החטיפה מן המנזר

יוני בידני

ההיבט ההיסטורי

העלילה מתרחשת בשנת 1951, בתקופת קום המדינה, לפני 65 שנה. שלוש שנים לאחר הקמת המדינה, הייתה שרויה בארץ מעין אווירה של 'כור היתוך'. יהודים עלו מארצות רבות ושונות, והיו הבדלים רבים בין העולים. החברה הישראלית, שטרם התגבשה, עומדת בפני קושי להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.
בשנת 1945, מלחמת העולם השנייה הסתיימה.
בשנת 1948, הוכרזה המדינה ופרצה מלחמת העצמאות.

ובשנת 1951, שלוש שנים לאחר מכן, סיפורינו מתרחש.

האירועים המיוחדים לתקופה זו הם מחנות העולים,הקמת המדינה והכרזת המדינה. מחנות העולים היו מקומות היישוב הזמני של העולים החדשים,שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. הקמת המדינה הייתה בשנת 1948.יום לאחר הקמת המדינה התחילה מלחמת העצמאות .הכרזת המדינה התרחשה ב14 למאי 1948, בה הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.
Big image
בן גוריון - הכרזת עצמאות מדינת ישראל

ההיבט הספרותי

הספר שבחרתי מדבר על ילדה ישראלית, העונה לשם רותי ולפיש, שמקבלת מכתבים מבת דודתה הצ'כית על הגעתה לארץ ישראל. כשבת הדודה גיטה הגיעה היא השתלבה במהירות בחברה ויצאה לבלות איתם בשדות הדשא ליד המנזר.הקושי העולה בעלילה הוא הוצאת אווה מן המנזר. הייתה התלבטות בשל הסיכונים הכרוכים בחטיפת ילדה ממנזר, אך לבסוף החבורה החליטה לבצע את התוכנית והצליחה לחטוף את אווה בשלום ולהביא אותה לסביבתה הטבעית- הסביבה היהודית.

נקודת השיא בעלילה הייתה כאשר הילדים מנסים לשחרר את אווה מן המנזר בשעות החשיכה. נקודה זו הייתה מותחת במיוחד. היה סיכוי גבוה מאוד לכך שהילדים יתפסו, וכנגד כל הסיכויים- הם יוצאים בשלום ומצליחים להחזיר את אווה.

הדמות שבחרתי הינה גיטה (או בשמה החדש- גיתית) .גיטה חברותית (היא משתלבת במהירות בתעלולים של החברה), טובת לב (רק זבכותה אווה פגשה את אמא שלה), אופנתית (ביחס לשאר האנשים בשכונה), בהירת עיניים ושיער, חכמה, גבוהה, רזה, וחייכנית.

אורה מורג שמעה את הסיפור הזה מפי אמה,ובחרה לספר אותו בעצמה,לשנות מעט את העלילה ולעבד אותו לספר.אורה מורג היא סופרת לילדים ונוער וזכתה בפרס הספריות הציבוריות בשנת 2011

נקודה אישית

למדתי על תקופה זו המון. לא ידעתי על הילדים שהוחבאו במנזר, על תקופת העליות, על הסוכנות היהודית, שהייתה אחראית על עליית היהודים לארץ, לא ידעתי על מחנות העולים.

למדתי מהספר רבות על התקופה ומאוד נהניתי לקרוא אותו. התקופה הייתה פשוטה אז יחסית לחיינו כיום. אז, לא היה וואטסאפ ופייסבוק כאמצעי תקשורת, היו רק מכתבים. משפחתה של רותי, שחיה בארץ, שמרה על קשר עם משפחתה של גיטה, שחיה בצ'כיה, באמצעות מכתבים בלבד. אז, לא היו רכבות, מכוניות פרטיות, ומטוסים. בתוך כל הסיפור, אנו רואים כיצד המדינה התפתחה בשישים וחמש השנים הללו שחלפו בין זמן התרחשותו לבין הזמן שלנו- בו קראתי אותו.


למדתי מהספר מידע רב על התקופה ונהניתי מאוד לקרוא אותו. לדעתי, הסיפור מרגש ומעניין ביותר. הרגע שממנו הכי התרגשתי בסיפור היה כאשר אווה פגשה את אמה, לאחר שהילדים 'שחררו' אותה מן המנזר, והחזירו אותה למשפחתה היהודית והאמיתית.

ייחודו של ספר זה היא במידת הרגש שבו. כשאנחנו קוראים את הסיפור, אנו מרגישים את עולמם של הדמויות ומזדהים איתם. אלו לא מקרים שגרתיים, מדובר פה על איחוד משפחתי בעל רגע היסטורי, שלא קורה בכל יום.

בנוסף, לדעתי, לספר זה ישנה חשיבות בלמידת ההיסטוריה של ארץ ישראל. זו לא ארץ ישראל שאנו מכירים כיום, הטכנולוגית והמחודשת, אלא זו ארץ ישראל הצעירה, אליה עולים יהודים מכל קצוות תבל ומביאים אליה תרבויות שונות ומנהגים שונים. אם ברצוננו להכיר את אופייה של ארץ ישראל, עלינו לחזור לתקופה זו- בה הכל התחיל, ולראות כיצד גדלנו ממדינה שמהווה מקום מקלט ליהודים לאחר השואה לאחת מהמדינות המפותחות ביותר בעולם.