מה הקשר?

אספו את הרמזים ואז תגלו

גן חמשת החושים בחולון!

חמשת החושים / מירי צללזון

כל אחד מחמשת החושים - מוצג כאן בקטע נפרד, המתאר דו-שיח: שאלות ותשובות בחרוזים. (למה דווקא חרוזים? – באמת לא מוכרחים.. – רק כי חרוזים הם קלילים וקליטים לאוזן, ומשום כך הם חביבים על הילדים!)
לאחר כל שאלה כמעט, רצוי להפסיק את הקריאה ולתת לילדים לענות, אחר-כך רצוי לחזור ולקרוא את השאלה שוב - ולהתקדם אל התשובה, לשוחח עליה, להתנסות.. ובפעם הבאה להמשיך אל השאלה הבאה...
החרוזים כאן גם מרמזים על אפשרויות שונות של פעילויות והתנסויות של הילדים בכל הקשור לחושים.. (שוודאי מוכרות כבר לכולכם!)
הקטע המסיים, (וכן גם הסיפור ששלחתי כאן על "חמשת החושים שאכלו יחד עוגה אחת"), נועדו להבהיר לילדים שוב ושוב, שבסופו של דבר, למרות שלמדו על כל חוש בנפרד, הרי במציאות – כל החושים פועלים יחד בתוכנו, כמקשה אחת! ]

א. חוּש הָרְאִיָה


– בֹּאוּ שְׁבוּ כָּאן עַל יָדִי,
וְנַבִּיט אֶל הָרְאִי:
מִי הֵן אֵלוּ פֹּה, הַשְּׁתַּיִם,
עֲגֻלּוֹת וּמַבְרִיקוֹת? ........

– אֵלוּ שְׁתַּיִם? הָעֵינַיִם!
מָה עוֹשׂוֹת שְׁתֵּי הָעֵינַיִם? ........

– מִסְתַּכְּלוֹת הֵן.. מַבִּיטוֹת..
וְהַרְבֵּה דְּבָרִים רוֹאוֹת!
לְמָשָׁל צְבָעִים....
צוּרוֹת...
מֵרָחוֹק..
וּמִקָּרוֹב..!

אֵיך זֶה כָּכָה הֵן רוֹאוֹת? ........

– בְּדִיּוּק כְּמוֹ מַצְלֵמוֹת!
מַבִּיטוֹת הֵן.. קְלִיק וּקְלִיק!
וּמִיָּד יֶשְׁנָה תְּמוּנָה –
שֶׁבָּרֹאשׁ הִיא מוּכָנָה!

בֹּאוּ נַעֲצֹם עֵינַיִם..
כָּכָה.. כָּך... לְאַט-לְאַט..
וְעַכְשָׁו – בְּבַת-אַחַת
הָעֵינַיִם חִישׁ נִפְקַח..
אֶת הַמַּצְלֵמָה נַדְלִיק..
קְלִיק וּקְלִיק!
וּ....
מַה יָצָא?
מָה ראִיתֶם רִאשׁוֹנָה?
מַה צִלְּמוּ לָכֶם בָּרֹאשׁ
הָעֵינַיִים-מַצְלֵמוֹת? .........

אֶת הַקִּיר עִם הַתְּמוּנוֹת..?
הַפִּנָּה שֶׁל הַבֻּבּוֹת?
הַוִּילוֹן?
הַקֻבִּיּוֹת?
וּמָה עוֹד? .........

– בֶּאֱמֶת יָפֶה מְאֹד!
וּבִכְלָל, אֵיזֶה מַרְאוֹת
אוֹהֲבִים אַתֶּם לִרְאוֹת? ......

– לִי נָעִים מְאֹד לִרְאוֹת
מַה יָפִים הֵם הַשָּׁמַיִם
בַּשָּׁעוֹת שֶׁבֵּין-עַרְבַּיִם,
וְנָעִים לִי לְהַבִּיט
בְּפִרְחֵי הַכַּלָּנִית,
בַּחִיּוּך שֶׁל סַבָּא חַיִּים,
בַּחַלּוֹן, בְּיוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם,
(בְּיִחוּד אִם יֵשׁ גַּם קֶשֶת!)
וְנָעִים גַּם לְהַבִּיט,
מִקָּרוֹב מְאֹד-מְאֹד
אֶל קֻפְסַת הָעֻגִּיּוֹת..!

