סחר ועבדות
עבודת העמקה באזרחות -קרן גולן ואסתי בינימין ט8-
סחר בבני אדם - הגדרה
"כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם"
"לא יהיה אדם עבד או משועבד; עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל צורותיהם" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות-האדם שנוסחה ב-1948)
רקע
סחר בבני אדם והעבדות הייתה קיימת מאז ומעולם, אפילו בתקופת התנך ישנם כמה מקרים ידועים של סחר ועבדות. (בני ישראל עבדים במצרים,אחיו של יוסף מוכרים אותו תמורת כסף וכו). אך בשנים האחרונות התפתח בעולם צורה חדשה של עבדות-"עבדות מורדנית" המכונה גם סחר בבני אדם.
תופעת הסחר בבני אדם מתבטאת בייבוא בני אדם- נשים,גברים וילדים- בצורה בלתי חוקית: שימוש בכוח או איום בשימוש בכוח,או באמצעים אחרים כגון חטיפה,כפייה,הונאה או רמייה.
קורבנות הסחר ברוב המקרים מועברות ממדינות עניות למדינות עשירות יותר,אך ישנם גם תנאי סחר הנשארים בגבולות של אותה המדינה.
תנאי ההעסקה שהקורבות מקבלים כוללים לרוב עבודה במשך רוב שעות היממה, ניתוק ממוקדי תמיכה חיצוניים,החרמת דרכונים,הפעלת תרמית,אלימות,כוח או אמצעי לחץ אחרים נגדם,כליאת שווא ותשלום קטן מאוד עבור עבודתם. על כן,תופעת הסחר בבני אדם מבטלת את אנושיותם וזכויותיהם של הקורבנות.
בדרך כלל הסחר מתבצע במדינות בהן המצב הכללי והפוליטי במשבר.
סחר בבני אדם מתקיים על תשתית של חוסר מידע ובערות.
תנאים אלה מאפשרים לסוחרים לשכנע את הקורבנות כי הם יוכלו לחיות במדינה טובה יותר ולהרוויח סכומי כסף גדולים במהגר בלתי חוקי למדינה אחרת. הסוחרים משכנעים את הקורבנות שכך יהיה ובכך מרמים אותם וזוכים לסמכותם.
במובן מסויים העבדות המורדנית גורמת יותר מדאגה מהעבדות המסורתית, אשר התפתחה בתקופה שבה מספר העבדים היה מוגבל ובקניית העבד הייתה השקעה רבה. העבדות המורדנית מתבוססת על רקע גידול ניכר באוכלוסייה והתפוררות אורחות החיים המסורתיים.
על פי המודרניזציה והגלובליזציה- לכל אדם יש תחליף, ועליה עומדת העבדות המודרנית. בעבדות המסורתית,ערכו של עובד היה גבוה מאוד ולקח השקעה וטיפוח רב. כיום, ניתן "לקנות"בן אדם במחיר זעום ולהשליך אותו לאחר שימוש.
תופעת הסחר בבני אדם הינה תופעה בינלאומית רב-ממדית המונעת מאנשים את חירותם וזכויות היסוד שלהם כבני אדם. ההערכה היא כי בעולם כולו קיימים לפחות 27 מיליון אנשים הנופלים קורבנות לתופעת הסחר ועבדות. לסחר בבני אדם השפעה גדולה על הנסחרים מבחינה נפשית,פיזית ומנטלית. הנסחרים עוברים התעללויות רבות הכוללות: אונס,איומים נגדם ונגד משפחותיהם ולעיתים מגיעים למצב מוות!
הנסחרים מנוצלים לכמה מטרות- כל מטרה נקבעת על פי מעסיקיהם. כיום ידוע לנו על 3 מטרות עיקריות שלשם כך מנוצלות הקורבנות: למטרת זנות/ניצול מיני, למטרת עבודה וכפייה ולמטרת נטילת איברים.
סחר באנשים בעידן המודרני
כיום האמצעים הטכנולוגיים;טלפונים סלולריים,הודעות טקסט,אימייל ועוד, עוזרות לקדם את עסקי הסחר. בנוסף הסוחרים משתמשים היום בשבבים,מערכות ניווט גלובליות וכו כעזר לעסקים.
