ידיעות המזרח התיכון
דביר רינגוולד, אוהד חייט, שחר גולן
אוהד חייט-תיירות במזרח התיכון-האם התיירות במזרח התיכון תמנף את הכלכלה באזור זה?
המזרח התיכון הוא אזור מגוון מאוד מבחינה כלכלית. שוכנות בו מדינות עניות מאוד ועשרות מאוד. במקום הראשון בתחום הכלכלה ממוקמת טורקיה ואילו במקום האחרון ממוקמת רצועת עזה. ענף התיירות במזה"ת הולך ותופס חלק נכבד בכלכלת האזור וכחלק חשוב בכלכלת מדינות המזה"ת מכיוון שלמזרח התיכון יש כמה יתרונות תיירותים בולטים שמביאים אליו תיירים והם:
1. מוזיאון ארכיאולוגי -מאחר והמזה"ת מהווה גשר לשלוש יבשות ושימש בעבר כאזור מעבר לעמים רבים ולאימפריות גדולות לאורך ההיסטוריה. קיימים בו שרידים רבים מתרבויות שונות מהתקופות-הפרהיסטוריה, התקופה הרומית, ההלניסטית , העותומנית ועוד...ישנם שרידים במצריים לפירמידות, למקדשים, מוזיאונים ועוד..
2. מרכז לשלוש הדתות המונותיאיסטיות-ישנן ערים קדושות לשלוש הדתות כמו ירושלים, וערים מקודשות לאסלם-מכה, וערים מקודשות לנצרות כמו- נצרת, בית לחם ועוד..
3. נופים מגוונים-הנובעים ממגוון אקלימים וממבנים גיאולוגים שונים כמו השבר הסורי אפריקאי והתופעה הייחודית כמו ים המלח, מפרץ אילת וסואץ, נופי מדבר כמדבר סהרה, סיני, הנגב, מדבריות חצי האי ערב המקורבים יחסית לאירופה ויש גישה נוחה אליהם.
4. חופי ים מרהיבים כמו חופי ים סוף בישראל, מצרים ירדן וערב הסעודית, חופי ים התיכון וחופי הים הכספי.
5. שילוב של אקלים מדברי וים תיכוני המתאפיין בימי שמש רבים וקרבה יחסית לאירופה כמו חופי ים סוף בירדן וישראל והתיירים אוהבים זאת מאוד. קרבה יחסית זו מאפשרת לתיירים מאירופה להנות בתקופת החורף מימי שמש , מרחק קצר מביתם ועלות כספית נמוכה יחסית.
6. תרבות "מזרחית" לצד תרבות מודרנית- המזה"ת מציע לתיירים תרבות שונה, תרבות מזרחית, תרבות הבדואים וכל זה לצד תיירות מודרנית עם בתי מלון מפוארים, אזורי קניות חדשנים ועוד..
למרות הפוטנציאל הגבוה למשיכת תיירים לאזור, הנתונים מראים כי באופן כללי אין התיירים מרבים לבקר באזור ביחס למדינות הים התיכון האחרות כמו ספרד ויוון לדוגמא וההכנסות בארצות אלה קטנות באופן יחסי מכיוון שיש כמה בעיות שמרחיקות תיירים מהמזרח התיכון כמו הטרור השורר במזרח התיכון שמרתיע את התיירים, המרחק הגדול-התיירים מעדיפים לנסוע לאירופה בכלי רכב מאשר למזרח התיכון הרחוק מה גם שהשוק התיירותי דומה בשני המקומות, המצב הבריאותי במזרח התיכון- התיירים רוצים ביטחון בריאותי ואילו במזרח התיכון יש מחלות וזיהומים רבים והתיירים נרתעים מזה.
לסיכום, ניתן לומר שיש סיכוי שפוטנציאל התיירותי הגדול של האזור ימומש, אם תגיע לאזור רגיעה בטחונית מלאה, אולם מימושו מצריך גם השקעות גדולות בתשתית התיירות. במצב זה אין ספק שהתיירות תהווה מקור הכנסה חשוב למדינות האזור.
שחר גולן-האם מקרי טרור יכולים לפגוע בהתקדמות הספורט במזרח התיכון?
