ביקור במכון הוולקני עבודת חקר

מגישות: אופיר, ליאן, יובל .ל., סופי לב ושיר לובטין- ח'7

מה ההבדל בין מס' החיידקים בקליפת גזר לבין מס' החיידקים בקליפת תפו"א?

ההשערה: בגזר יש יותר חיידקים, מאשר בתפו"א. מכיוון, שהוא ירק שורשי שגדל בתוך האדמה לעומת זאת, תפו"א מהווה את הגבעול של הצמח והוא גדל מחוץ לאדמה.

בתוך האדמה יש יותר חיידקים ולכן, מספר החיידקים בגזר יהיה יותר גדול ממספר החיידקים בקליפת תפו"א.

מהלך הניסוי:

תחילה הציוד בו השתמשנו במהלך הניסוי הוא:

כפפות (על מנת לשמור על סטריליות במהלך כל הניסוי), גזר, תפו"א, קולפן, מבחנות, מי מלח, פיפטה, צלחות פטרי עם אגר, וורטקס, מערבל ואינקובטור.

בשלב הראשון-הכנת התרבית של קליפות הירקות

קילפנו כחמישה גרם של קליפת גזר ושל קליפת תפו"א , בקולפן סטרילי.

העברנו את קליפת גזר ואת קליפת התפו"א למבחנות ריקות ונפרדות.

הוספנו לכל מבחנה כ-5 מ"ל של מי מלח.

הכנסנו את הקליפות עם מי המלח למערבל.

לאחר מכן, החזרנו את התרבית שהתקבלה מהמערבל, בחזרה למבחנות.

בשלב השני-הכנת מיהולים עשרוניים של תרבית החיידקים

הקפדנו על סטריליות, במקום נוגד חיידקים (באוויר), שנועד למנוע מהם להפריע לניסוי להתבצע כראוי.

המיהולים:

ערבבנו את המבחנות שבתוכן התרבית בוורטקס.

השתמשנו ב-4 מבחנות לכל ירק וסימנו כל מבחנה במספרים 1-,2-,3-,4- ואת הירק שייצגה.

הוספנו לכל מבחנה 9 מ"ל של נתרן כלורי.

את המבחנות ערבבנו בוורטקס היטב.

העברנו למבחנה המסומנת 1- מיליליטר מתרבית החיידקים בעזרת פיפטה מהשלב הראשון וערבבנו בוורטקס פעם נוספת.

לאחר מכן, החלפנו פיפטה והעברנו מיליליטר ממבחנה 1- למבחנה 2- וערבבנו בוורטקס היטב.

החלפנו פיפטה והעברנו מיליליטר ממבחנה 2- למבחנה 3- וערבבנו בוורטקס.

החלפנו פיפטה והעברנו מיליליטר ממבחנה 3- למבחנה 4- וערבבנו בוורטקס.

את המיהולים עשינו על מנת לקבל מושבות חיידקים שניתנות לספירה וכך נוכל להשוות בין מס' החיידקים שעל הקליפות.

בשלב השלישי-זריעת החיידקים בצלחות פטרי עם שכבת אגר על מנת לקבל מושבות בודדות

סימנו את תחתית צלחות הפטרי, לפי המיהולים שזרענו בהן (1-,2-,3-,4-).

הנחנו במרכז הצלחת טיפה בנפח של 0.1 מיליליטר מתרבית החיידקים, בצלחת המסומנת לפי המיהול המתאים, בעזרת הפיפטה ופיזרנו את טיפת החיידקים באופן אחיד, על פני הצלחת, בעזרת המקל הדריגלסקי.

*בכל פעם שזרענו טיפת תמיסה בצלחות השתמשנו בפיפטות שונות ומקלות דריגלסקים שונים.

ולבסוף שמרנו את הצלחות באינקובטור, בטמפ' של כ-28-30 מעלות לשלושה ימים.

שלב רביעי-תוצאות החקר

כעבור שלושה ימים, הוצאנו את הצלחות מהאינקובטור.

ערכנו את ספירת המושבות,על גבי תחתית הצלחת, בעזרת המונה.

תוצאות-

גזר- את מספר המושבות חישבנו בעזרת צלחות מספר 3-,4- והמונה.

צלחת מספר 3- = 52 מושבות.

צלחת מספר 4- = 5 מושבות.

תפו"א- את מספר המושבות חישבנו בעזרת צלחות מספר 3-,4- והמונה.

צלחת מספר 3-: 17 מושבות.

צלחת מספר 4-: 2 מושבות.

דרך חישוב:

מס' החיידקים ב-1מ"ל של התרבית המקורית=פי כמה מיהלנו X10X מס' המושבות.

חישוב מספר החיידקים ע"פ צלחות 4-:

גזר- 10X10X10X10X10X5X50

תפו"א- 10X10X10X10X10X2X50

כמובן שאת הנוסחות הכפלנו בחמישים מכיוון שהמבחנות בהן היה את קליפות הירקות היו בגודל של 50 מ"ל.

מסקנות-

השערתנו אומתה ואכן בקליפת הגזר יש יותר חיידקים, מבקליפת תפו"א.

דיון-

הגורם המשפיע בניסוי- החלק שמהווה הירק מתוך הצמח (הגבעול והשורש).

הגורם המושפע בניסוי-כמות מושבות החיידקים.

בידוד משתנים- בדיקה האם הגורם שחשבנו שהוא המשפיע הוא באמת הגורם המשפיע בכך ששאר הגורמים נשארים קבועים ורק הגורם הנבדק משתנה, זוהי פעולה מקדימה לביצוע ניסוי שמטרתו לקבוע לאיזה גורם יש קשר סיבתי עם התוצאה.

המשתנה הקבוע בניסוי-הזמן, הטמפרטורה, המיהולים והעבודה הסטרילית.

המשתנה שאינו קבוע בניסוי- סוג הירק (שורש וגבעול).

חזרה- החזרה בניסוי היא שביצענו ניסוי זהה בשתי קבוצות והשוונו את התוצאות בין הקבוצות.

מושגים:

גידול קונבנציונלי- גידול שבו משתמשים בחומרי הדברה, על מנת להרחיק מזיקים.

גידול אורגני- צורת גידול אשר נסמכת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין או למנוע את השימוש בחומרים כימיים ומשתמשת באויבים הטבעיים של המזיקים, (בעלי חיים אחרים), על מנת לשמור על הצמח.

חיידקים- יצורים מיקרואורגניזמיים, החיידקים הם צורת החיים הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, והם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אף אורגניזם אחר.

הם יצורים המהווים את אחת משלוש העל ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה מדובר בחסרי גרעין תא ואברונים.