אותם טכנולוגיות בדיוק יכולות לעזור באיתור הסוחרים,מציאתם ולכידם.
מטרות הסחר
סחר בנשים למטרת זנות וניצול מיני
סחר בבני אדם למטרת עבודה וכפייה
סחר בבני אדם למטרת נטילת איברים
סחר בנשים למטרת זנות וניצול מיני
סחר בנשים למטרת זנות וניצול מיני היא אחת מתופעות הסחר המוכרות ביותר בעולם כולו. מיליוני נשים בשנה מנוצלות באופן מסחרי, בזירות זנות שונות, במסגרת צילומים פורנוגרפיים ועוד. היחס אליהן הוא כאל חפצים וסחורה לכל דבר. רבות מהן מועברות ממדינות עניות למדינות עשירות יותר, אך לעיתים הסחר מתרחש גם בתוך גבולותיה של אותה מדינה.סחר בנשים למטרות זנות מהווה חלק מרכזי בעבדות המודרנית בשל הדרישה הגואה בעולם לשירותי מין.התנאים בהן הנשים נסחרות לזנות מחפירים,ולמרות שלעיתים מדובר בסיטואציות קלות יותר, המכנה המשותף לכל מקרי הסחר הוא שליטה מוחלטת של הסוחר על חיי הקורבנות.
רוב הנשים שנופלות כקורבנות לסחר בזנות אכן מודעות לכך שיעסקו בזנות אך אינן יודעות מי הם מעסיקיהם. לפני שחוקק חוק בשנת 2000 למאבק בסחר אנושי, נשים אלו היו נחשבות לעברייניות ומגורשות מהארץ. כיום,נשים שנסחרו זכאיות לאשרה של שנה לצורכי שיקום.
ישראל חוותה בעבר תופעה קיצונית של סחר בנשים למטרות אלה, במסגרתה "הובאו" נשים לישראל למטרת הזנות. תופעה זאת הייתה בשיאה בשנות ה-2000, להערכת המשטרה,הגיעו לישראל כ-3000 נשים בשנה.אך התופעה הזו צומצמה בצורה דרמטית עד כדי מיגורה, בשנת 2010 לא דווח על כניסה של קורבנות למטרת זנות לישראל. רק שנת 2011 נראו מקרים בודדים של נשים שהובאו לישראל למטרה זו.
בשנת 2008 אמר שלי טימן, שהיה ראש הרכב הפשיעה החמורה בבית המשפט המחוזי בתל אביב:
"אין היום סחר בנשים בישראל. בהתחלה הביאו בחורות, שלא ידעו לאן מביאים אותן. חטפו, אנסו, העבירו אחד לשני. העניין הזה נפסק. היום המשטרה מתלבשת על איזה מכון שבו היא כל הזמן מבקרת ו'עושה מבצע'. מי שרוצה לדבר על הבוס שלה מקבלת מיד אשרת שהייה לשנה או יותר וגם מעין רישיון עבודה"ולמרות צמצומה של מקרי סחר בזנות בישראל,בעולם תופעה זו רק גדלה וגדלה מיום ליום. נשים שמצליחות להשתחרר מהסחר לעיתים נשארות עם השפעה פיזיות ופסיכולוגיות קשות כתוצאה מהניצול המיני שחוו.משום כך גוברת הצורך בשיקומים ובעזרה לנשים שעברו טראומה זו. מדינות רבות הגיעו להבנה שמוטלת עליהן האחריות לסעוד את הנשים ששרדו. בנוסף הוקם מקלט לנשים ששרדו את הסחר ששם יש מענה לכל צורכיהן: פיזי,רפואי,רגשי וחברתי.
הזכויות הנשללות בתופעה זו...
- כולנו נולדנו חופשיים שווים - זכות זו נילקחת מן הקורבן עצם היותו תחת שלטון הסוחר.
- הזכות לפרטיות - הקורבן של סחר למטרת זנות חסרת כל פרטיות עקב זה שהוא/יא שעובר/ת סוג של אונס שפוגע בגוף ובפרטיות.
- חופש התנועה - ברוב מקרי הסחר במטרת זנות וניצול מיני לקורבנות ניתנת אפשרות תנועה מינימלית ,אם בכלל.
