נחל דן

שושי

נחל דן

ין דָּן, מקורו העיקרי של נחל דן, (בערבית: עין אל לידאני) הוא מעיין ענק בתחום שמורת טבע תל דן, הנובע ממאות נקודות על פני שטח של 30X40 מ' לערך, ברום של כ-190 מ' מעל פני הים. עין דן שופע 8 מ"ק מים לשנייה, וזאת ברמה גבוהה מאוד של קביעוּת ועקביוּת. בכך הוא מספק בממוצע שנתי כחצי מכל מימי הירדן המאוחד. עין דן הוא המעיין בעל השפיעה הגדולה ביותר במזרח התיכון. התנודות בכמות-המים של הדן בין חודש השיא לחודש השפל, ובין שנה גשומה לשנה שחונה – קטנות מאד. מכאן שבקיץ ובסתיו, ובמיוחד אחרי שנת בצורת, כאשר פוחתים מאוד מימיהם של שאר מקורות הירדן, תורם הדן את רוב מימיו של הירדן. ואילו בימי שיטפון בחורף, אחרי שבוע של גשם חזק, גואה החצבני מאד, וחלקם של מי הדן בירדן קטן.

נוסף לכך, נובעים מימיו של נחל דן גם ממעינות נוספים בסמוך למעיין העיקרי שזכו לשם נפרד: עין לֶשֶׁם או "מעיינות התל" (בערבית: עין תל אל קאדי). מעיינות אלה בוקעים במרחק של כ-150 מ' מעין דן, וברום של כ-10 מ' גבוה יותר. העובדה שמקור שני מעיינות אלה באותו אוגר מוכחת לא רק מהדמיון בהרכב המים ובטמפרטורה שלהם, אלא גם באירוע חריג: ב-20 באפריל 1995 נעכרו פתאום מי עין-דן, ככל הנראה בעקבות התמוטטות של אדמה שארעה בחללים התת-קרקעיים שהמים זורמים בהם מהחרמון לעבר המעיין. באותו זמן נעכרו גם מי עין לשם באותה מידה בדיוק. עין לשם מספק פחות מעשירית ממי הדן, והשינויים בשפיעתו גדולים יותר, אולם אין מדידות מפורטות שלו.

נחל דן על יד קיבוץ דפנה