מושבת זכרון יעקב

לינוי נוקוהי ט'-6 עבודה בהיסטוריה תאריך ההגשה 19/4/2015

2. הקדמה

אני בחרתי במושבת זכרון יעקב מפני שגן רוטשילד היה המקום שבו הייתי מבלה בילדות שלי ושאני חוזרת אליו זיכרונות הילדות שלי חוזרים בטעם של פעם ואני רוצה ללמוד על המקום הזה ולספר לאחרים על המקום הקסום הזה שהשאיר לי זיכרון ילדות

3. העבודה העיונית

2. שאיפתו הייתה לטפח בארץ טיפוס של איכר יהודי המספק לעצמו את כל צרכיו ואינו נזקק לקנותם מאחרים. לכן השתדל לפתח במושבות ענפי חקלאות רבים ומגוונים. את עיקר מרצו השקיע בפיתוח המושבות. הוא דאג לשלוח מצרפת עופות וביצי-רבייה ממינים משובחים, כדי לפתח את ענף הלול. וכדי שיהיה לאיכרים חלב ממשקם הביא מין עזים טוב השופע הרבה חלב. כן שלח פר מיוחס, כדי לשבח את עדרי הבקר. הברון הירבה לבקר בתערוכות חקלאיות ברחבי העולם, במטרה ללמוד במה ניתן לשכלל את החקלאות במושבות. מן ההשראה שקיבל בתערוכות, הורה להקים בארץ תחנות-ניסיון בתחומי חקלאות שונים. הוא השקיע הון תועפות בניסיונות להקים בית-חרושת לאריגי משי בראש-פינה, בתקווה כי הדבר ייתן תעסוקה גם לאנשי צפת. ביסוד המעלה נעשו בפקודתו ניסיונות להקים בית חרושת לבשמים. כישלונות לא הרתיעו אותו. העיקר שהמושבות יתבססו והארץ תיבנה. לשם כך הובאו ארצה מכונות חקלאיות משוכללות, נחפרו בארות והמים נשאבו מהם במנועים של נפט. כל החידושים הטכניים של אותם הימים הובאו ארצה.
ברוח חזונו הגדול פיזר ממון רב לרכישת שטחי קרקע נרחבים במקומות שונים בארץ, כדי לבנות עליהן מושבות חדשות. הוא השתדל ליצור גושי התיישבות מרוכזים. כן הרחיב את השטחים סביב מושבות קיימות.



3א. אנשי העלייה הראשונה הקימו 34 מושבות וחוות חקלאיות. שבהן התפרנסו מעמל כפיהם ובעזרת תמיכת הברון רוטשילד כ-5,000 נפש. המושבות שרטטו את הפריסה הגאוגרפית ואת התשתית הכלכלית והתרבותית שעליה נבנתה מדינת ישראל.‏[7]

  • פתח תקוה הקרויה "אם המושבות" הוקמה בקיץ תרל"ח (1878) על ידי אנשי היישוב הישן מירושלים ועולים מהונגריה; אך בשל קשיים רבים היא נעזבה. בשנת1883 היא הוקמה מחדש על ידי אנשי העלייה הראשונה.‏[8]

המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה היא ראשון לציון, בט"ו באב תרמ"ב (31 ביולי 1882), ביוזמתו של "ועד חלוצי יסוד המעלה". זכרון יעקב הוקמה ביום 6 בדצמבר 1882, נר ראשון חנוכה תרמ"ג, על ידי מתיישבים בשליחות וועד המרכזי. חבורת המתיישבים באה מרומניה (יחד עם המתיישבים של ראש פינה), ביניהם משפחות מגאלאץ. ראש פינה, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882 (ב' בטבת תרמ"ג), על ידי מתיישבי חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה ממוינשטשברומניה. באותה שנה הוקמו גם נס ציונה, יסוד המעלה ועקרון (היא מזכרת-בתיה); האחרונה הוקמה ביוזמתו ובמימונו של הברון רוטשילד. אחרונה למושבות הגל הראשון, הייתה גדרה שהוקמה בנר ראשון של חנוכה ב-1884 על ידי הביל"ויים.