- הזכות לחיים - משעמות החיים נאבדת ברגע שבן אדם הופך לקורבן מסוג זה, רבים מן הקורבנות כבר מעדיפים לוותר על חייהם במקום להמשיך להיות קורבן בתופעה.
- יש לך זכויות בכל מקום אליו תלך - הקורבנות תחת בעלותן של הסוחרים, הופכים לנטולי זכויות שניתן לדמות אותן למן "בובות" של הסוחרים (אנשים חסרי ערך וזכויות - ניתן להשליכן בקלות)
- כולנו שווים בפני החוק - הדירוג בין הקורבנות לסוחרים הוא ברור מאוד: הסוחרים- החזקים,השולטים,שולטים במלואו על הקורבנות. הקורבנות- שברירים,קטנים, חסרי כל זכויות הבסיסיות של האדם, נשלטים על ידי הסוחרים והיחס אליהן הוא כאל בובה.
- אף אחד לא יכול לקחת ממך את זכויות האדם שלך - הסוחרים חד-משמעית בעלם של הקורבנות ושוללים מהם את כל הזכויות.
כיצד ניתן לעצור את התופעה?
נתחיל בלייחס קצת יותר חשיבות ועירנות סביב הנושא הזה בקפידה. היום אנו מודעים לתופעה זו אך איננו עושים הרבה לעצור אותה. אנו יכולים לערב את המשטרה יותר בנושא, אולי אפילו לפתוח מחלקה מיוחדת למקרים מהסוג הזה. אפשר לפתח אמצעים טכנולוגיים שיעזרו לאתר את הסוחרים, לערוך חיפושים בבניינים נטושים ובתי בושת לאירועים הללו.
צריך לערב את הממשלה, את המדינה, את המשטרה - את כל גופי השלטון בעלי כח לשנות.
כיום, נשים אשר ניצלו מטראומה זו, יכולות למצוא מוסד אשר קולט את כל ניצולות הסחר ששם ניתן לנשים סיוע בכל התחומים (פיזית, נפשית, מנטלית, חברית...) שיעזור לנשים להשתקם ולחזור לחיים טובים יותר.
סחר בבני אדם למטרת עבודה וכפייה
הסחר בעבדות אינה גונבת כח אדם בלבד- היא לוקחת חיים שלמים. אוכלוסיות עובדות ומהגרים מהווים אוכלוסייה בסיכון שעלולה ליפול קורבן לתופעה הזאת. היום,כתוצאה מהגידול העצום של האוכלוסייה בעולם,וגידול העוני שמתלווה לצד גידול האוכלוסייה-עבדים הפכו זולים ביותר.מכיוון שב"שוק" יש אספקה גדולה של עבדים,רוב העבדים הם זמינים וברגע שהתפוקה של העבד נגמרה ניתן לזרוק,להחליף או פשוט להרוג את אותו עובד. למעסיק את אינטרס לשמור על בריאות ושלום העובד,ניתן לראות את זה במיוחד במדינות שבהן אין אכיפה.
עדותה של סרי מוליאני,אינדונזית בת 30 וקורבן לסחר עבדות:
"לא הרשו לי לצאת מהבית.אף פעם לא יצאתי,אפילו לא בשביל לזרוק את הזבל.
הרגשתי כאילו אני בבית סוהר,זאת באמת הייתה כליאה. אסור היה לי להדליק את הרדיו,
יכולתי לראות את העולם שבחוץ רק כאשר תליתי כביסה"
העבדות המודרנית שונה מהעבדות ה"קלאסית", העבדות הקלאסית התבטאה בקנייה ורכישה של בני אדם כעובדים למטרת עבודה-רק אנשים בעלי מעמד גבוה יכלו להרשות לעצמם לרכוש עבד. העבדות המודרנית נוגדת לחלוטין את העבדות הקלאסית,העבדות המודרנית מתבטאת ביחס הרוכש לעבד כחפץ לכל דבר-שימוש בחפץ עד שנהיה "מקולקל" או "ישן" וזריקתו כתפקידו מסתיימת. בעצם כל זכויות העובד נשללות ממנו לחלוטין ובכך משאירות את חייו תלויות במעסיק.
