הלאומיות

תומר זלברג

Big image

מדוע התפתחה הלאומיות?

תנועה שנקראת "תנועת ההשכלה" החלה לצבור כוח, והמסר העיקרי שלה היה שכל אדם צריך וחייב להשתמש בשכל שלו ולא להיות כפוף לכנסייה. תפיסה זו הייתה שונה מאוד והשליטים ששלטו בחסות האל לא אהבו את הרעיון. התנועה דרשה שכל עם יבחר את השליט שלו לעצמו מתוך מחשבותיו ושכלו ולא לפי החלטת הכנסייה.

תנועה נוספת שהתפתחה היא תנועה בשם "התנועה הרומנטית". התנועה הדגישה את חשיבות הרגש של האדם ורצונו לשוב אל העבר. התנועה חידדה את תחושת האהבה למולדת תוך כדי הסתמכות על גיבורים מיתולוגיים. הדגשת האהבה למולדת חיזקה את הרעיון שיש להיפטר מהשלטון הזר ולהקים שלטון עצמאי.
תהליכים היסטוריים:
המהפכה הצרפתית שמאחוריה עמדה הסיסמה: "חירות, שוויון ואחווה" ומכיוון שהמהפכה הצליחה עמים נוספים רצו לנסות ולהשיג את חירותם ועצמאותם.

כיבושי נפוליאון הביאו את עקרונות המהפכה הצרפתית למדינות רבות שלאט לאט התחילו למרוד בנפוליאון בעזרת עקרונותיו במטרה להיפטר משלטונו הזר ולהקים שלטון עצמאי.

כתופעה פוליטית:
•שאיפה להגדרה עצמית- התגבשו תנועות לאומיות ששאפו להשיג עצמאות לעם שלהם באמצעות הקמת מדינה.
•טריטוריה לאומית- האדמה שעליה נמצא העם והקשר שלו אליה יצר את הדבק בין אנשי העם. על האדמה נוצרו הערכים של העם, זיכרונות, מקום הולדת ומקום שמתגעגעים אליו.

•התפרקות אימפריות- ארבעת האימפריות שהיו בשנת 1815 (הקיסרות הרוסית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית וממלכת פרוסיה) התפרקו עד לשנת 1920.
•הקמת מדינות לאום חדשות- קמו מדינות לאום רבות שהיו מדינות חדשות או איחוד של כמה מדינות שבהן חיו בני אותו לאום.


כתופעה תרבותית:
•שפה לאומית-
קמו בלשנים שפיתחו שפת לאום לכל לאום, דבר שאיחד את כל בני הלאום לא משנה מאיזה מעמד.

•מנהגים עממיים ומיתוסים (פולקלור)- כל עם ניסה לפתח מחדש את מה שמייחד אותו ויחד אותו בעבר וזה כולל מנגינות, תלבושות, סיפורים, גיבורים וכו'. פיתוח המנהגים ייחד את הלאום.
•סמלים לאומיים- כל לאום דאג לפתח לעצמו סמלים ושיר המנון, דבר שיצר תחושת שייכות של בני הלאום. כאשר שרו את ההמנון והניפו דגל או סמל הרגישו מחוייבות ושייכות ללאום. גם חגים נחשבים סמלים והם איחדו את העם.

כתופעה חברתית:
•התפרקות מסגרות שייכות ישנות ויצירת מסגרת השתייכות חדשה (מעמדות)- לפני הלאומיות הייתה חלוקה ברורה למעמדות שברשותם עמד המלך והאצולה בעלי הזכויות ומתחתם היה רוב העם ללא זכויות. לאחר הפגיעה במעמד השליט והאצולה השתנו המעמדות בהתאם לרעיון שכל בני האדם שווים. המעמד הבורגני קיבל זכויות והשפעה ונוצר מעמד פועלים חדש- הפרולטריון.

•כוח מלכד- הלאומיות יצרה הרגשה של כוח מלכד בין כל בני העם לא משנה לאיזה מעמד הם שייכים, דבר שלא היה לפני כן. כוח זה יצר גישור על פערים חברתיים כמו עשירים ועניים והעניק לבני הלאום תחושת שייכות.