– נוּ אָז מָה, אָז כָּל מַרְאֶה
בֶּאֱמֶת כָּל-כָּך יָפֶה,
שֶרוֹצִים תָּמִיד-תָּמִיד
כָּל הַיּוֹם בּוֹ לְהַבִּיט?
אֵין מַרְאוֹת מְכֹעָרִים? ...

– כֵּן, נָכוֹן! יֶשְׁנָם דְּבָרִים
מַפְחִידִים, מְכֹעָרִים,
שֶׁאוֹתָם שְׁתֵּי הָעֵינַיִם
לא רוֹצוֹת לִרְאוֹת בִּכְלָל...
לְמָשָׁל ........ ?

– אִם כָּל-כָּך הַרְבֵּה דְּבָרִים
אָנוּ לֹא רוֹצִים לִרְאוֹת,
בִּשְׁבִיל מָה צָרִיך עֵינַיִם?

– הָעֵינַיִים נְחוּצוֹת!
נְחוּצוֹת לָנוּ מְאֹד!
בֹּאוּ רֶגַע נְנַסֶּה
וְנִרְאֶה אֵיך בְּלִי עֵינַיִם
יִהְיֶה כָּל-כָּך קָשֶׁה
בַּסְּבִיבָה לְהִתְמַצֵּא! .........

– הָעֵינַיִים יְכוֹלוֹת
לְהַזְהִיר וּלְהוֹדִיעַ
אִם יֵשׁ אֵיזוֹ סַכָּנָה,
אִם הָאוֹטוֹבּוּס מַגִּיעַ
אוֹ רַמְזוֹר יֵשׁ מְקֻלְקָל …
וּבִכְלָל!
מַזְהִירוֹת הֵן לְמָשָׁל ......... ?

– לְמָשָׁל, אִם הֵן רוֹאוֹת
בּוֹר גָּדוֹל פֹּה, בֶּחָצֵר,
הָעֵינַיִם מַזְהִירוֹת:
"לֵך סָבִיב וְתִזָּהֵר..!"
אִם יֵשׁ אֶבֶן, אוֹ מִכְשׁוֹל
הֵן תָּמִיד רוֹאוֹת הַכֹּל!

– וְ.. תָּמִיד הֵן מַבִּיטוֹת
וּבִכְלָל לֹא מִתְעַיְּפוֹת?

– בְּוַדַּאי הֵן מִתְעַיְּפוֹת!
וַאֲפִלּוּ כּוֹאֲבוֹת…!
בְּעִקָּר כְּשֶׁמִתְאַמְּצִים
לְהַבִּיט בַּחֲשֵׁכָה,
אוֹ אִם אוֹר חָזָק, זוֹהֵר
בָּא פִּתְאוֹם - וּמְסַנְוֵר…
לָעֵינַיִם אָז קָשֶׁה..
הֵן כִּמְעַט שֶׁלֹּא רוֹאוֹת –
וְיוֹרְדוֹת מֵהֶן דְּמָעוֹת!

וּבַלַּיְלָה? –ּ וּבַלַּיְלָה
לָעֵינַיִם אֵין כְּבָר כֹּחַ
לְהַבִּיט עוֹד וְלִרְאוֹת
וְרוֹצוֹת הֵן כְּבָר לָנוּח...

– נוּ, וְאָז.. מָה הֵן עוֹשׂוֹת .....?
הֵן פָּשׁוּט נֶעֱצָמוֹת!
מוֹרִידוֹת אֶת הָרִיסִים,
(כְּמוֹ שֶׁבַּחַלוֹן בַּלַּיְלָה
מְגִיפִים אֶת הַתְּרִיסִים!)
וְנָחוֹת הֵן.. יְשֵׁנוֹת,
וּבַבֹּקֶר - נִפְקָחוֹת!


