עבודה בהיסטוריה
מגישה : נועה חכמון
הקדמה
בחרתי בנושא זה של העבודה מכיוון שרציתי לדעת עוד מידע על נפוליאון, איפה ומתי הוא נולד, היכן הוא למד, אילו ספרים קרא כשהיה ילד ועוד. חיפשתי את המידע באתר ויקיפדיה ובאתר הספריה הוירטואלית של מטח. נתקלתי בקשיים כאשר הייתי צריכה לכתוב את הכתבה בגוף ראשון, ולספר על האירוע בכתבה כאילו שנכחתי בו, וניסיתי לדמות את עצמי לעיתונאי שנמצא בזה הרגע באירוע, וזה היה קצת קשה עבורי.
חלק א
זמן קצר לאחר שעלה לשלטון, נפוליאון פירסם חוקה חדשה והציג אותה לעם, למעלה משלושה מיליון תמכו, וכאלף וחמש מאות התנגדו. כעבור שנתיים מאז שפירסם את החוקה, נפוליאון פירסם חוקה נוספת וגם אותה הציג לעם, והיא אושרה, ולנפוליאון הוענק התואר "נפוליאון ה1, קיסר הצרפתים". ב14 ביולי 1789 התרחשה נפילת הבסטיליה שהייתה התפתחות במהפכה הצרפתית, באירוע זה היו כלואים בבסטיליה 7 אסירים, ולמרות עובדה זו, בית הכלא שימש כסמל השלטון. מאז, בכל שנה ב14 ביולי חוגגים בצרפת את יום הבסטיליה.
בחרתי לכתוב על יחסו של נפוליאון ליהודי צרפת :
נפוליאון ויהודי צרפת בבית הכנסת
מאז ומתמיד יחסו של נפוליאון כלפי היהודים היה אינו החלטי ולעיתים משפיל. נפוליאון התנהג כלפי היהודים באופן מזלזל, לעיתים היה בעדם ותמך בדבריהם ולעיתים השפיל אותם והתנהג בצורה מגונה. יחסו כלפי היהודים היה אינו מכבד, הוא נהג בהם כאילו היו רכושו האישי , ולא התנהג כלפיהם בצורה ראויה והחלטית במיוחד, היה ברור לו שאם ינהג כלפיהם בצורה ראויה , היהודים יתמכו בדעותיו הפוליטיות ולא יתנגדו לו , ולכן לעיתים היה מדבר בעדם, תומך בהם. על פי דעתי, ההתנהגות המזלזלת הזו, ניצול היהודים לטובתו האישית של נפוליאון, אינו הוגן, היהודים אינם יודעים שנפוליאון לעיתים מדבר בעדם רק כדי שהם יתמכו בדעותיו הפוליטיות , נפוליאון דואג אך ורק לטובתו האישית ואינו באמת מתעניין בשלומם של היהודים , דואג להם ותומך בהם. כעת אני נמצא ליד בית הכנסת של היהודים, בעיירה קטנה. מתח שורר באוויר, התרגשות מציפה את כולם. אני משער שההתרגשות נובעת מכך שנפוליאון מגיע כדי לשוחח עם היהודים. "שלום אדוני הנכבד, האם אוכל לשאול אותך מספר שאלות?" אני שואל את אחד האנשים "ובכן, מה תרצה לשאול?" הוא משיב "האם אתה מעריך את יחס נפוליאון אל היהודים? מה דעתך על התנהגותו?" אני שואל "אינני מעריך את יחסו! הוא משתמש בנו, לעיתים הוא תומך בנו ולעיתים מגנה אותנו, אני חושב שהתנהגותו לא טובה מספיק, ההרגשה שהוא מספק לנו בכך שהוא מדבר בעדנו רק בפעמים מעטות היא הרגשה נוראית, הרגשה לא מכבדת, הרגשה שגורמת לנו להעריך אותו פחות. הוא צריך לתמוך בנו במשך כל הזמן, לא רק בפעמים מעטות" הוא אומר "ובכן, תודה ששיתפת אותי" אני משיב. נפוליאון מגיע, מתקדם אל היהודים ומשוחח איתם בנועם, ככל הנראה, על דברי פוליטיקה. כעת הוא נכנס איתם לבית הכנסת, ומתפלל. עוברות כמה דקות, והם יוצאים מן בית הכנסת, מתיישבים על ספסל ומשוחחים שוב, הכל נראה רגוע באופן מוזר. נפוליאון צועק על אחד היהודים, וכפי שאמר האדם שריאיינתי אותו, נפוליאון הוא אדם בעל שתי פנים, פעם אחת משוחח איתם ופעם אחת מלבין פניו של אחד מן היהודים, זהו מעשה נוראי. אינני מאמין שנפוליאון ישנה את התנהגותו בעתיד, אם כי אני חייב לומר שהיהודים מתנהגים בצורה מוזרה מידי פעם. זהו הזמן של היהודים, לפעול, לעשות מעשה שישנה את יחסו של נפוליאון כלפיהם, ואני בטוח שאם הם יבקשו מנפוליאון לשנות את יחסו כלפיהם ולא יכעסו וידברו בצעקות, הוא ישנה את יחסו ויתנהג כלפיהם בצורה שונה לגמרי, ויכבד אותם כבני אדם.
סיכום
מסקונתיי מן העבודה הן : נפוליאון היה אישיות בולטת בצרפת, למד באקדמיה צבאית ואחר כך במוסד צבאי ועשה כל שביכולתו כדי להיות מצביא בצרפת, והיה לשליטה של צרפת בשנים 1805-1814. הוא היה נערץ ומכובד על ידי העם, וכל חוקה שהוציא התקבלה, והוענק לו תואר "נפוליאון ה1, קיסר הצרפתים" , והתואר שהוענק לו מעיד על ההערצה של העם כלפיו ועל כך שמכבדים אותו ואפילו מעניקים לו תואר של קיסר, הוא היה המנהיג הגדול ביותר שהיה בצרפת.
ביבליוגרפיה
אתר "ויקיפדיה" - https://he.wikipedia.org/wiki/נפוליאון_בונפרטה
אתר "הספריה של מטח" - lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9298