יצר הרע בראי מגילת רות
עבודה בתרבות ישראל על יצר הרע בתרבות היהודית בראי מגילת רות
מגילת רות בקצרה
משפחת אלימלך משבט יהודה עוזבת את בית לחם בזמן בצורת ורעב. מעשה שהוא בבחינת חטא מכיוון שהמשפחה היא משפחה עשירה ומכובדת שיכלה להישאר ולעזור לעניי שבט יהודה. אלימלך נפטר ובניו נישאים לשתי נשים מואביות(המסורת מספרת שרות וערפה היינן בנותיו של עגלון מלך מואב). מחלון וכיליון(הבנים) נפטרים אף הם ונעמי נשארת עם כלותיה. רות וערפה מתעקשות לדבוק בנעמי ונעמי שאיבדה את כל משפחתה רוצה לחזור ליהודה, לבית לחם.
רות וערפה מלוות את נעמי ונעמי מצליחה לשכנע את ערפה לחזור חזרה. רות דבקה בנעמי וחוזרת עמה לבית לחם. במגילת רות באים לידי ביטוי חוקים חברתיים וחקלאיים החשובים באותה תקופה לאין שיעור. חוקי לקט, פאה, שכחה הבאים להטיב עם הגר היתום והאלמנה, הגרים האלמנות ויתומים רשאיים ללקוט בשדה שיבולים בזמן הקציר.
נעמי מגיעה לשדה שהיה שייך לאלימלך הוא אינו שייך לה עכשיו מאחר שאלימלך נפטר ואין לו יורשים. רות יוצאת ללקוט שיבולים בשדה בועז שלפי דבריה של נעמי הוא קרוב משפחה של בעלה המנוח, כאן אנו עדים לחסד נוסף הפעם הוא נעשה עי''י בועז המתיר לרות ללקוט בכמויות גדולות מהמחויב עפ''י החוקים.
נעמי המודעת לחוק נוסף הנקרא חוק הייבום(שאותו אסביר בהמשך) שולחת את רות לפתות את בועז בגורן.
חוק הייבום: החוק בא להגן על אלמנות שאין להן יורש. הנחלה בתקופת המקרא שייכת לשבט ולבעל הנחלה המשתייך לשבט. כאשר אדם נפטר יורשים אותו בניו, במידה ואין לו בנים צריך הייבם(גיס) להנשא לאלמנה ולהביא עמה צאצא שייקרא על שם הבעל המת ואז הנחלה נשארת בחזקת המשפחה. במידה וקרוב המשפחה אינו מעוניין יש לבצע טקס חליצה וקרוב משפחה אחר יוכל לשאת את האלמנה ולזכות בנחלה.
בועז מספר לרות שישנו קרוב משפחה קרוב יותר ולכן עפ''י החוקים הוא זה שצריך''לגאול'' את רות אלא אם כן יסרב.
בועז פוגש את האיש שנקרא פלוני, הוא מספר לו על המצב שנוצר. פלוני מסרב לגאול את רות, מתבצעת חליצה כמקובל ובועז נושא אותה לאישה. מנישואים אלו נולד עובד שהוא אביו ישי אביו דוד המלך.
נעמי שהייתה אומללה, מאושרת ומטפלת בילד הנחשב לנכדה.
יצר הרע ולילית בתרבות היהודית
ויברא אלקים את התנינים הגדולים, אלו הם לויתן ובת זוגו, ואת כל נפש החיה הרומשת, זו היא נפש אותה החיה הרומשת לד' רוחות העולם, ומי היא החיה שהיא רומשת, הוי אומר שהיא לילית... (בראשית תח, ועין שם עוד)
אמר רבי חייא מה שכתוב ואחות תובל קין נעמה, משמעות הכתוב כאן במה שאמר ששמה נעמה משום שרדפו אחריה בני אדם מרוב יופי ונעימות שבה, ואפילו רוחות ושדים רדפו אחריה, ועל זה יורה השם נעמה, מלשון נעימות. רבי יצחק אמר ''אלו בני האלהים עזא ועזאל זנו אחריה, ומשום הפלגה הזו נקראת נעמה.'' רבי שמעון אומר שהיא הייתה אמם של השדים, כי היא באה מצד קין, (שממנו יצאו שדים ורוחות), והיא נתמנית עם לילית על מיתת אסכרה של התנוקות. אמר רב אבא, והרי אמר מר שנעמה נתמנית לצחק עם בני אדם בחלומות, אמר לו כן הוא ודאי, כי היא באה ומצחקת עם אנשים, ופעמים היא מולידה מהם רוחות בעולם, ועד עתה עוד היא עומדת בתפקידה לצחק עם אנשים, אבל רבי שמעון אמר שהיא משתתפת עם לילית, והמיתה באה מצד לילית ולא מצד נעמה... אמר ליה רבי אבא, והרי אלו השדים מתים כבני אדם, ולמה אמרת שנעמה עודנה חיה עתה, אמר לו כן הוא, אבל לילית ונעמה ואגרת בת מחלת הבאה מצד, כולן חיות עד שיבער הקב"ה את רוח הטומאה מן הארץ...