ישראל מכירה בחומרתה של העבדות המודרנית במסגרת עבירה לפי סעיף 375א לחוק העונשין:"החזקה בתנאי עבדות" שנוספה לספר החוקים במסגרת חוק איסור סחר בבני אדם התשס"ז 2006. עבירה זו נושאת עימה 16 שנות מאסר. בנוסף,חוק העונשין קובע עבירה נוספת -"עבודת כפייה". לפי סעיף 376,אדם הכופה על אדם לעבוד תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר,יודגש כי "אמצעי לחץ אחר" הוא פחות מאלימות: די בניצול מצוקה כלכלית קשה או איום מרומז.
קישור-משרד המשפטים : תיאום המאבק בסחר בבני אדם
יודגש כי יש להבחין בין העיברות הפליליות (סחר בבני אדם,עבדות,עבודת כפייה), לבין חוקים רגולטוריים שמטרתם להסדיר את העסקת העובדים הזרים ולהבטיח להם תנאי מחיה הוגנים.
לא ברור לנו מתי מצב הופך לניצול "עבדות" נדרשות כמה נסיבות להפיכת המצב לניצול ממשי על חייו של אדם או שלילת חירותו. ממקרים בישראל ובחו"ל עולות הנסיבות הבאות שהצטברותן מעידות על מצב של עבדות:
- שעות עבודה ארוכות ללא הפסקות,ללא יום חופשי שבועי
- אי מתן שכר או תשלום זעום בלבד
- תנאי מחיה בלתי הולמים (מקום מגורים לא אנושיים,מיעוט במזון וכו)
- אי מתן אמצעי בטיחות והגנה בעבודה או שימוש בחומרים מסוכנים ללא בטיחות
- אי מתן טיפול רפואי
- הגבלת חירות העובד על ידי נעילתו וכליאתו ו/או פיקוח על תנועתו
- איסור על יצירת קשרים עם אחרים
- העברת העובד מיד ליד מבלי הסכמתו
- השפלה והתייחסות מבזה
אם עיסוק עובד עולה על חלק מקריטריונים האלה זה נחשב לסחר בלתי חוקי בבין-אדם.
הזכויות הנשללות בתופעה זו...
- כולנו נולדים חופשיים ושווים - ישנו את הסוחר ואת הנסחר/קורבן. הסוחר שולט על הנסחר ובכך רואים את ניגוד הזכות הזאת, רואים שאין שוויון בים הנסחר לסוחר, בצורה דרסטית.
- הזכות לחיים - הקורבנות של סחר בעבדות לרוב עובדים בתנאים כה קשים בשעות מרובות לאורך תקופות ארוכות, דבר זה בעצם לוקח זמן כלכך רב בחיי הקורבן שחייו של הקורבן הופכים חסרי ערך וכבר לא בבעלותיו-התופעה לוקחת את חיי הקורבן.
- איסור עבדות - זה מאוד פשוט. תופעה זו עוברת על זכות זו חד-משמעית,קורבנות התופעה מנוצלות כנגד רצונם למטרה אחת-עבדות.
- יש לך זכויות בכל מקום אליו תלך -הקורבנות הם עבדים הנשלטים ע"י הסוחרים שלוקחים מהם את כל הזכויות,לפי רצון הסוחר.
- חופש ותנועה - ברוב מקרי סחר בבני אדם למטרת עבדות, לקורבנות לא ניתנת הזכות לחופש ותנועה. הם נמצאים במתחם מסויים בו הסוחרים קושרים אותם לצורך ניצולם לעבדות.
- אוכל ומחסה - לקורבנות ניתנת כמות אוכל מינימלית ומיקום מחסה קטן, אם בכלל.
- איסור עינוי- כמעט בכל מקרי הסחר בבני אדם כוללים עינויים ואיומיים כנגד הקורבנות, על מנת ליצור פחד ושליטה.
כיצד ניתן לעצור את התופעה הזו?
רוב מקרי הסחר למטרת עבדות היא בקרב פליטים, שהגיעו ממדינות עניות למדינות עשירות שהובטח להם רמת חיים טובה יותר.