לאחר מכן הוקמו המושבות רחובות, חדרה, בת שלמה, מאיר שפיה, באר טוביה, הר-טוב, מטולה. באמצעות יק"א (שגם אותה הנהיג ומימן למעשה הברון רוטשילד) הוקמו המושבות: סג'רה, כפר תבור, יבנאל, מנחמיה, גבעת עדה, עתלית ומשמר הירדן.

בכדי לשמור על ביטחון ארץ ישראל הוקמה ("נצח ישראל לא ישקר" שמואל א' ט"ו, כ"ט) "ניל'י"

סיפורה של "נילי" שזור בסיפורה של משפחת אהרונסון, ממייסדי

זיכרון - יעקב, (1882), בתקופה שישראל היתה חלק מהאימפריה
העות'מאנית אשר השליטה בארץ עריצות וטרור, מצב זה איים על
עצם קיומו של היישוב היהודי בארץ.

אהרון, הבן הבכור במשפחת אהרונסון, היה מדען אשר גילה את
"אם החיטה" ופירסומו בעולם סייע לו להקים את תחנת הניסיונות
החקלאית הראשונה במזרח התיכון.

סגנו של אהרון בתחנת הניסיונות היה אבשלום פיינברג, צעיר
מחדרה שהיה ידיד משפחת אהרונסון ומאורס גם לבתם הצעירה
רבקה.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה ועקב מכות הארבה שנחתו על
האיזור מונה אהרון לאחראי על המלחמה בארבה כשאיתו
אבשלום סגנו.

אבשלום בעזרת אלכסנדר - אחיו של אהרון - השפיעו על אהרון
להקים את "ניל'י", מחתרת ריגול לטובת האנגלים ונגד
התורכים ששלטו בארץ.

תחילת פעילותם היתה כשאבשלום הגיע למצריים, יצר קשר עם
הבריטים והוחזר באוניה בריטית לארץ.
במשך תקופה היתה מגיעה לעתלית אניה בריטית, מקבלת את
חומר הידיעות ומביאה הוראות.
עבר זמן, הקשר נותק ואהרון מנסה לחדשו, מגיע לאנגליה
וכעבור חודשים נוספים הוא ממשיך מאנגליה למצריים ומשמש
כ"מחלקת מודיעין" לבריטים.

מטרותיה של "ניל'י" היו:
* לסייע לבריטים בכיבוש הארץ מידי התורכים על ידי איסוף
חומר מודיעיני.
* לתמוך בישוב היהודי בארץ - ישראל שסבל בזמן המלחמה
חרפת רעב ומחלות.
* להביא לידיעת העולם את המתרחש בארץ - ישראל.
* לממש חזון הקמת מדינה יהודית בארץ - ישראל.

פעילות המחתרת:
כשנותק הקשר בין אהרון לאנגלים, מחליט אבשלום פיינברג
לחצות את המדבר מהארץ למצרים ולוקח איתו את יוסף לישנסקי.
בדרכם זו נהרג אבשלום. (מקום קבורתו התגלה ליד רפיח רק
לאחר מלחמת ששת הימים ועצמותיו הועברו לקבורה בהלוויה
ממלכתית).
הקשר בין אהרון והאנגלים חודש. שרה קיבלה את הפיקוד על
הרשת בארץ, ומעבירה אינפורמציה רבת חשיבות מהרשת
לבריטים.

"ניל'י" העבירה לבריטים ידיעות וחומר מודיעיני רב על הצבא
התורקי, תנועותיו, עבירות הדרכים, מקורות המים, מסלולי
התקדמות ועוד.

באמצעות אנשי "ניל'י" קטן מספר הנפגעים בקרב הצבא הבריטי
והוחש סיום המלחמה באיזור כולו.

