מכירה פומבית של עבדים
מהי מכירה פומבית של עבדים?
כלומר העבודה שאף אדם לבן לא רצה לעשות כגון: גידול טבק וקנה סוכר ואסיפת כותנה.
האדונים שהביאו את העבדים בספינות לקחו אותם לשווקים או לבתי אדונים ושם מכרו אותם במכירים נמוכים "המתאימים לתנאיהם".
כיצד התאפשרה המכירה?
מבחינת האדם הלבן האנשים השחורים היו כמו חיות ומשום כך האדם הלבן לא העניק להם זכויות של בני אדם (זכויות טבעיות).
בהתחלה היו אנשים שניסו להתנגד לאדונים הלבנים אך נכשלו, בגלל הכישלון המוטיבציה שלהם ירדה ולכן לא רצו להילחם יותר והתרגלו לעובדה שהם "נולדו להיות עבדים". משום כך דורות העבדים הבאים אפילו לא ניסו להילחם מפני שנולדו למציאות כזו וחשבו שזאת דרך הטבע
מחירים של עבדים
מחיר העבדים הגברים היה גבוה ממחיר הנשים בגלל כוח העבודה שלהם ומעמדה הנמוך של האישה. מחיר העבד תלוי בכוח העבודה שלו וברמת הצורך שלו לקונה, היו עבדים שנקנו בכסף רב והיו עבדים שנקנו בסכום פעוט.
הגברים נקנו במחיר הגבוה ביותר, אחריהם הנערים ובמחיר הנמוך ביותר ילדים נשים תינוקות וזקנים
היחס אל הנשים
נשים פוריות והרות (בהריון) נמכרו במכירות הפומביות במחיר גבוה יותר, מעבדים/נשים אחרות מפני שמיד לאחר הלידה התינוקות הקטנים היו נלקחים מהאישה ונמכרים כעבדים.
בנוסף לכך האנשים הלבנים הכריחו את הנשים השחורות לקיים יחסי מין עם אנשים (לפעמים בני משפחתם) ואף אנסו אותן רק כדי לייצר עבדים בחינם.
כמו כן, אף על פי שלנשים הלבנות היה מעמד נמוך בחברה, לנשים השחורות היה מעמד נמוך אפילו יותר והן לא קיבלו שום זכויות
קטע הלקוח מהסרט "12 שנים של עבדות"
pintrerst
שיטות לסימון עבדים
הסימון נעשה כדי לזהות עבדים,
כמו שכיום מסמנים צאן/בקר בעזרת עגיל עם מספר.
בתקופה ההיא סימון העבדים נעשה בדרך מרושעת ולא נעימה למשל על ידי כוויה, קעקוע או אפילו קולר
אם עבד ברח, היה קל לאתר אותו ולזהותו על ידי הסימון, וכך להחזירו ל"בעליו" החוקיים
" עבדות, זה עובד יותר טוב כשהם לא יודעים שהם עבדים"