שמואל א' פרק י"ז- דוד וגוליית

מגישות: עדי פרס וגפן ספורטה

Big image

מדוע בחרנו בתמונה זו?

בחרנו בתמונה זו מכיוון שהיא מתארת את ניצחונו של דוד. בתמונה גוליית מתואר כאיש גדול ובעל זרועות נפוחות אשר בידו מגן קרב ושיריון. ניתן לראות שגוליית זרוק על האדמה,דוד עומד עליו ובידיו ראשו המושמט של גוליית המסמל את הכרעת הניצחון של דוד. בנוסף ניתן לראות מהצד השמאלי של התמונה את הפלישתים בורחים ומצד ימין אנשיו של גוליית.

ציטוט לפסוק המתאים לתמונה

וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי, וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-כֵּלָיו, שָׂם בְּאָהֳלוֹ.

ציטוט לתיאור דוד וגוליית

ציור זה דומה לתיאור המקראי מתואר שגוליית הוא איש גדול,חמוש וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת: גָּבְהוֹ, שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. ה וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל-רֹאשׁוֹ, וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ; וּמִשְׁקַל, הַשִּׁרְיוֹן--חֲמֵשֶׁת-אֲלָפִים שְׁקָלִים, נְחֹשֶׁת. ו וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת, עַל-רַגְלָיו; וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת, בֵּין כְּתֵפָיו. ז וחץ (וְעֵץ) חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים, וְלַהֶבֶת חֲנִיתוֹ, שֵׁשׁ-מֵאוֹת שְׁקָלִים בַּרְזֶל;


ומתואר את דוד שהוא איש קטן,לא חמוש

מוסר ההשכל

המוסר ההשכל העולה ממלחמת דוד וגוליית היא שלא חייב להיות איש גדול עם מלא מגנים וחרבות אפשר להיות גם איש קטן שרק מאמין בה' בלי מגנים ובלי חרבות,איש פשוט


גם איש קטן יכול לנצח איש גדול עם מגנים וחרבות.

מפה של מלחמת דוד וגוליית

Big image

מדוע דוד בחר להילחם בגוליית

וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה--כִּי לְחָרֵף אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֹלֶה; וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר-יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל, וְאֶת-בִּתּוֹ יִתֶּן-לוֹ, וְאֵת בֵּית אָבִיו, יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל.

דוד מתנדב למשימה זו למרות שלא היה לוחם מכיוון ששמואל אמר שמי שילחם בגוליית יקבל הרבה כסף ויוכל להתחתן עם בתו ומי שהיה מתחתן עם ביתו היה נחשב למלך ממלוכה גבוהה

שיר העוסק בעבודה

גוליית
כוורת
מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון
לחן: דני סנדרסון

אקורדים


זהו שיר מאוד עצוב
הנושא כזה כאוב,
אם תשים תחבושת,
לא יעזור לך שנתיים.
הגיבור של הסיפור
להגיד אותו אסור,
נגלה רק שהשם שלו
כמו אפריים.

יום אביב בכפר קטן
ציפורים שרות בגן,
נמלה עוברת
אך המנגינה נשארת.
בחצר נולד תינוק
ומיד התחיל לצעוק
"לא קוראים לי 'פריים -
שמי גוליית ולא אחרת!"

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,
גיבורים ברחו הביתה,
לוחמים זייפו ת'גיל.
הם קראו לו "השד מאשקלון".

בגנון אמר שלום
ילדים עברו לדום,
בן חמש וכבר הספיק
להביא הביתה סלע.
התאמן כל יום שעות
בלהפריע לחיות,
יש אומרים היה לו קול
נמוך מים המלח.

כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל
גיבורים ברחו הביתה
לוחמים למדו חליל
הם קראו לו בשקט מרחוק.

הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית
מקווה שגם הפעם
הוא יחשוב אותי נחמד.
הנה בא אלינו, בא אלינו
גולי, גוליית,
מקוה שלא ידרוך עלי,
יעשה אותי גמד.

דוד מלך ישראל
קם בבוקר לטייל,
מרחוק רואה המון סואן
צועק "הצילו!"
בלי לחשוב יותר מיום
התייצב על המקום,
חוץ משני גמלים וגדי
עוד לא ידעו אז מיהו.

"בוא אלי, גוליית נחמד,
שב אצלי על כף היד."
"ככה מדברים?"
שאל גוליית באשקלונית.
דוד מלך התעצבן,
"הרוגטקה תנגן!"
אבן לעברו ירה,
קלע לו בול בפוני.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,
"אם תרצה להיות מלכנו,
תתקשר מחר בשש"
ומאז לא שמעו אותם אומרים,

הנה בא אלינו, בא אלינו...

מקווה שלא ידרוך עלי
מקווה שלא יקפוץ עלי
הנה בא אלינו גוליית
כוורת - גוליית

הדומה והשונה בין השיר לסיפור המקראי