הקיץ של אביה
ליאור בנדיאל
ההיבט ההסטורי
1939- לידתה של הסופרת.
1945- סיום מלחמת השואה.
1949- קום המדינה.
1952- הסופרת בת 13.
2016- השנה היום.
"מוסד": ארגון הנותן שרות חשוב לרבים.
"שכונה": אזור של בתי מגורים בעיר, פרוור.
"תקליט": לוח עגול שחרוטים בו דיבור או צלילי נגינה שאפשר להשמיע אותם בפטפון.
ההיבט הספרותי
נקודת השיא בעלילה הייתה כשאביה רצתה להצטרף לשיעור הנגינה שמעבירה מיה אך אמרה לה שהיא לא יכולה להיכנס ולשמוע רק אם היא תחליף את בגדיה לחגיגיים יותר.
אביה ביקשה מאמה שתיתן לה בגדים חגיגיים יותר כי כך מיה אמרה.
בתחילה אמא של אביה אמרה "זה יפה, מה שאת לובשת זה נקי. תגידי לה שזה נקי!"
אביה עלתה למיה ואמרה לה את מה שאמה אמרה, אך מיה התעקשה ואמרה לה שאם היא לא תחליף בגדים, היא לא תוכל להיכנס.
אביה חזרה לאמה וצעקה: "את לא מבינה, היא לא מכניסה אליה אם לא מתלבשים יפה. ואמא חזרה בדברי בבוז: מתלבשים יפה! מה היא, מלכת אנגליה? זה די יפה, העיקר שזה נקי."
בסופו של דבר, אמה של אביה לא נתנה לה בגדים חגיגיים ואביה דפקה על דלתה של מיה והתעקשה שבכל זאת היא רוצה להיכנס. מיה לא פתחה לה את הדלת ובניהן פרץ ריב שהתחיל באלימות מילולית ונגמר באלימות פיזית:
אביה הושפלה על ידי מיה והתלמידות בכך ששפכו עליה מים ועפר ומיה נפגעה בעיניה כי אביה זרקה עליה אבן: "...הכל התרחש מהר כל כך. הילדות צרחו: דם! דם! יורד למיה דם! למיה נוזל דם מהעיניים!!!"
הדמות אותה בחרתי המשתתפת בעלילה היא אביה: תיאור חיצוני- בחלק הראשון של הסיפור, אביה מתוארת עם שיער ארוך עד שאמה גילחה לה את הראש מפני שהיא הייתה עם כינים. אביה מתוארת כילדה יפה עם עיניים חומות, רזה בגובה ממוצע לגילה. אביה מתוארת בתור ילדה טובה, אך חבל שהיא מתעצבנת המון. קשה להאשים אותה מפני שילדים רבים ואנשים רבים מתעללים בה כי היא ילדה חדשה בשכונה, בגלל שאמה חולה מאוד נפשית ומפני שנקלעה לסכסוך עם מיה המורה לפסנתר. אביה מרגישה שונה ובודדה משאר הילדים בשכונתה מכיוון שהייתה לה קרחת, אמה הייתה ניצולת שואה ולפני שאביה הגיעה לשכונה, הייתה חיה במוסד.
גילה אלמגור:
גילה אלמגור נולדה ב- 22 ביולי, שחקנית תאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית ששלחה ידה גם בכתיבת ספרים ותסריטים. אלמגור הופיעה בקרוב ל- 50 סרטי קולנוע, עובדה שבזכותה זכתה לכינוי "מלכת הקולנוע הישראלי". כלת פרס ישראל בתחום הקולנוע לשנת התשס"ד. בשנים 1998-2004 הייתה חברת מועצת העיר תל אביב- יפו, וכיהנה בתפקיד יושבת ראש ועדת התרבות של תל אביב. אלמגור נולדה בפתח תקווה וגדלה בכפר סבא . ילדותה הייתה קשה משתי סיבות: אביה, שוטר במשטרה הבריטית נרצח ע"י ערבי בחיפה באותה השנה ארבעה חודשים לפני שנולדה ואמה סבלה ממחלת נפש. כשהייתה אלמגור בת 13 התחתנה אמה בשנית, והיא נשלחה לפנימייה בכפר הנוער "הדסים". מקץ שנתיים החליטה להיות עצמאית ועברה לגור בתל אביב ליד תאטרון "הבימה", שכן כבר אז רקמה חלומות על עתיד ומשחק. בגיל 17 הופיעה בהצגתה הראשונה במסגרת "הבימה", " בעור שינינו", לאחר שעברה בחינות קבלה לתאטרון בהצלחה. ב- 1960 שיחקה בסרטה העלילתי הראשון, "חולות לוהטים". היא השתלמה בבית הספר של לי סטרסברג. באותה תקופה בניו יורק למדה משחק אצל אוטה האגן ומחול מודרני אצל אנה סוקולוב.
פרטים אלו עוזרים לי להבין שמה שגילה היה נכון ולא נכון. גילה אלמגור כתבה בסיפורה את סיפור חייה אך "עיגלה" אותו. בסיפור כתבה על עצמה בתור ילדה ושמה אביה למרות ששמה הוא גילה. היא כתבה על חייה הקשים ועל ילדותה.