ב. חוּש הַשְּׁמִיעָה


– בֹּאוּ שְׁבוּ כָּאן, עַל יָדִי,
וְנַבִּיט אֶל הָרְאִי:
מִי הֵן אֵלוּ פֹּה, הַשְּׁתַּיִם,
עֲגֻלּוֹת וְנֶחְמָדוֹת
בְּצִדֵּי הָרֹאשׁ עוֹמְדוֹת?

– אֵלוּ שְׁתַּיִם? הָאָזְנַיִם!

– מָה עוֹשׂוֹת שְׁתֵּי הָאָזְנַיִם?

– מַקְשִׁיבוֹת.. מַאֲזִינוֹת..
וְשׁוֹמְעוֹת, שׁוֹמְעוֹת,
גַּם צְלִילִים וְגַם קוֹלוֹת…

מַה שׁוֹמְעוֹת? נַסּוּ אַתֶּם
לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם
וְלִפְתֹּחַ הָאָזְנַיִם...
לְהַקְשִׁיב הֵיטֵב.. לִשׁמֹעַ...
מַה שׁוֹמְעִים אַתֶּם עַכְשָׁו?
צְלִיל נָמוּך... אוֹ צְלִיל גָּבוֹהַ..?
וְהַצְּלִיל הַזֶּה? – חָזָק?
אוֹ עָדִין שָׁקֵט וְרַך?

– וְהַגִּידוּ, יֵשׁ צְלִילִים,
שֶׁנָעִים לָכֶם לִשְׁמֹעַ,
וְנֶחְמָד לְהַאֲזִין?

– בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ צְלִילִים
שֶׁלָּאֹזֶן עֲרֵבִים..
כְּמוֹ.. צִפְצוּף שֶׁל צִּפֳּרִים,
וְגַם רַחַש הַגַּלִּים
וְהַשִּׁיר שֶׁשָּׁרָה אִמָּא..
יֵשׁ הַרְבֵּה קוֹלוֹת יָפִים
שֶׁעָלַי הֵם אֲהוּבִים...!

– אֲבָל יֵשׁ גַּם מִין צְלִילִים
שֶׁבִּכְלָל לֹא נְעִימִים? .....

– בְּוַדַּאי! יֵשׁ קוֹל זִמְזוּם
שֶׁל יַתּוּשׁ שֶׁמְּעַצְבֵּן,
יֵשׁ גַּם רַעַם מִבַּחוּץ,
שֶׁמַּפְחִיד אוֹתִי גַּם כֵּן...
וּמָה עוֹד? .........

– וּבְכָל-זֹאת, זֶה מַזָּל!
כִּי חֲלִילָה מֶה הָיָה
אִילוּ לֹא שָׁמַעְנוּ כְּלָל? .......

– הִנֵה כָּכָה, לְמָשָׁל:
אִם פִּתְאֹם מֵאֲחוֹרֵינוּ
אוֹטוֹבּוּס.. וְהוּא צוֹפֵר,
בְּלִי לִשְׁמֹעַ – אֵיך נֵדַע
מִפָּנָיו לְהִזָּהֵר?

– וּבָעֶרֶב, הָאָזְנַיִם
עֲיֵפוֹת מְאֹד-מְאֹד!
וְאִתָּנוּ, כָּל הַלַּיְלָה,
הֵן נָחוֹת וְנִרְדָּמוֹת..


ג. חוּשׁ הָרֵיחַ

– בֹּאוּ שְׁבוּ כָּאן, עַל יָדִי,
וְנַבִּיט אֶל הָרְאִי:
מַה זֶה כָּאן עוֹמֵד בּוֹלֵט
פֹּה, בְּאֶמְצַע הַפָּנִים?

– זֶה הָאַף! כֻּלָּם יוֹדְעִים!

– אַך צָרִיך עַכְשָׁו לִשְׁאֹל:
מָה הָאַף הַזֶּה יָכוֹל?