לפי דעתי, ניתן לעצור את התופעה הזו בכך שיתייחסו ברצינות ובקפידות לאנשים הבאים ושבים לישראל,בגבולות המדינה. לשאול את העולים על עבודותיהם ומעסיקיהם-וכשיש חשד לתופעה הזו, לעצור אותה בזמן.
צריך לערב את המדינה שילכו לאזורים פחות מאוכלסים שבהם יש עובדים זרים, ולראות אם הדרך שבה העולים עובדים עולה על הקריטריונים של הסחר בעבדות.
סחר ילדים
הילדים הנסחרים מנוצלים למטרות ניצול מיני,קיבוץ נדבות ועבודה באתרי בנייה ובמשקי בית.
ברוב המקרים לילדים לא ניתן האפשרות ליצור קשר עם משחפתיהם ולמעשה הם תלויים בחסדי המעסיק שגוזל את זכויותיהם הבסיסיות ביותר וגוזל את ילדותיהם ובסופו של דבר את חייהם.
אחד מסיפורי הסחר בילדים המוכרים בימינו הוא סיפור ה"נייק". מפעלי ה"נייק" בסין מעבידים ילדים בצורה לא חוקית ומסוכנת כלפי הילדים במפעלים לשעות ארוכות ומשכרות הילדים הוא רק 40 אגורות לשעה!
הזכויות הנשללות בתופעה זו...
- כולנו נולדים חופשיים ושווים - בין אם מדובר בילדים,נשים,גברים,זקנים כולנו שווים. במיוחד במקרים כאלה , בהם ילדים הופכים לקורבן בתופעה המחרידה הזו, לילדים ישנם יותר זכויות מלאנשים מבוגרים ובאותה מידה נשללים הזכויות האלה מהם.
- הזכות לחיים - כמו במקרים הקדומים, גם כאן חייהם של הילדים נלקחים מהם ברגע שהם נופלים קורבנים.
- איסור עבדות - בין אם ילדים ובין אם מבוגרים, עבדות בבני אדם אסורה!
- יש לך זכויות בכל מקום אליו תלך - זכויות הילדים נשללים הם ע"י הסוחרים.
- חופש ותנועה - כמו במקרה הסחר בבני אדם למבוגרים, כך גם אצל הילדים, החופש והתנועה נלקח מהם ויכולה להינתן להם רק ע"י הסוחרים.
- הזכות לבקש מקום בטוח לחיות בו - הילדים נלקחים למתחמים בהם לאף ילד אין איזור בטוח בו יוכל לחיות.
- זכויות העובדים - כל הזכויות הבסיסיים של בני אדם נלקחים מן הקורבנות כמו כן גם זכויותם כעובדים.
- אוכל ומחסה - הילדים שנופלים קורבנות ללסחר בבני אדם כמעט ולא ניתן להם מחסה ראוי וכמות אוכל מספיקה להתפתחותם וגידולם.
- זכות לחינוך - הילדים בסחר הזה לא הולכים לבית ספר מכיוון שמועסקים כעובדים, דבר זה שולל מהם את הזכות לחינוך, ללמוד.
כיצד נעצור את תופעה זו?
עירוב הממשלה בכך שתציב משטרה, או אנשים ממשרד החינוך, שיבדקו היכן נמצאים כל הילדים באיזור מסויים. מאין בדיקה שגרתית שכל הילדים (באיזור מסויים) מגיעים לבית הספר-ואם לא אז שיהיה אישור מן ההורים.
ניתן לתת את האחראיות הזאת למורים בבתי הספר, וכאשר רואים שילד מסויים אינו מגיע לבית ספר בתדירות גבוהה, לבדוק מה שלום הילד.
סחר בבני אדם למטרת נטילת איברים
האתגרים במאבק בסחר בבני אדם למטרת נטילת איברים בישראל הם רבים מאוד מכיוון שלא ניתן להבחין בוודאות אם מדובר בעבירה נגד חוק השתלת האיברים לבין סחר בבני אדם למטרת קצירת איברים. בנוסף, מכיוון שרוב הקורבנות עשויים להיות אזרחי המדינה ולאב דווקא זרים כידוע מתנאי הסחר הקודמים, דבר זה מקשה על צמתי האיתור והופך את החיפוש למורכב יותר.