דפוסי הגשמה של תנועה לאומית

1. שלב ההערכות (גיבוש הזהות הלאומית)- השלב הראשוני שבו כמה מאות אנשים בדר"כ משכילים בני המעמד הבינוני התחילו לגבש מסגרת לאומית. הם אספו סיפורים מהעבר ומידע על הלאום כדי ליצור את מה שמייחד אותו.

בגרמניה: הרעיון של גרמניה חופשיה ומאוחדת מתפשט בכל הנסיכויות בגרמניה והמשכילים מעודדים את הרעיון. המשכילים מפתחים את התרבות הגרמנית ומנסים ליצור אחדות גרמנית בעלת תרבות ומנהגים שאליה שייכים רק מי שמדבר גרמנית ופועל על פי התרבות הגרמנית.


2.שלב ההרחבה (פעולות תרבותיות וארגונים)- השלב שבו מפיצים את רעיון הלאום החדש ומחזקים את הקשרים עם אנשים שהרגישו שייכות ללאום הזה. את ההפצה עשו בעזרת ארגונים שגייסו כספים, ארגנו טקסים ואירועים לאומיים והוציאו עיתונות לאומית. הדגש בשלב זה הוא טיפוח החברה של הלאום החדש והפצתו בדרך לעצמאות.


בגרמניה: לאחר כיבושי נפוליאון מבינות חלק מהנסיכויות הגרמניות כי הן צריכות להתאחד כדי להיות חזקות ולמנוע כיבוש. ההתפתחות התעשייתית באה לידי ביטוי בברית איחוד המכסים, שבה הוסכם שהעברת סחורות בין מדינות גרמניה תתאפשר ללא תשלום מכס. באמצעות ברית זו מתקרבות נסיכויות שהיו אויבות בדרך לאיחוד.

3. שלב המאבק העממי והמאבק המדיני-צבאי- לאחר שהרעיון כבר הופץ באזורים שונים ובכל שכבות האוכלוסייה, נאבקים בני הלאום החדש במלוכה שמתנגד לשינוי שחל ומנסה לשמור על הסדר הישן כדי לא לאבד מכוחו.


בגרמניה: לאחר שבשנת 1862 מתמנה אוטו פון-ביסמארק, בן מעמד האצולה לראשות ממשלת פרוסיה הוא שואף להוביל את איחוד גרמניה. הוא האמין שאת הבעיות העומדות בדרך לאיחוד אפשר לפתור בדרך צבאית ולכן פתח במלחמה מול הכוח הגדול שעומד מולו ומתנגד, אוסטרו-הונגריה. לאחר שמביס את אוסטרו-הונגריה בשנת 1866, נסיכויות צפון גרמניה מתאחדות עם פרוסיה. התאחדות הנסיכויות יצרה איום על השכנה צרפת ופרוסיה פתחה במלחמה איתה וכבשה אותה עד לפריז, בשנת 1871. בעקבות כיבוש צרפת מתאחדות עם פרוסיה גם נסיכויות הדרום, וכך מוקמת הקיסרות הגרמנית (הרייך השני). גרמניה מכתירה את מלך פרוסיה לקיסר הראשון שלה בארמון ורסאי, ארמונם של מלכי צרפת.


4. שלב ביסוס הזהות הלאומית- בשלב זה כבא שמוקמת מדינת הלאום וצריך לחזק את הקשר של האזרחים עם המדינה. המדינה עושה הכל בתחומים רבים כדי לחזק את הקשר ומחנכת מגיל קטן לערכים של אהבת הלאום ומכניסה אמצעים לאומיים לתרבות כולה.


בגרמניה: בגרמניה קם משטר פדרטיבי, לנסיכויות יש סמכות בענייני פנים ומעליהן נמצא המשטר הפדרלי עם פרלמנט כלל-ארצי שאחראי לנושאי בטחון, חוץ וכלכלה ובראשו עומד ביסמארק.