משמעותו של ציתות זה ניתנת לפרשנות החלק שאני מעוניינת להתעסק בו הוא לילית והשפעתה על אנשים ועל יצורים חיים ועל טבעיים כמו שדים רוחות.
לילית משפיעה על בני אדם בדרך פיסית ונפשית כאחד והיא בדרך כלל הרסנית.
לילית, גונבת את זרעו של הבעל(בכדי ללדת לה עוד שדים), מקיימת יחסי מין עם האישה, רוצחת את ילדיהם אם האם הרה היא מפילה את עוברה והופכת אותה לעקרה.
היווצרותה של לילית
לגבי הפיכתה של לילית לשדה יש דעות שונות אך בכולם ישנה הסכמה לילית הייתה אשתו הראשונה של אדם.
יש מדרשים האומרים כי לילית הייתה פמיניסטית וחזקה ולכן אדם לא רצה בה כי רצה אשה שתיכנע לו ותהיה תלויה בו ולכן ברא יהווה לאדם את חווה.
מדרש אחר אומר כי לילית נבראה מדם רפש וזבל וכשראה אותה אדם נגעל ולא רצה בה ולכן גירש אותה.
האגדה המפורסמת ביותר הקשורה ללילית מקורה במדרש אלפא ביתה דיבן סירא והיא מספרת על בריחתה מאדם הראשון לים סוף וחבירתה לאשמדאי מלך השדים. לאחר שמאסה באדם, החליטה לילית לברוח ממנו. היא הגיעה לים סוף, פגשה את אשמדאי, וילדה לו מאות ילדי שדים מדי יום. אדם התלונן לפני אלוהים כי אשתו נעלמה, ואלוהים שלח שלושה מלאכים, סנוי סנסנוי וסמנגלף, אחרי לילית. המלאכים התבקשו לשכנע את לילית לחזור, אך לא להכריחה אם אין רצונה בכך. כשמצאו המלאכים את לילית, אמרו לה לחזור, ולא - יטביעוה בים. בתשובה ענתה להם לילית כי היא יודעת שאלוהים לא בראה אלא כדי להרוג תינוקות בנים בני פחות משמונה ימים (הגיל שבו תינוק עובר ברית מילה), ומקץ ימים אלה לא תוכל לגעת בהם. אך בנוגע לתינוקות בנות, לילית טענה שבמשך תריסר ימים תהיה לה יד חופשית בהן. בנוסף לכך, היא סיפרה להם שילדה לאשמדאי שדים, והרי אישה אינה יכול לחזור לבעלה לאחר שנאפה. שלושת המלאכים עזבו את לילית לנפשה, אך מכיוון שחששו מאיומיה, השביעו אותה שלא תיגע בתינוק לרעה אם תראה אותם במקום שבו הוא שוכן, או תראה קמע שעליו כתובים שמותיהם. בנוסף, על כל אחד מבני האדם שתהרוג, יהרגו מאה מבניה, ועל כן מתים מאה שדים כל יום.
לילית
לילית
לילית ואדם
תחריט הלילית
נחזור למגילת רות
יצר הרע במגילת רות
נתחיל מהתחלה, בתחילת הסיפור עוזבים משפחתו של אלימלך האפרתי מיהודה לארץ מואב בשל רעב כבד השרר בארץ, דבר ''אגואיסטי'' מראה לנו על חוסר הכבוד והנאמנות של משפחת אלימלך ועל ''העונש'' שעתיד לבוא שהוא מותו של אלימלך האב.
לאחר מכן התחתנו שני בניה של נעמי(אלמנתו של אלימלך ואם המשפחה)עם שתי בחורות מואביות, מעשה הממשיך את מעשי האגואיזים וחוסר הנאמנות לארץ ולשבטיה. מעשה זה גם הוא גורם לעונש אשר הוא מותם של שני הבנים.
נעמי, ערפה ורות(כלותיה של נעמי)מחליטות לחזור לארץ. עורפה, אשר לפי שמה היא מפנה עורף לנעמי ונשארת במואב.כפי שראינו עד עכשיו יצר הרע והנטישה קיים בהחלט במשפחתם.
לילית- לפי פרשנויות שונות ושלי אישית לילית אכן ''נגעה'' במשפחתה של נעמי גם מבחינת יצר הרע וגם מבחינת העונשים שקיבלו. רות אשר בסופו של דבר ''הצילה'' את המשפחה היא למעשה האנטיתזה של לילית ואפשר לומר הקמע של המשפחה נגדה.
תומר סימן טוב ח'4
ביה''ס איילון חולון
מנחה: ליז פרייז