עבודה במקרא בנושא שופטים - גדעון

מגישים: עומר פרידמן, בן רבינוביץ' ואביתר מידאני.

עבודה חלק א' - רקע כללי

חלק א

השופטים היו המנהיגים הישראלים בתקופה שלפני המלוכה מכונים שופטים, ותפקידם היה להושיע את עמם, או את שבטם, מידי אויבים. השופטים היו מנהיגים שרוח ה' צלחה עליהם, ובכוח זה פעלו עד אשר סילקו את הסכנה של האויבים או המשעבדים.

מאפייני התקופה מבחינת המשטר בארץ הם שיש מחזוריות של מעשים, הבדלים בין תקופת יהושוע לתקופת השופטים ומנהיגות מתחלפת (בכל פעם שופט אחר- עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה, גדעון, יפתח הגלעדי ושמשון) בכל דור- 40 שנה/ חצי דור 20 שנה/ שני דורות- 80 שנה.


"וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת-יְהוָה, כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ; וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשׁוּעַ, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה, בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא, נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל." (שופטים, ב', ז'-י')



חלק ב

תקופת השופטים הייתה בערך בשנת 1040 לפני הספירה.

התקופה שקדמה לה הייתה תקופת יהושע וכיבוש הארץ שהייתה בערך בשנת 1300 לפנה"ס.

התקופה שהייתה אחריה הייתה תקופת ראשית המלוכה- שאול המלך בערך בשנת 1004 לפנה"ס.


באותה תקופת השופטים פעלו באזורים גם הפלשתים.

מבחינת ההיסטוריה הכללית מכונה התקופה "תקופת ההתנחלות והשופטים".

ת"ז לשופט

שם השופט: גדעון

משפחה: בן יואש

שבט: מנשה

אזור מגורים: גדעון בן יואש היה באזור העיר עופרה.

מספר שופט: שופט מספר 5 השופטת שקדמה לו הייתה דבורה והשופט שפעל אחריו היה תולע בן פואה.

זמן שפעל: תקופת שיפוטו הייתה 40 שנה

תכונות מיוחדות: איש צנוע חכם ומנהיג כריזמטי.


מקורות מידע: ויקיפדיה, מסמך word "תעודת זהות לגדעון בן יואש", אנציקלופדיה "מקרא גשר" וגוגל תמונות.

עבודה חלק ב' - האויב הכובש

העם הכובש היה מדיין והוא שעבד את עם ישראל במשך 7 שנים.

המדיינים הם עם של נוודים ששכנו במדבר. תחום נדודיהם היה במדבריות שבחצי האי סיני, בערב הסעודית ובעבר הירדן המזרחי של ימינו. באזור זה הם שלטו ככל הנראה מהמאה ה-12 עד המאה העשירית לפני הספירה. המדיינים צאצאים של אברהם, שנולדו לו מקטורה פילגשו.

הם היו מגדלי גמלים וצאן והם עסקו בסחר שירות.

המדיינים היו מאורגנים באיגוד מדיני של חמישה מלכים או חמישה נשיאים.

בתקופת השופטים היו המדיינים אויבים לישראל. פשיטותיהם על הארץ, הרס היבול החקלאי, והמלחמות נגדם מופיעים בתיאורי מנהיגותו והצלחתו של גדעון.

ארכאולוגים מסוימים סוברים שהמדינים הם למעשה שרידים של החיקסוס שגורשו ממצרים ונאלצו לחיות במדבר. עוד סברה היא שהנוודים הנזכרים בכתבי המצרים בשם "שסו" היו למעשה המדינים, ההשערה הזו נובעת מהעובדה שהמקור של המילה "שסו" הוא "מטיילים ברגל". הארכאולוגים מזהים סוג ייחודי של קדרות שנעשתה ביד אשר נמצאה באזור של אדום ושעיר כחפצים מדינים. קדרות כזאת זוהתה רק בחורבות המקדש המצרי לחתור בתמנע.