– לְהָרִיחַ אֶת הַכֹּל!
הוּא יוֹדֵעַ אֵיזֶה רֵיחַ
יֵשׁ לַוֶּרֶד הַפּוֹרֵחַ,
לַסַּבּוֹן שֶׁבַּמִּקְלַחַת,
לָעֻגָּה שֶׁבַּצַּלַחַת,
לַתַּפּוּז,
לָאֲבַטִּיחַ –
אֶת הַכֹּל הָאַף מֵרִיחַ!

– וְעַכְשָו נַסּוּ אַתֶּם
לַעֲצוֹם אֶת הָעֵינַיִם
וְלִפְתֹּחַ נְחִירַיִם...
מַה כָּאן מְרִיחִים עַכְשָׁו? ......

– יֵשׁ הַרְבֵּה רֵיחוֹת טוֹבִים,
שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים,
אֲבָל יֵשׁ גַּם רֵיחַ רָע..
שֶׁמַּסְרִיחַ.. פוּי, מַסְרִיחַ..
עַד שֶׁאִי-אֶפְשָׁר בִּכְלָל
לְהַמְשׁיך וּלְהָרִיחַ!
לְמָשָׁל .......

– אֲבָל יֵשׁ לָנוּ מַזָּל!
כִּי חֲלִילָה מֶה הָיָה,
אִילוּ לֹא הֵרַחְנוּ כְּלָל?

– אִם נַנִּיחַ, לְמָשָׁל,
שֶׁהָאֹכֶל מְקֻלְקָל,
אָז הָאַף מִיָּד מֵרִיחַ
וּמוֹדִיעַ: זֶה מַסְרִיחַ
וְאָסוּר זֹאת לֶאֱכֹל!
זֶה מֵרִיחַ רָע כָּל-כָּך –
שֶׁצָּרִיך לִזְרֹק הַכֹּל! ........

– וּבַלַּיְלָה, גַּם הָאַף,
הִתיַגֵּעַ וְעָיַף..
וְאִתָּנוּ, בַּמִּטָּה,
הוּא יָשֵׁן לוֹ בִּמְנוּחָה...

ד. חוּשׁ הַטַּעַם

– יֵשׁ לִי כָּאן אֵיזֶה חִידָה,
וְנִרְאֶה מִי שֶׁיֵּדַע:
אֵיך יוֹדְעִים, בְּלִי שׁוּם וִכּוּחַ
מַה מָתוֹק וּמַה מָלוּחַ?

– מַה מָלוּחַ מַה מָתוֹק?
זֹאת יוֹדֵעַ כָּל תִּינוֹק!
בַּלָּשׁוֹן מְלַקְּקִים.. טוֹעֲמִים…
וְאָז יוֹדְעִים –
אִם כְּדַאי, אוֹ לֹא כְּדַאי
לֶאֱכֹל אֶת זֶה וְדַי!

– וְעַכְשָׁו נַסּוּ אַתֶּם
לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם,
לְלַקֵּק קְצָת בַּלָּשׁוֹן
טִיפּ-טִפָּה שָׁם בַּקָצֶה..
אֵיזֶה טַעַם יֵשׁ לָזֶּה? ......

– בּוֹא נִשְׁאַל אֶת הַלָּשׁוֹן
מָה הֲכִי טָעִים לִטְעֹם? ......

– וּלְמָה יֵשׁ טַעַם רַע?
פוּיָה..! אִיכְסָה..! וְנוֹרָא? ......

– וּבְכָל-זֹאת, זֶה מַזָּל!
כִּי חֲלִילָה, מֶה הָיָה
אִילוּ לֹא הָיָה אַף פַּעַם –
בַּלָּשׁוֹן מְעַט חוּשׁ טַעַם? ......

