סקייטבורד

רומי בן-אור וליאור אוחיון

סקייטבורד (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גַּלְגֶּשֶׁת) הוא לוח עץ צר רב שכבתי המחובר לשני זוגות של צירים וגלגלים. הסקייטבורד פותח במאה העשרים על ידי גולשי גלים שרצו לגלוש מחוץ למים ובכך להימנע מהתלות במזג האוויר ובתנאי הים. כמו כן, הסקייטבורד שימש ככלי תחבורה. כיום, תחום הגלישה בסקייטבורד שונה מאוד מגלישת הגלים ועבורו התפתחו תרגילים הייחודיים לו. סקייטבורד נפוץ בקרב צעירים העוסקים בסנובורדינג כספורט אתגרי.

הסקייטבורד משמש להחלקה ולביצוע פעלולים. אדם שרוכב על סקייטבורד מכונה "סקייטר" או "גולש".

מבנה הסקייטבורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסקייטבורד מורכב ממספר חלקים: גוף הסקייטבורד הוא הקרש, המספק מקום עמידה לשתי הרגליים. הקרש מצופה בשכבת נייר זכוכית (הנקרא גם "גריפ") שמספקת חיכוך בין הסקייטבורד לנעלי הגולש. אורכו של הקרש הוא בדרך כלל בין 76-91 ס"מ. הקרשים יוצרו במקור מעץ, אך כיום הם מיוצרים לרוב ממספר שכבות של עץ, בדרך כלל 7 שכבות, או מחומרים מרוכבים. לקרש מחוברים שני צירי מתכת הנקראים Trucks. כל ציר מורכב משני חלקי מתכת המופרדים על ידי גומייה ומחוברים בבורג הנקרא פין ראשי (King Pin). לכל ציר מחוברים שני גלגלים עשויים מפוליאוריתן ולפעמים גם מגומי, כאשר בתוך כל גלגל קבועים שני מיסבים כדוריים.

Ben Raybourn, Welcome to Birdhouse Skateboards