Big image

עבודה חלק ג' - שאלת החקר

אנו בחרנו בשאלה העשירית והיא:

ל"אנשים גדולים" יש לרוב מורה רוחני שמלווה אותם ומנחה אותם. האם זה נכון לגבי הדמות שלכם?


זה נכון, משום שישנם פסוקים שמוכיחים את המפגש של גדעון עם מלאך ה' ומלאך ה' אפילו נותן לו אות שה' אכן איתו.

מלאך ה' הגיע לבית גדעון ושם פגש אותו ואמר: ה' איתך גיבור החיל.

גדעון אמר לו: ה' בחר בי?! ה' שהוציאנו ממצרים, איפה הוא עכשיו כשנטש אותנו ונתן אותנו בידי מדיין? איפה כל הניסים והאותות שעשה לאבותינו?

ה' פנה אל גדעון ואמר לו: לך תושיע את בני ישראל כי אני שלחתי אותך ואני בחרתי בך.

גדעון שאל את ה': איך אושיע את בני ישראל? אני הצעיר בביתי, השבט שלי דל.

ה' ענה לגדעון: אל תפחד אתה לא תמות, אני אהיה איתך, אתה תכה את מדיין כאילו היה אדם אחד.

גדעון אמר לה': אם אתה דובר אמת, תן לי אות.


וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן. וַיֵּרָא אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל-זֹאת; וְאַיֵּה כָל-נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ-לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה, וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה, וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף-מִדְיָן. וַיִּפֶן אֵלָיו, יְהוָה, וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה, וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן: הֲלֹא, שְׁלַחְתִּיךָ. וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי, בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל; הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה, וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה, כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ; וְהִכִּיתָ אֶת-מִדְיָן, כְּאִישׁ אֶחָד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ; וְעָשִׂיתָ לִּי אוֹת, שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי. (שופטים פרק ו', יא' - יז')


הוכחה נוספת:

וְגִדְעוֹן בָּא, וַיַּעַשׂ גְּדִי-עִזִּים וְאֵיפַת-קֶמַח מַצּוֹת, הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל, וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר; וַיּוֹצֵא אֵלָיו אֶל-תַּחַת הָאֵלָה, וַיַּגַּשׁ. {פ}
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, קַח אֶת-הַבָּשָׂר וְאֶת-הַמַּצּוֹת וְהַנַּח אֶל-הַסֶּלַע הַלָּז, וְאֶת-הַמָּרַק, שְׁפוֹךְ; וַיַּעַשׂ, כֵּן. וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה, אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר, וּבַמַּצּוֹת; וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן-הַצּוּר, וַתֹּאכַל אֶת-הַבָּשָׂר וְאֶת-הַמַּצּוֹת, וּמַלְאַךְ יְהוָה, הָלַךְ מֵעֵינָיו. וַיַּרְא גִּדְעוֹן, כִּי-מַלְאַךְ יְהוָה הוּא; וַיֹּאמֶר גִּדְעוֹן, אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה--כִּי-עַל-כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ יְהוָה, פָּנִים אֶל-פָּנִים. וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה שָׁלוֹם לְךָ, אַל-תִּירָא: לֹא, תָּמוּת.

(שופטים פרק ו', יט' - כג')

עבודה חלק ד' - מסלול טיולים

השופט גדעון חי בעיר עפרה.

בעפרה התגלה מלאך ה' לגדעון וציווה אותו לצאת ולהציל את שבטי ישראל מיד מדין. גדעון הקים מזבח לה' בעפרה וניתץ את מזבח הבעל שהיה שם. הקרב בין גדעון ואנשיו למחנה מדין נערך בעמק יזרעאל והסתיים בניצחון כביר. לאחר הניצחון עשה גדעון "אפוד" משלל מדין לזכר הישועה הגדולה והציב אותו בעירו, אך העם הפך אותו למקום פולחן של עבודה זרה. לאחר מותו, נקבר גדעון בעירו, בעפרה.

