות מוצלחים בלמידה.
חוקרים מצאו כי על התלמידים ללמוד ולהכיר היטב לא רק את הצלחותיהם ותגליותיהם של האנשים הדגולים עליהם הם לומדים, אלא גם את הכישלונות שלהם, את הקשיים עמם התמודדו ואת הדרכים בהן הם פעלו על מנת להתמודד עם הקשיים והכישלונות הללו. למידה זו נעשתה באמצעות קטעי קריאה, למידת חקר ופרזנטציה - השיטה נמצאה חשובה בכל תחום, אך משמעותית במיוחד במדעים ומתמטיקה, שם ניתן לראות שתלמידים (ובמיוחד תלמידים בחינוך העל יסודי) מאמינים הרבה יותר שיש צורך בכישרון מולד לשם הצלחה.
למידה מטעויות ויצירת מסלולי זיכרון
מעובד מתוך אתר משרד החינוך
אקלים כיתה בטוח, כזה המקדם למידה, מחייב לכלול נורמות הכוללת את ההתייחסות לטעויות.
ההתייחסות של התלמיד למשוב שלילי משתנה עם הגיל - תלמיד בגילאים 8-9, מגיב באופן משמעותי למשוב חיובי ופחות למשוב שלילי. בגיל זה התלמיד עדיין תר אחר מידע חדש ומכוון לחקר הסביבה.
אצל מתבגרים צעירים מערכת התגמול של הדופמין מגיבה ביתר רגישות לאמירות שליליות, וגורמת לתנודות רגשיות גדולות, דבר שמגיע לוויסות בשנות הבגרות. התפתחות זו של המוח מסבירה את עודף הרגישות שיש למתבגר סביב עשיית טעות - המתבגר ממש מפחד לטעות בציבור, אך למען האמת, המוח זקוק לטעויות כי הן מסייעות להיווצרות מסלולי זיכרון.
על כן,חשוב שהמורה יתקן את טעויות בכיתה, באופן מידי ועל ידי משוב ענייני.
חלה אחריות על המורה לפתח בקרב התלמיד את היכולת לבקרה עצמית כדי שיוכל לתקן בעצמו את הטעויות. תהליך זה משחרר כמות גדולה של דופמין (מוליך עצבי) במוח. ה"דופמין" מציף את המוח בתחושת הנאה. תחושה זו נרשמת במערכות הזיכרון של המוח ומשמשת בסיס. להמשך הלמידה.
אם התלמיד יפחד לעשות טעות, הוא יימנע מהשתתפות פעילה בשיעור ויפסיד את הלמידה.
להעניק "דרייב" לתלמידים
כחלק מפעילות "שערים למצוינות" זוכים התלמידים לתכנית העצמה המועברת בכיתות על ידי חברת "דרייב". התכנית מעניקה לתלמידים כלים ללמידה מהצלחות וללמידה מהאתגרים שבדרך, וזאת באמצעות מפגשים עוצמתיים, חווייתיים, מעוררי שיח ומחשבה.
צידה לדרך
"הפחד מהתמודדות ישירה עם קושי סוגר לנו דלתות, מעוור את עינינו למציאות וגם לכוחות שיש לנו מולה, משאיר אותנו תקועים במקום גם כשכבר צריך לזוז, מציב אותנו במקום פגיע וחסר אונים אל מול אתגרי החיים. מי שלא חושש להסתכל לקשיים בלבן של העיניים יכול להסתובב בביטחון בעולם הזה, יכול להעז, להתנסות, למתוח את הקצוות. הוא יכול לעשות את אלו מתוך הידיעה שמדי פעם דברים ישתבשו ושזה חלק מהעניין, לרוב שם גם ימצאו ההזדמנויות האמיתיות לגדילה והתפתחות" (ד" אורן גור)
תַּרְגִּיל קָשֶה / חגית בנזימן, 1987.
כְּשֶשּוֹאֲלִים אוֹתִי חִידוֹת בְּחֶשְבּוֹן
אֲנִי מִשְתַּדֵּל מְאֹד
לַעֲשוֹת הַכּל בָּרֹאש
וְלֹא בָּאֶצְבָּעוֹת.
וְרַק לִפְעָמִים
בְּתַרְגִּיל מְסֻבָּך –
עוֹשֶה בָּאֶצְבָּעוֹת
כִּי אָז אֲנִי מֻכְרָח.
וּכְדֵי שֶלֹּא יַרְגִּישוּ
וְלֹא יָשִימוּ לֵב
אֲנִי עוֹשֶה כְּאִילוּ – שָר לִי וּמְתוֹפֵף.
הִנֵּה כְּבָר סִיַּמְנוּ
קְצָת דִּקְלַמְנוּ, קְצָת שָרְנוּ.
הִגִּיעָה הָעֵת
אֶל הַחֹפֶש חִיש לָצֵאת
אֶל הַיָּם וְאֶל הַחוֹף
צְדָפִים וְשֶמֶש לֶאֱסֹף
כָּאן נַגִּיד שָלוֹם תּוֹדָה
וְנָשִיר שִיר פְּרֵידָה.