גן לאומי מצדה

(כתב עידו חסן)

היסטורית המקום

הצוק נבחר על ידי המלך הורדוס לשמש כמקום מפלט ומצודה מלכותית ועל פסגתו השטוחה נבנו ארמונות מפוארים,מבני ציבור ותענוגות. ביצורים הקיפו את המצוק ומערכות לאיסוף ואגירת מים הבטיחו אספקה שוטפת לכל אורך השנה. על פי יוסף בן מתתיהו, כבר לפני חורבן בית שני, תפסו מורדים יהודים מכת הסיקריקים את מצדה וממנה יצאו לגיחות שוד אל יישובים באזור ים המלח. על מצדה עלה וצר, בשמונה מחנות מצור הליגיון העשירי הרומאי ולאחר קרבות נואשים על חומות המבצר ומשאפסה תקוות המורדים להסיר את המצור הם בחרו להתאבד ולא לסיים את חייהם כעבדים. לאחר כיבוש מצדה בשנת 73 שקע ההר אל תהומות השכחה עד שנתגלה מחדש על ידי חוקרים בני המאה ה 19. חפירות ארכאולוגיות אינטנסיביות נערכו במצדה ובמידה פחותה במערכת המצור הרומאית שלרגליה החל משנות ה 60 של המאה 20, אז נחפר ונחקר רובו המכריע של האתר כולו.

תיאור המקום

הר מצדה שוכן בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה ודרום-מערבית לים-המלח. ההר מתנשא לגובה של כ- 450 מטרים מעל לפני ים-המלח (כ- 50 מטרים מפני הים). סביב ההר גאיות עמוקים המפרידים אותו מסביבתו והופכים אותו להר מבודד שהגישה אל פסגתו קשה. פסגת ההר היא שטוחה כמעט לגמרי, אידיאלית להקמת מבנים. אורכו של משטח הפסגה כ- 650 מטרים ורוחבו המרבי כ- 350 מטרים.

בניית המקום

מצדה נבנתה לאורך פרק זמן ארוך ובשלושה שלבים עיקריים - בשלב הראשון הוקם הגרעין של הארמון המערבי, מגורי החיילים ושלושה מבני קולובמריום. בשלב השני הוקם המכלול הצפוני, הכולל ארמון מפואר, בית מרחץ גדול ומערכת מחסנים ענפה. בו-זמנית הורחב הארמון המערבי והושלמה מערכת המים של האתר. בשלב האחרון הוקמה חומת הסורגים המקיפה את המבצר כולו, והקומפלקס הצפוני נותק לחלוטין משאר חלקי מצדה.