עבודת הערכה חלופית
אי שיוויון במשפחה- נשים בחברה
תת ייצוג ותקרת הזכוכית
במשך דורות התמצו תפקידיהן החברתיים של הנשים במילוי ייעודן הביולוגי, ובמרבית המקרים הציפיות החברתיות כלפי נשים הופנו למימוש ייעודן זה: הולדה, טיפול בילדים וניהול משק בית. מדינת ישראל נחשבת כמתקדמת מבחינת חקיקה בנושא זכויות נשים. עם זאת, המציאות רחוקה מהאידאל השוויוני. לעתים יש פער בין חקיקה שוויונית למציאות מפלה. נשים זוכות למשכורות נמוכות בהשוואה לגברים שעיסוקם זהה, וייצוגן בתפקידי ניהול ופוליטיקה עדייו מוגדר כייצוג חסר או תת ייצוג: ייצוגן נמוך בהשוואה לאוכלוסייה. מצב זה גם מכונה "תקרת הזכוכית": לכאורה, השמיים הם הגבול, ונשים יכולות לטפס בסולם המקצועי על פי כישוריהן, הכשרתן והמוטיבציה שלהן. בפועל, ישנה תקרת זכוכית והיא בלתי נראית, אך היא בולמת את סיכויי קידומן של הנשים.
קיפוח סובייקטיבי או אובייקטיבי?
בסקר הכנסות ב2011 שנערך ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושמו – "הכנסה ברוטו לשכיר, לפי קבוצת אוכלוסייה, יבשת לידה, תקופת עלייה ומין" אפשר לראות שההכנסה של נשים לשעה קטנה בכ-9 שקלים מההכנסה של גברים. בנוסף, הכנסה לחודש של גברים גדולה בכ- 3,376 שקלים מאשר ההכנסה של הנשים.
בנוסף לכך, בנתונים מסקר כוח אדם לחודש נובמבר 2016 שנערך גם הוא על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניתן לראות כי שיעור התעסוקה בקרב גברים הוא גדול בהרבה משיעור התעסוקה בקרב נשים – וזאת לאורך מספר גילאים רחב של מועסקים. בנוסף לכך עלה שיעור תעסוקת גברים (81.7%) וירד שיעור תעסוקת נשים (71.8%) . נתונים אלה מציגים לנו את העובדה שייצוגם של נשים בתפקידים השונים קטן בהרבה מייצוגם של גברים באותם התפקידים.
עוד דוגמה לכך, במחקר שנערך על ידי סלעית מבטח באתר mako בשנת 2014 ניתן לראות נתונים מדאיגים בשירותים השונים. בשירות הציבורי אחת מכל שמונה מנהלים בכירים היא אישה. במשרדי הממשלה ישנה מנכ"לית אחת מתוך 34 מנכ"לים. בחברות הממשליות נמצא מתוך 59 יו"ר דירקטוריון רק 10 מתוכם הם נשים. ובבתי החולים בתפקידי ניהול בכירים של מערכים ותחומים, חטיבות ומחלקות, חלקן של הנשים שם הוא 9% בלבד. המשמעות היא שרק 1 מתוך 11 נשים מגיעה לעמדת ניהול בכירה בבתי החולים הממשלתיים.
"בין תקרת הזכוכית לרצפת הבוץ"
אני בחרתי לסקור כתבה העוסקת בקושי של נשים לשבור את תקרת הזכוכית, להתמקם בעמדות בעלות השפעה, בצמרת ובמוקדי קבלת החלטות בישראל. הכתבה מציגה את חוסר השוויון בין נשים ובין גברים, את תת הייצוג ותקרת הזכוכית בחברה הישראלית. הכתבה עוסקת בכל מיני מקרים של נשים המנסות לשבור את תקרת הזכוכית ודעותיהן של דוקטוריות, ח"כיות, חוקרות, מרצות ופרופסוריות על תקרת הזכוכית ותת הייצוג של נשים במקומות שונים בשוק העבודה, במערכת החינוך ובפוליטיקה. הכתבה מתמקדת באישה אחת ששמה חדוה יחזקאלי שהתמודדה במערכת הבחירות לרשויות המקומיות על ראשות העיר חדרה מטעם מפלגת הירוקים. יחזקאלי מספרת על ההפליה ותחושת הקיפוח בהשוואה לקבוצת הגברים שהיא חוותה בזמן הבחירות, שהיו נגד ראש העיר המתמודד נגדה בבחירות. לא פעם היא ספגה הערות פוגעניות כמו: "מה יש לך לחפש פה, לכי הביתה, יש לך חמישה ילדים", "כל עקרת בית חושבת שהיא יכולה להיות ראש עיר" ואפילו "חדוה יחזקאלי, מקומך במטבח". יחזקאלי טוענת שאם היא הייתה גבר זה היה נראה אחרת והמצב היה שונה. אך יחזקאלי לא התכוונה לוותר. היא אכן הודתה בעובדה שהחברה הישראלית היא חברה שוביניסטית שהגברים שולטים בה ללא מעצורים, והיא התכוונה לשנות זאת. יחזקאלי מעידה על עצמה כעל אישה אסרטיבית, שגברים לא עושים עליה רושם. יחזקאלי אומרת "הגעתי להישגים שגברים לא התקרבו אליהם". בהתאם לכך, היא אופטימית היא מאמינה שהנשים בחברה הישראלית אכן בדרך הנכונה, בדרך לשבירת תקרת הזכוכית. גם אם הדרך קשה, סיזיפית ומתישה. חדוה יחזקאלי זכתה באות אומ"ץ בשנת 2012, מונתה לתפקיד סגן ראש העיר וקיבלה תחת ניהולה את תיקי כוח אדם, צעירים ואיכות הסביבה ועדייו מכהנת כחברת פעילה ועובדת במועצת העיר חדרה.