מדינות המזרח התיכון חוששות שכל השקעת המשאבים שלהם לספורט ירדו לטמיון בעקבות הטרור
מדינות רבות משקיעות משאבים רבים על מנת להביא אירועי ספורט חשובים בעולם להתקיים במזרח התיכון. הן עושות זאת כדי לחשוף את תושבי המזרח התיכון לספורט, והן מנסות להתחיל להקים אימפריות של ספורט כמו ארצות הברית. סיבה נוספת שהן עושות זאת היא על מנת להראות לעולם שהמזרח התיכון הוא לא מקום של טרור אלא, מקום של תרבויות שונות כמו ספורט.
בעקבות השקעת משאבים רבים של מדינות המזרח התיכון, המדינות מנסות להביא תחרויות ספורט שונים מגוונות. למשל קטאר תשקיע כ-200 מיליארד דולר על מנת שהטורניר הכדורגל החשוב בעולם יתקיים בשטחה. כמו כן מדינת קטאר הצליחה להביא עוד טורניר של אליפות העולם בכדוריד למדינתה, היא השקיעה בבניה של שלושה אולמות חדשים בשביל התחרות, היא אפילו בנתה אולם אחד בגודל של 17 אלף מקומות. כמו כן גם דובאי הצליחה להביא למדינתה אירועי ספורט, כגון טורניר טניס בסך פרסים של 4.5 מיליון דולרים גם לנשים וגם לגברים, היא הצליחה גם להביא מרוץ מסבב הפורמולה 1 למדינתה.
בניגוד לדימוי שמדינות המזרח התיכון רוצות לייצר, לצערן, ישנם גם מקרי טרור אשר פוגעים בהשקעה זאת. למשל מקרי הטרור המתרחשים בסוריה. כאשר ארגוני טרור שונים נלחמים אחד בשני, למשל הטורקים נלחמים במחתרת הטורקית, כמו גם טרור המתקיים בישראל כאשר ישראל מתמודדת מול אירועי טרור. בנוסף יש את קטאר שהיא מספקת משאבים לארגוני הטרור השונים בעולם ובמזרח התיכון בפרט. כמו זה ועוד רבים הם הדברים המסוכנים ביותר להתפתחות הספורט במזרח התיכון מכיוון שאחרי שאנשים שומעים מקיר טרור אלו הם לא רוצים להגיע לשם, והתוצאה מזה שלא יהיה שם אירועי תרבות שונים.
דביר רנגוולד-האם שפיכות הדמים תמשיך להתקיים במזרח התיכון באביב הערבי?
האביב הערבי הוא גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי, שהחלו ב-17 בדצמבר 2010 בתוניסיה והתפשטו בכל רחבי מדינות ערב ובשכנותיה. האביב הערבי מתואר פעמים רבות כגל של התקוממויות עממיות נגד השלטון. מאז המהפכה בתוניסיה התחוללו מהפכות גם במצרים בתימן ובלוב והתקיימו מחאות הפגנה גדולות במדינות שונות.
אין הסכמה בין מומחים לעולם הערבי אשר לסיבות שהובילו לפרוץ גל המחאות. הסלוגן של המוחים הוא "העם רוצה להפיל את המשטר!" והמוחים נימקו את מחאתם בטעמים מעשיים, כמו עוני, רעב ואבטלה, לצד האשמת שליטי המדינות בשחיתות, בשרירות לב, ובהפרת זכויות אדם. רוב התופעות והבעיות התקיימו במדינות אלו משך שנים רבות, ומומחים מציגים סיבות נוספות, כמו קיפאון והיעדר מוביליות חברתית, במיוחד למעמד הביניים, שלטונה של קבוצת מיעוט אתני על רוב ממוצא אתני שונה, העלייה הניכרת במחירי המזון והאנרגיה, שהחריפה מאוד את מצוקתם של עניי המדינות ועוד..
המהפכות שהאזרחים מבצעים גובים קורבנות של אלפי אנשים. בסוריה 100 אלף אזרחים נהרגו ועוד מיליון הפכו לפליטים. באלג'יריה האזרחים השיגו את מבוקשם, כמו גם בכווית ובסודן.