עבודת חקר במדעים - המכון הוולקני

מגישים : שני תמר ליאב דנה אייל ויובל

שאלת החקר

על איזה קליפה יהיה יותר חיידקים,

על קליפת המלפפון או העגבניה?

השערה

במלפפון יהיו יותר חיידקים כי יש לו יותר שטח פנים הנוגע באוויר מאשר לעגבנייה מפני שבקליפתו יש חריצים ולכן לחיידקים יש יותר מקום להיתפס בנוסף, בגלל החריצים לחיידקים יותר קל להתפס לאומת העגבניה החלקה ללא החריצים ובנוסף דוחה מים.

מהלך הניסוי

לקחנו עגבנייה ומלפפון בהתאם לשאלת החקר, קילפנו מהקליפה של כל אחד מהם 5 גרמים בעזרת קולפן שחוטא לפני הניסוי היטב באלכוהול.

לאחר מכן הכנסנו את הקליפות למבחנות בנפח 50 מ"ל שבתוכן תמיסת מלח.

הכנסו כל מבחנה למערבל וטחנו את הקליפות ותמיסת המלח כדי להפריד את החיידקים מהקליפות ולהכניסם לתמיסה.

עירבבנו כל מבחנה היטב בעזרת מכשיר וורטקס (Vortex) כך שהחיידקים יתפזרו שווה בשווה בכל במבחנה.

לקחנו מזרק ומילאנו אותו ב5 מ"ל מכל ושמענו לתוך מבחנה קטנה יותר-למיהול זה קראנו מיהול -1.

ערבבנו היטב את מיהול -1 מכל מבחנה שוב במכשיר וורטקס לקחנו מכל מבחנה 5 מ"ל ושפכנו לתוך מבחנת מיהול -2.

חזרנו על התהליך עד שקיבלנו מיהולים -1,-2,-3,-4 מכל מבחנה.

*בין כל מיהול למיהול ערבבנו שוב את המבחנות בוורטקס כדי שהחיידקים יתפזרו שווה בשווה בכל המבחנה.

לאחר מכן לקחנו כל מבחנת מיהול 1 מ"ל של תמיסה וזרענו לתוך צלחת פטרי עם משטח אגר בתוכה.

*לפני כל זריעה ערבבנו את המבחנה שאנו עומדים לזרוע במכשיר וורטקס.

לאחר התהליך נותרנו עם 4 צלחות פטרי במיהולים -1,-2,-3,-4 לכל מבחנה שהתחלנו איתה(כלומר 8 צלחות).

לקחנו את הצלחות לאינקובטור מיוחד ושמרנו אותם שם למשך 3 ימים עד שביום השלישי חזרנו למכון הוצאנו את הצלחות מהאינקובטור למען צפייה בתוצאות.

*חשוב לציין שבמהלך כל הניסוי שמרנו על סטריליות (לבישת כפפות לטקס,שמירה על סגירת המבחנות וסטריליות הכלים,זריעת המהולים בתוך מנוף ביולוגי המזרים אוויר נטול חיידקים היכולים להשפיע על תוצאת הניסוי).

תוצאות הניסוי

תוצאות הניסוי אכן אמתו את השערתנו,

מספר החיידקים על קליפתה של העגבנייה קטן באופן משמעומתי ממספר החיידקים על קליפתו של המלפפון .

בקליפת המלפפון במינון 3-מספר המושבות החיידקים היה כ 29ובקליפת העגבנייה במינון 3- היה מספר מושבות החיידקים 10.

מסקנות

סוג הקליפה (חלקה או מחוספסת) משפיע על כמות החיידקים שעל הקליפה

דיון

הגורם התלוי- סוג הקליפה, קליפה מחוספסת או חלקה.

הגורם המושפע- כמות החיידקים על הקליפה.

המשתנה הקבוע בניסוי- כמות הקליפה שבדקנו.

המשתנה הלא קבוע בניסוי- סוג הירק.

בידוד משתנים- בדיקה של מידת ההשפעה של גורם מסוים על תופעה באמצעות ניסוי או מחקר, כאשר משנים רק את הגורם הנבדק בעוד ששאר הגורמים המעורבים נשארים קבועים.

מושגים

גידול קונבנציונלי וגידול אורגני-


המילה "אורגני" מתייחסת לאופן בו מגדלים ומעבדים מוצרים חקלאיים כמו פירות, ירקות, דגנים, מוצרי חלב ובשר. שיטות גידול ועיבוד אורגניות מעודדות את שימור הקרקע והמים ומפחיתות את הזיהום. חקלאים המגדלים גידולים אורגניים אינם משתמשים בשיטות המקובלות לדישון ולהשמדת העשבים השוטים.

הבדלים מרכזיים בין חקלאות קונבנציונלית לחקלאות אורגנית:


גידול קונבנציונלי

– שימוש בדשן כימי לעודד צמיחת גידולים.

– ריסוס חומרי הדברה סינתטיים להפחתת מזיקים ומחלות.

– שימוש בקוטלי עשבים סינתטיים.


גידול אורגני

– שימוש בדשן טבעי כמו קומפוסט.

– ריסוס חומרי הדברה ממקורות טבעיים; שימוש בחרקים וציפורים מועילים, שיבוש הזדווגויות בין המינים או הטמנת מלכודות.

– שימוש בחומרים טבעיים לקטילת עשבים: חריש, סבב יבולים סבב גידולים שונים באותה חלקת – קרקע תוך מחזוריות קבועה – אינה מצריכה דישון ומונעת התפתחות של עשבי בר ניקוש עשבים או שימוש בקש.


חיידקים- מקור השם "בקטריה" ביוונית, ופירושו "מקלות קטנים", משום שכך נראו החיידקים לחוקרים הראשונים שצפו בהם. השם העברי "חיידק" הוא הלחם של המילים חַי דַק. החיידקים הם צורת החיים הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, והם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אף יצור חי אחר.