מלחמת העולם הראשונה

מלחמה טוטאלית ומלחמה מודרנית

המאפיינים הייחודיים של מלחמת העולם הראשונה

א . גיוס כללי של הגברים: כל הגברים גויסו למלחמה ואת מקומם בעבודה תפסו הנשים.

ב . גיוס כללי של המשק: כלכלת המדינות הלוחמות גויסה כדי לספק לצבא את צרכיו. לצורך כך המדינות הלאימו מפעלים פרטיים והסבו אותם למפעלים שייצרו ציוד שהיה דרוש לצבא כגון: מזון טרי, קופסאות שימורים, כלי נשק, תחמושת, תרופות ומדים. צעד זה גרם למחסור של מצרכי יסוד בסיסיים.

ג . שימוש בתעמולה: כדי להמשיך לזכות בתמיכת האזרחים במלחמה, היה צורך לשכנע אותם כי המלחמה הכרחית. לצורך כך השתמשו המדינות הלוחמות בתעמולה שהציגה את האויב כמפלצתי, כבלתי אנושי וכמי שמבצע מעשי זוועה. התעמולה נעשתה באמצעים מגוונים כגון: קריקטורות, מאמרים ושידורי רדיו. תעמולה זו נועדה להגביר את אמונת הציבור בצדקת המלחמה ולחזק את מחויבותו לתמוך בה. במקביל, גויסה התעמולה גם כדי לפגוע במורל של אוכלוסיית האויב וכדי לגרום לה לאבד את רצונה להמשיך ולהילחם.

ד . מצור כלכלי: הצדדים הלוחמים ניסו להטיל אלה על אלה מצור כלכלי, שגרם למחסור במוצרי מזון בסיסיים.

מלחמה מודרנית

מלחמת העולם הראשונה הייתה שונה מהמלחמות שלפניה.

הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה האירופית שנערכה מלחמה מודרנית, עם כלי נשק מודרניים, בעלי יכולת הרס גבוהה ממה שהיו רגילים קודם לכן :

במלחמת העולם הראשונה לראשונה השתמשו ברובה סער במקום הרובים שהיו חצי אוטומטיים.

בנוסף, לראשונה השתמשו במטוסי קרב וטנקים שפותחו במהלך המלחמה.

זו גם הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהשתמשו בצוללות כנשק מבצעי.

המלחמה היתה מודרנית גם במובן של מקומן של הנשים בחברה:

הצבא לא היה מורכב רק מצבא שכיר אלא, לראשונה, הורכב גם מצבא העם (חוק גיוס למלחמה חובה) כולל נשים.

בגלל הגיוס ההמוני למלחמה נוצר מצב שבו היה מחסור בכוח אדם בעבודות השונות, לכן הנשים שנשארו בבית החלו לעבוד באותם מקומות עבודה שלפני המלחמה עבדו בהם הגברים, גם במקצועות שנחשבו ל"גבריים", דוגמת פועלות במפעל, נהגות אוטובוס וכדומה..

המלחמה הטוטאלית

אחד המאפיינים של מלחמת העולם הראשונה הוא שהמלחמה היתה טוטאלית.

המושג מבטא את הממדים הגדולים, הכמעט מוחלטים של מלחמה זאת והמאפיינים שנלווים אליהם, אשר לא היו מוכרים בתולדות המלחמה :

היקף -

מלחמה טוטאלית (מלחמה כוללנית) שהקיפה את המספר הגדול ביותר של מדינות שלקחו בה חלק, כאשר חלק מהמדינות היו פעילות מאוד במלחמה, וחלק מהמדינות היו עם השתתפות סמלית יותר.

מלחמה טוטאלית לא משפיעה רק בחזית, אלא גם בעורף: מיליוני אזרחים ואזרחיות לקחו בה חלק בחזית או בעורף על ידי עבודה בבתי החרושת, בתחבורה ובשירות הציבורי.


ארכה של המלחמה- המלחמה שפרצה בקיץ 1914 תוכננה להיות מהירה וכקצרה –עד כחצי שנה- שתניב למנצחים את ההכרעות/ההישגים והשלל המדיניים הרצויים להם. אך השיבוש המוחלט של תוכניות המלחמה הפך אותה לארוכה מאוד- למעלה מ- 4 שנים- במחיר עצום למנצחים ומנוצחים כאחד. הצדדים במלחמה לא מצאו את הדרך המדינית לסיים אותה והתארכותה שינתה לחלוטין את מושגי הלחימה וצרכי המלחמה.

העורף כחזית

המחסור בכוח אדם בעורף הפך את הנשים לכוח עבודה חיוני(באנגליה בעיקר) וגיוסן לצורכי העורף השונים וגם לתפקידים בחזית היה ללא תקדים.

המדינה הייתה צריכה לנהל את עניינה על פי תכתיבי המלחמה ובגלל תביעותיה העצומות חיי הכלכלה והאזרח הוכנסו למערכות פיקוח והכוונה שלא היו כדוגמתן.

עבודה בהיסטוריה - מלחמת העולם הראשונה