לזיהויה של עפרה הוצעו כמה אתרים בארץ ישראל:

תל אל - פארעה

טייבה בשרון

עפולה

טייבה בעמק יזרעאל

ח'רבת עופר

ח'רבת א - טייבה


אזור זה נמצא במחוז הצפון בישראל, הוא הררי ומאוד ירוק, ולכן מומלץ לטייל באזור זה בעונות האביב והקיץ.

השנים 1200 עד 586 לפני הספירה הן השנים של תקופת השופטים שהארכאולוגים קראו לה "התקופה הישראלית" שנקראת גם "תקופת הברזל", בנוסף באזור זה ככל הנראה נקבר השופט גדעון.


בריכה עגולה ועמוקה במעיין כפר גדעון

מסלול זה מתאים גם לילדים וגם למבוגרים ודרגת הקושי בו היא קלה. מעיין כפר גדעון הוא אחד המעיינות היחידים הנובעים במישורי עמק יזרעאל. מי המעיין ממלאים בריכת בטון עגולה ועמוקה מאוד. מומלץ להיכנס אל הבריכה העגולה, וליהנות מכל רגע. על שפת הבריכה נבנה דק מעץ, עליו אפשר לשבת לאחר מכן, כשהרגליים במים, ולנוח.

Big image

חלק ה' - אקטואליה

החלטנו לחפש מידע על יחידה בצה"ל על שם גדעון.

סיפוריו של גדעון והדרך שבה הוביל והנהיג את אנשיו, היו למקור השראה לקורסי הפיקוד בהגנה, בפלמ"ח ובצה"ל. אמירתו של גדעון, "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', יז), החקוקה על אחד מכותלי בית הספר לקצינים, מהווה את הערך על פיו מתחנכים חניכי קורסי הפיקוד השונים בצה"ל, ובהם קורסי מפקדים וקורס קצינים, והנורמה על פיה מצופה כי יפעלו מפקדי צה"ל מתוך גילוי דוגמה אישית גבוהה.

בהתחלה רצינו לחפש מידע על פסל של גדעון בן יואש אבל לא מצאנו וגם חשבנו שלחפש מידע על יחידה בצה"ל יהיה יותר מתאים לנושא. אז חיפשנו בגוגל יחידה שנקראת על שם גדעון וזו היחידה שמצאנו.

Big image

רפלקציה

מגישים: עומר פרידמן, אביתר מידאני, בן רבינוביץ'.

את חלקים א', ב', ה' עשינו ביחד בכיתה.

את חלק ג' ואת הפלייר אביתר מידאני עשה.

את חלק ד' עומר פרידמן.

את החלק האחרון (סיכום בטבלה) בן רבינוביץ' עשה.


מה הרגשנו כשעבדנו ביחד?

הרגשנו טוב עם השופט שנבחר לעבודה ולמדנו עליו יותר ממה שידענו וממה שציפינו ללמוד. התחברנו לתקופה והרגשנו את קושי השופט עם ההתמודדות שלו לקראת הבאות.

כיצד התבצעה העבודה?

בכיתה עבדנו ביחד ושיתפנו פעולה מלאה. בזמן שלא היינו בכיתה, עבדנו מהבתים ושלחנו לחברי הקבוצה על מנת לבדוק שאין טעויות.

האם היו קשיים במהלך העבודה?

היו מספר קשיים אך התגברנו עליהם, מצד ראשון, אביתר ועומר נפגשו אצל עומר בזמן שבן לא יכל להגיע. מצד שני, בן עשה חלק בעבודה באותו היום ושלח לעומר.


מה למדנו?

למדנו שעבודת צוות אכן תורמת יותר לעשיית עבודות. הרחבנו אופקים בתחום השופטים המקראיים והבנו שעל השופטים הופעל לחץ רב. הבנו שקשה לעבוד לבד.