שוויון או קונפורמיות?
קונפורמיות כאשר אדם משנה או משמר את התנהגותו בהשפעת לחץ חברתי.
נשים הפועלות בקונפורמיות משנות את התנהגותן ומתאימות את עצמן לנורמות החברתיות המצופות מהן.
הגישה הפונקציונליסטית היא גישה במישור המאקרו, חקר תהליכים חברתיים המשפיעים על החברה כולה. גישה הבוחנת את החברה כמערכת שלמה ויציבה. גישה זו מדגישה את החשיבות הרבה למוסדות החברתיים התורמים לסדר וליציבות החברתית. לפי הגישה, לכל אדם/מוסד יש תפקיד (פונקציה) ועליו למלא את תפקידו כראוי בכדי לשמור על הסדר והיציבות החברתית. אדם/מוסד שאינו ימלא את תפקידו כראוי ייחשב כדיספונקציונלי, כלומר, הוא מאיים על תפקודה של החברה ויכול להחליש אותה ולכן יש להוקיע אותו מהחברה.
הגישה הפונקציונליסטית בחקר משפחה מתייחסת למשפחה כמוסד חברתי ועוסקת באוניברסליזם תרבותי. אחד מהתפקידים שממלאת המשפחה היא שהיא סוכנת החברות הראשונית של האדם. בני המשפחה משמשים כמקור ראשון ללמידה במגוון תחומי החיים כגון ערכים, נורמות, דת ואמונה, הקניית שפה, תפיסה מגדרית ועוד.
על פי הגישה הפונקציונליסטית נשים הן חלק מהחברה השלמה והיציבה. מאז שאישה נולדת המשפחה, כסוכנת החברות הראשונית של האדם, לימדה אותה לפעול על פי תפקידי הנשים בחברה, על פי הנורמות החברתיות המצופות מנשים וההגדרות התרבותיות החלות עליה כאישה, על מנת לשמור על הסדר והיציבות החברתית. אישה שתלך נגד חוקי החברה תחשב כדיס-פונקציונלית והיא תיחשב כאיום על תפקודה של החברה ויהיה ניתן להוקיע אותה מן החברה על מנת לשמור על הסדר והיציבות של החברה.
לפעול למען השוויון!
women of the world unite.
זכויות שוות לאישה ולגברים.
we can do it!
זכויות הנשים
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה: אוסר על הפליה בין עובדים על רקע מין, מעמד אישי, גיל ונטייה מינית.
חוק זה מופר כאשר אנשים פועלים נגד נשים שהולכות אחרי תפקידים שאינם מתאימים לנורמות החברתיות המצופות מנשים ושאינם נחשבים לתפקידים המסורתיים שעל פי החברה הם התפקידים שבהם נשים צריכות לעסוק. כאשר אנשים שונים מעירים הערות פוגעניות ומפלות כלפי חדוה הם מפלים בינה ובין המתמודדים האחרים לראשות העיר חדרה בגלל העובדה שהיא אישה, עצם מינה הם משייכים אותה לסטיגמות שהחברה משרישה בכל אחד מאז ילדותינו ולכן הם מפלים אותה ואינם מקבלים אותה.
חוק שכר שווה לעובד ועובדת: מחייב תשלום שכר שווה, כולל תוספות שכר ותנאים סוציאליים לעובד ולעובדת העובדים באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה עבודה.
חוק זה מופר כאשר נשים אינן מקבלות את השכר השווה לשכר הגברים על עצם העובדה שהן נשים ולא על רמת ההשקעה והמחויבות שלהן.
כאשר אנשים מונעים מחדוה לפעול כראש העיר על פי מינה הם מערערים את שכרה. אם אדם מעדיף להעסיק גבר על פני אישה על עצם מינם דרך פעולה זו הוא פוגע באפשרות של נשים להשיג שכר עבודה שווה לשכרם של גברים.
מה עושים מכאן?