עד כה בישראל נראו מקרים בודדים של העברת סחר בבני אדם למטרת קצירת איברים וניתנה הרשעה אחת בעבירה זו.
בשנות ה-70 החלו להתפתח שתילת איברים הודות לפיתוח תרופות המונעות דחיית איבר לאחר השתלה. רוב הסחר באיברים מתמקד בכליות או כבד. בשנים הקודמות את שנת 1994 התקיים בהודו שוק חוקי ומצליח באיברים להשתלה. מועמדים לכליות מכל העולם הגיעו להודו על מנת לרכוש כליה בכך הודו הפכה להיות אחת המדינות המובילות בתחום בהשתלת כליות.
סחר הכליות בהודו הביאו למספר בעיות: קרו מקרים בהן נטלו כליות ממטופלים בלי ידיעתם ובמקרים אחרים הובטחו לתורמי כליות סכומי כסף גדולים בהרבה ממה שקיבלו. הבעיות המוסריות הביאו את ממשלת הודו לחוקק חוק האוסר על סחר איברים במדינה.
עוני הוא המניע המרכזי בסחר איברים- עוני מאפיין את כל המדינות בהן משגשג שוק שחור באיברים.
חקיקה היא גורם נוסף המשפיע על קיומו של סחר באיברים:
- בירדן- סחר באיברים לא חוקי אך ירדנים רבים מוכרים את האיברים שלהם באיראן, שם מתבצעים ניתוחי השתלה.
- בהודו-נחוקק חוק על אסירת סחר באיברים, עם זאת החוק דורש כי תורם האיבר יהיה קרוב משפחה, בעל או אישה, או תורם מתוך סיבות של "חיבה". החוק ההודי אינו לא משלם לתורם על תרומת האיבר, אך החוק אינו אוסר על תשלום לבן הזוג רק אם הוא תורם האיבר. החוק ההודי מאפשרת למעשה סחר באיברים, כך שהזקוק לאיבר מתחתן עם תורם האיבר כדי לאפשר תשלום.
סחורות לא חוקיות של איברים להשתלה, נמכרים בשוק השחור במחירים גבוהים מאוד. התשלום אותו יקבל מוכר האיבר תלוי במקום שבו הוא נמכר ומחירים הקיימים בשוק. תשלום ממוצע של כליה הוא בערך 5000$ כשבשוק השחור הוא יכול להגיע לסכום 150,000$. פער דומה בין מחיר הקנייה למחיר מכירה קיים גם בתחום מכירות כבד. חקירה עיתונאית בשנת 2007 חשפה כי מתווכים בסחר באיברים מרוויחים הון עתק בעסקאות בהן הודים, אשר איבדו את רכושם ומקור הכנסתם בצונמי באוקיינוס ההודי, מכרו את כליותיהם בשוק השחור.
בישראל נחקרו כמה פרשיות של סחר באיברים:
- בנובמבר 2009 נעצרו בירושלים מספר חשודים בסחר באיברים.
- באפריל 2010 נעצרו שישה אזרחי ישראל אשר עסקו בסחר באיברים, כשהם מבטיחים למוכרי האיברים 10-100 אלף שקלים עבור כלייתם בעוד שהם לוקחים מחולים שביקשו השתלת כליה 120,000$-200,000$. הניתוחים לכריתת ולהשתלת האיברים בוצעו מחוץ לגבולות ישראל, בחלק מן המקרים התלוננו המוכרים כי סכומי כסף שהובטחו להם תמורת מכירת כלייתם לא שולמו.
- באוקטובר 2010 הודה תושב ניו יורק, שעמד למשפט,בבית משפט בניו ג'רזי, כי עסק בתיווך במכירת כליות של ישראלים בארצות הברית, הכליות נקנו מישראלים חסרי יכולת במחיר של 10,000$ ונמכרו לחולים בארצות הברית ב-120,000$.
- בשנת 2011 קבע בית הדין הארצי לעבודה- שמי שמקבל איבר להשתלה בדרך של סחר באיברים לא זכאי להחזר על הוצאותיו מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
הזכויות הנשללות בתופעה זו...