– זֶה הָיָה עָצוּב מְאֹד!
אִילוּ לֹא הָיָה חוּשׁ טַעַם
אֵיך הָיִינוּ נֶהֱנִים
מֵעֻגּוֹת וּמַמְתַּקִּים,
מִפֵּרוֹת וַחֲטִיפִים
מְלוּחִים, אוֹ מְתוּקִים..?
בְּהֶחְלֵט! בְּלִי הַלָּשׁוֹן
לא הָיָה לְאַף אֶחָד
אַף טִפָּה שֶׁל תֵּאָבוֹן!

ה. חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ

– עוֹד חִידָה לִי, עוֹד חִידָה,
וְנִרְאֶה מִי שֶׁיֵּדַע:
אֵיך בַּחֹשֶך נְנַחֵשׁ
וְנַכִּיר אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ?

– אֵיך? פָּשׁוּט! בָּאֶצְבָּעוֹת!
כִּי תָּמִיד הֵן יְכוֹלוֹת
לְגַשֵּׁשׁ וּלְמַשֵּׁשׁ
וְלָחוּשׁ וּלְנַחֵשׁ
גַּם בַּחֹשֶך – מַה שֶׁיֵּשׁ!

מַה קָשֶׁה?
וּמַהוּ רַך?
מַה דּוֹקֵר אוֹתִי כָּל-כָּך?
מַה חָלָק?
מַה מְחֻסְפָּס?
מַה מוּצָק? נוֹזֵל? אוֹ גַּז?

וְעַכְשָׁו נַסּוּ אַתֶּם!
לַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם
לְמַשֵּשׁ קְצָת בַּיָּדַיִם
לְגַשֵּׁשׁ.. עוֹד... כָּכָה.. כָּך!
מַה עַל הַשֻּלְחָן מֻנָּח? .........

– אַך לֹא רַק הָאֶצְבָּעוֹת
חֲכָמוֹת וּמַרְגִּישׁוֹת…
לְמָשָׁל, אֵיך הָרַגְלַיִם
מַרְגִּישׁוֹת בַּנַּעֲלַיִם?
אֵיך יוֹדֵעַ הַיַּשְׁבָן
אִם כִּסֵּא קָשֶׁה אוֹ רַך?
הַיַּשְׁבָן חָכָם כָּל-כָּך? .........

– כָּכָה זֶה, הָעוֹר נוֹגֵעַ
וּמִיָּד, מִיָּד יוֹדֵעַ –
אִם נָעִים לוֹ, מְגָרֵד לוֹ,
אִם רָטוֹב.. יָבֵשׁ.. אוֹ לַח..
אוֹ קָשֶׁה.. דּוֹקֵר.. אוֹ רַך...

– בּוֹאוּ נְנַסֶּה לָדַּעַת
מָה רַגְלַיִם יְחֵפוֹת
אוֹהֲבוֹת יוֹתֵר לָגַעַת? ........

– וְאוּלַי נִרְצֶה לָדַעַת
מַה שֶׁלֹּא כְּדַאי לָגַעַת? .......

– בֶּאֱמֶת שֶׁזֶּה מַזָּל!
כִּי חֲלִילָה מֶה הָיָה,
אִילוּ לֹא מִשַּׁשְׁנוּ-חַשְׁנוּ..
מַה קּוֹרֶה סָבִיב בִּכְלָל? ......

ו. כָּל הַחוּשִׁים

אָז עַכְשָׁו אַתֶּם יוֹדְעִים
אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ חוּשִׁים
שֶׁיּוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים!

בִּזְכוּתָם אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ,
וְלִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְגֹּעַ,
גַּם לִטְעֹם וּלְהָרִיחַ
מֶה עָרֵב וּמַה מַסְרִיחַ,
וְלָחוּשׁ אִם חַם אוֹ קַר,
אִם הַצְּלִיל נִשְׁמַע מֻכָּר,
אִם מָתוֹק, חָמוּץ, אוֹ מַר,
אִם בַּנַּעֲלַיִם צַר,
מַה כָּבֵד וּמַהוּ קַל…
בְּלִי כָּל אֵלֶה –
אֵיך נוּכַל
בָּעוֹלָם לִחְיוֹת בִּכְלָל?