ירושלים של זהב
נעמי שמר
מילים ולחן: נעמי שמר
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
רקע השיר
שם השיר לקוח מהספרות המדרשית-אגדית. יש מדרש המספר שהתנא רבי עקיבא הבטיח לאשתו, רחל, שביום בו יהיה עשיר הוא יקנה לה ירושלים של זהב, מעין תכשיט דמוי כתר שציור של ירושלים חרות עליו.
השיר מתאר את המצב של העיר באותה התקופה. הימים של לפני מלחמת ששת הימים, כאשר העיר היתה חצויה על ידי חומה שהפרידה בין ממלכת ירדן ומדינת ישראל.
שלושה שבועות לאחר הפסטיבל בו הושמע השיר לראשונה פרצה מלחמת ששת הימים שבעקבותיה שוחררה ירושלים. נעמי שמר הוסיפה לשיר בית חדש ובו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה
תוכן השיר
צורה
השיר ירושלים של זהב מכיל מובאות, שיבוצים וקונוטציות רבים
· מן המקרא
· מדברי מדרש ואגדה
· מפיוטים של דורות קודמים.
השיר מכיל תיאורי טבע ואהבת הארץ המאפיינים גם שירים ישראליים מודרניים.
חלק מן הקונוטציות מפתיע ומרגש, ובעזרת כולן, יחד עם תיאורי הנוף הירושלמיים המופיעים בשירנו, מתנהל בין שורותיו דיאלוג בין מסורת של פיוט ומסורת הפזמון העברי המתחדש