קשריה של מחתרת "ניל'י" אפשרו גם העברת כספים ותרופות
ליישוב היהודי, כדי שיוכל לשרוד, להחזיק מעמד.

בד בבד העבירה "ניל'י" ידיעות עדכניות לעולם החופשי על
המצב החמור של הישוב היהודי.

שיטות פעילותה של הרשת, דרכי העברת האינפורמציה, הקודים,
הסימנים המוסכמים שהיו בינהם, כל אלה מתוארים במוזיאון
באמצעים ויזואליים ואור קוליים כולל סיפור תפיסת הרשת
וגורל חבריה.




3ב. "חקלאות" במושבה:

הברון רוטשילד: ידע שלא על היין לבדו יחיו בני המושבות, שאיפתו הייתה לטפח בארץ טיפוס של איכר יהודי המספק לעצמו את כל צרכיו ואינו נזקק לקנותם מאחרים. לכן השתדל לפתח במושבות ענפי חקלאות רבים ומגוונים. את עיקר מרצו השקיע בפיתוח המושבות. הוא דאג לשלוח מצרפת עופות וביצי-רבייה ממינים משובחים, כדי לפתח את ענף הלול. וכדי שיהיה לאיכרים חלב ממשקם הביא מין עזים טוב השופע הרבה חלב. כן שלח פר מיוחס, כדי לשבח את עדרי הבקר. הברון הירבה לבקר בתערוכות חקלאיות ברחבי העולם, במטרה ללמוד במה ניתן לשכלל את החקלאות במושבות. מן ההשראה שקיבל בתערוכות, הורה להקים בארץ תחנות-ניסיון בתחומי חקלאות שונים.העיקר שהמושבות יתבססו והארץ תיבנה. לשם כך הובאו ארצה מכונות חקלאיות משוכללות, נחפרו בארות והמים נשאבו מהם במנועים של נפט. כל החידושים הטכניים של אותם הימים הובאו ארצה.

מתחילה מגמה של רכישת אדמות, העברת הקרקעות על שם האיכרים (בשלב זה, לא העברה בטאבו אלא בחוזה אבטחת מכירה לטווח ארוך), והרחבת הנחלות העומדות לרשות האיכר בעיקר אדמות פלחה. בנוסף ניתנו לאיכרים תקציבים מיוחדים (בצורה של מילוות), לרכישת פרות, שוורים, מחרשות, עגלות, וגם תקציבים לבניית מתבנים, רפתות ואורוות (למי שעדיין לא היה לו).


הכול בתנאי מלווה לזמן ארוך יחסית. דבר זה הביא לשיפור המצב הכלכלי של האיכר ולהפסקת התלות המנוונת בפקידי הברון. העצמאות הכלכלית אפשרה התפתחות טבעית לפרט ולמושבה ככלל. כתוצאה מהמצב הכלכלי המשופר והשחרור מהתלות בפקיד זה או אחר, נוצרה אוירה של אופטימיות במושבה. הביטחון העצמי גבר ומצב הרוח הכללי היה מרומם. העשייה במושבה גוברת בכל התחומים


ברוח חזונו הגדול פיזר ממון רב לרכישת שטחי קרקע נרחבים במקומות שונים בארץ, כדי לבנות עליהן מושבות חדשות. הוא השתדל ליצור גושי התיישבות מרוכזים. כן הרחיב את השטחים סביב מושבות קיימות.

זיכרון יעקב נתנה לו את ההשראה להמשך הדרך...

מרכז מבקרים רמת הנדיב
בית אהרונסון מוזיאון ניל"י זכרון יעקב, מורה דרך: צחי שקד

מפה מצורפת של הישוב זכרון יעקב

Big image

חברת תיירות(2 מקומות החשובים בזיכרון יעקב)

סיכום

היה לי מעוד מעניין ללמוד דברים חדשים על מושבת זיכרון יעקוב

ביבליוגרפיה

ויקיפדיה

משוב קבוצתי

עשיתי את כול העבודה לבד וזה היה מעוד כיף