בביליוגרפיה
http://www.cbs.gov.il/www/publications13/1524/pdf/t25.pdf
"סקר כוח אדם לחודש נובמבר 2016 " (ל"מס, שנת 2016)
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201620397
"לא שוברות את תקרת הזכוכית: רק 1 מתוך 8 מנהלים בכירים - אישה" ( חדשות 2, סלעית מבטח, 2014)
http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-1ff24bfd53d8441004.htm
"בין תקרת הזכוכית לרצפת הבוץ" (עכבר העיר, ציפי סער, 2008)
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1048,209,29570,.aspx
רפלקציה אישית
במהלך העבודה נתקלתי בכל מיני קשיים. אחד הקשיים הגדולים היה למצוא זמן לשבת ולהתחיל את העבודה. ידעתי כשאני אתחיל את העבודה לא תהיה לי בעיה לסיים אותה. אך, לא מצאתי זמן להתחיל אותה. זה גם מאוד קשה ומבאס להתחיל עבודה. קשה לי להביא את עצמי לשבת ולהתחיל את העבודה יותר מאשר לכתוב אותה. מכיוון, כשאתה בתוך העבודה אתה בפנים. אבל, להביא את עצמך לשבת ולהתחיל אותה זה יותר בעייתי. בנוסף שהזמן האחרון שלי היה מאוד עמוס והתקשיתי למצוא זמן לעבודה. קושי זה נבע מהקושי שיש לי לארגן את הזמן שלי, לא רק בעבודה הספציפית הזאת אלא בכלל. הצלחתי לפתור את הקושי הזה בעזרת אמי. ברוב הפעמים כשקשה לי לארגן את הזמן שלי אני מבקשת מאמא שלי לשבת איתי ואנחנו מכינות רשימה של כל הדברים שאני צריכה לעשות לזמן הקרוב ואת תאריכי ההגשה של כל דבר ואני מחליטה מה אני צריכה לעשות לפני מה כדי שאני אגיש הכל בזמן. לבסוף שמצאתי זמן להתחיל אותה נתקלתי בשאלות מאוד קשות שלא הצלחתי להבין אותן ולענות אליהן. היה לי קשה למצוא נתונים באתר הלמ"ס רובם לא היו מובנים ולא ידעתי איזה נתונים עליי לחפש. כדי לפתור בעיה זו התקשרתי לחברות שלי והתייעצתי איתן מה אני צריכה לעשות והן עזרו לי. השתמשתי גם בההערות שכתבתי כאשר הסברת את העבודה בכיתה ועברת על כל שאלה.
שימוש בניתוח הנתונים סייע לי בתהליך גיבוש עמדתי בנושא הנבחר ובחינת סולם הערכים האישי שלי בכך שהם הציגו לי את העובדות וההוכחות להשערות ודעות שהיו לי. הם נתנו לי ביסוס עובדתי שאינו התבסס רק על תחושת קיפוח סובייקטיבי אלא אכן היה תחושת קיפוח אובייקטיבי. הם חיזקו את עמדתי הפמיניסטית ואת מחשבותיי לגבי ההתייחסות האי-שוויונית שקיימת כלפי נשים בחברה הישראלית והצורך המיידי לשנות את הנורמות החברתיות כלפי נשים.
כתיבת העבודה סייע לי במתן מענה לסוגיה שהעליתי. כאשר דנתי בדילמה האם על נשים לפעול בקונפורמיות על פי הנורמות החברתיות שלימדה אותן החברה, המשפחה וסוכנויות החברות או שעליהן לפעול כדיס-פונקציונלית למען שוויון וזכויות הנשים. התשובה לדילמה הייתה לי פתאום ברורה. הבנתי מה עלינו לעשות כנשים למען זכיותינו למרות החששות והמחיר שכרוך בעשיית דברים אלו.
אני חושבת שכתיבת העבודה דרך ניתוח נתונים וסקירת אירוע היא דרך טובה לזכור, ללמוד ולהפנים את החומר הנלמד מכיוון שכך ניתן להסתכל על מקרים אמתיים שקרו. איננו מתבססים על סיפורים אלה יש לנו הזדמנות לחקור סיפורים אמתיים ולבחון את הנושא הגדול דרך עיניו של האיש הקטן. בנוסף יש לנו אפשרות לבחור בעצמינו על איזה נושא וכתבה נתמקד, כך יש לנו יותר אפשרות בחירה ונוכל לבחור נושאים שקרובים לליבוני ומעניינים אותנו. ניתוח הנתונים עוזר בכך שהוא מכוון אותנו לעובדות אמתיות שמוכחות על ידי פרופסורים ודוקטורים שחוקרים נושאים אלו והם תחום ההתמחות שלהם, וכך אנו מתבססים על עובדות.
לסיכום, נהניתי מאוד להכין את העבודה כי עניין האי-שוויין נגד נשים בחברים הישראלית זה עניין שמאוד קרוב ללבי ומאוד מעניין אותי וזה היה כיף לעשות את העבודה ולהסתכל על הבעיה החברתית הזאת דרך סיפור אחד של אישה אחת.