- הזכות לחיים - הקורבנות של סחר בבני אדם למטרת נטילת איברים אינם מודעים לכך שלקח מהם איבר והוא נמכר בשוק השחור. הסוחרים מציגים את עצמם כרופאים, שיעזרו לטפל בבעיה כלשהי שיש לאותו הקורבן. הקורבן סומך על הרופא עד שיום אחד הוא מתעורר כשאיבר בגופו נלקח ממנו,בלי רשותו או בלי הבנה,רמייה.
- הזכות לפרטיות - ה"רופאים" ,לכאורה, שמקבלים את אמונתם של הקורבנות ,חודרים לפרטיות האדם כשהם לוקחים את התיק הרפואי של אותם הקורבנות מבלי אישור חוקי.
- הזכות לבעלות על הרכוש שלך - הגוף שלך הוא הרכוש שלך. הקורבנות של סחר זה בעצם חסרי הזכות הזאת מכיוון שנלקח מהם איבר מבלי הסכמתם או ידיעתם על הנושא.
זכויות מהם?
דעתינו על הנושא...
לפי דעתינו,הסחר בבני אדם הינו דבר גרוע שחייב להיפסק כמה שיותר מהר לפני שהיא תצא מכלל שליטה.
אני חושבת כך מכמה סיבות עיקריות: ראשית, כל אדם בעל זכויות שאיתן הוא נולד ואי אפשר לקחת אותם ממנו-אלה זכויות גלובליות, משמע שבכל מדינה ומדינה זכויות אלה מונקות לכל אדם ואדם באשר הוא. אדם אשר נופל קורבן לסחר בבני אדם נלקח ממנו כל הזכויות הבסיסיות המונקות לבן אדם מלידה ובכך משאירים את אותו הקורבן בידי הסוחר. תופעה זו נוגדת לכל הזכויות והשוויון בין האנשים וכתוצאה מכך מחולקת האנושות למעמדות- המעמד הגבוה השולט על המעמד הנמוך והפגוע.
שנית,קורבנות הסחר בבני אדם נשארים עם "צלקת" בחיים לאחר החוויות שחוו. חלק גדול מהאוכלוסייה של קורבנות הסחר בבני אדם נשארים עם הטראומה שחוו לאורך כל השנים וכתוצאה מכך יש להם בעיות סמכות,נטישה שיכול להביא למצב של שיגעון נפשי שלוקח הרבה טיפול של שנים כדי לשקם את הקורבן.
אנשים המצליחים להשתחרר מהסחר ברוב המקרים נשארים עם השפעה פיזיות ופסיכולוגיות קשות כתוצאה מהניצול הקשה שחוו. כתוצאה כך גוברת הצורך בשיקומים ובעזרה לבני אדם שעברו טראומה זו. מדינות רבות הגיעו להבנה שמוטלת עליהן האחריות לסעוד את הקורבנות ששרדו. במקלטים המקבלים את קורבנות הסחר ,ועוזרים לשקם את האנשים שחוו את התעללויות הללו וניתן למצוא טיפול פיזי,רפואי,רגשי וחברתי.
"הפחד היה ממושך", נטשה אמרה.
"זה היה ממושך; בבקשה אל תפגע במשפחה שלי. אעשה כל מה שתרצה"
-מתוך הרעיון האישי של נטשה לאחר שיקומה.
בכתבה הבאה ניתן לקרוא את סיפורה של נטשה, ילדה בת 19 שנפלה קורבן לסחר בנשים למטרת הזנות.
בכתבה היא מספרת את סיפור חטיפתה ואיך שהצליחה לברוח, והחיים שאחרי.
ולסיכום...
לאנשים היום אין ערך לזכויות ואינם חושבים לפני שהם עושים מעשים כי אנחנו בדור של טכנולוגיה,שאנו רגילים לקבל דברים בזריזות ואינם סבלנים כלפי עצמינו וכלפי הזולת. גילינו את אחת הדרכים שאנשים נלקחים מזכויותיהם הבסיסיים וכיצד החוויות שחוו משפיעות עליהם וכיצד מתמודדים עם הטראומות שעברו.
מעבודה זו למדנו עד כמה הזכויות הכי בסיסיות חשובות לכל בני אדם ואיך ביטול הזכויות האלה יכול לשנות חיו של אדם ברגע.