הרב חיים דוד הלוי

קורות חייו ופועלו

תולדות חייו

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

תולדות חייו, הצעות להפעלה, נושאים ללימוד ולכתיבת עבודות וביבליוגרפיה נבחרת

א. תולדות חייו

א. תקופת ירושלים

י"ח בשבט תרפ"ד (1924) - נולד בשכונת 'אוהל משה' בירושלים (ליד 'שוק מחנה יהודה'(, לאביו, משה (שעלה לארץ עם הוריו מהעיר בורסה שבתורכיה בגיל 16), ולאמו, ויקטוריה (לבית קראקו, גם היא בת למשפחה שעלתה מתורכיה). אביו היה 30 שנה חזן בבית הכנסת "טרנטו" שבשכונה, הוא עסק בצורכי ציבור באמונה, והתפרנס מיגיע כפיו כסנדלר.

חיים-דוד למד בתלמוד תורה השכונתי, "אורח חיים", אצל הרב עזרא הדאיה, והסתופף בין תלמידי החכמים שבשכונה, ביניהם: הרב בן-ציון קואינקה בעל 'המאסף', הרב שלום הדאיה, הרב ב"צ פרדס, ועוד.

תרצ"ג (1933) - בגיל 9 החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה עד אמצע שנות העשרים לחייו. תלמוד החל ללמוד אצל הרב יוסף טוויל. בבגרותו למד גם סדר קודשים, דבר שלא היה מקובל בישיבה. היה תלמיד שקדן ומצטיין, והיה הצעיר בחבורה מיוחדת שלמדה עם ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה (בין חבריו היו: הרב עובדיה יוסף, הרב דוד השלוש, הרב ציון לוי, הרב בן ציון אבא שאול והרב אברהם ברוך). בישיבה קיבל כתב סמיכה לשחיטה, והוסמך לרבנות ודיינות.

למד אצל נשיא הישיבה והרב הראשי לארץ-ישיבה, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, בביתו, מחשבת ישראל, בעיקר את ספר 'הכוזרי' לרבי יהודה הלוי. בהשפעת הרב עוזיאל, למד אנגלית והרחיב את השכלתו ב'סמינר מזרחי'. היה בקי גם בספרות העברית החדשה.

תקופה קצרה למד בישיבתו של הרב עוזיאל, 'שערי ציון' (אותה הקים בשכונת 'נחלת שבעה' בשנת ת"ש), בה הרב עוזיאל ריכז 20 צעירים מוכשרים מעדות המזרח כדי להכשירם כרבנים ומנהיגים רוחניים. הם למדו ש"ס בעמקות ופוסקים, מחשבת ישראל וחכמת הדרוש. לימוד זה סייע לו רבות בהמשך דרכו.

תקופה קצרה התאמן באצ"ל.

תש"ב (1942) - עם ייסוד סניף תנועת 'נוער המזרחי' (נע"ם) בירושלים, הגיע להרצות שם. השתתף בועידות הארציות של התנועה שהתקיימו בתל-אביב, תמיד נלחם בלהט על עמדותיו.

ב' בטבת תש"ה - הוסמך לדיינות ע"י ראש ישיבת 'פורת יוסף', הרב עזרא עטיה, ואחר כך גם ע"י נשיא הישיבה והרב הראשי, הרב ב"צ מ"ח עוזיאל.

תוך כדי לימודו בישיבה שימש במשך 7 שנים כמזכיר בית הדין של העדה הספרדית (בראשות הרב עזרא עטיה והרב ח' גבריאל), שם התמחה בדיינות הלכה למעשה.

תש"ח (1948) - במלחמת השחרור שירת בירושלים בגדוד 'טוביה' (בפיקודו של טוביה ביר), בו שרתו בחורי ישיבות, ביום הם למדו תורה ובלילה הם הגנו על העיר וביצרו אותה. כאשר היה קשה ומסוכן להגיע לישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, למד עם חבריו בישיבת 'שפת אמת' של חסידי גור.

תש"ט (1949) - בסוף מלחמת השחרור התחתן עם מרים, נכדתו של הרב מאיר ועקנין, הרב הראשי הספרדי של טבריה. במהלך 7 ימי המשתה נבחר לרב שכונות ורוממה ו'מי נפתוח' (ליפתא, בכניסה לעיר). הזוג הצעיר גר בבית שהיה שייך לרב אברהם אביכזיר רבה של קהיר, יחד עם עוד משפחות של חבריו מהישיבה (מקום זה נקרא "הקיבוץ", שכן בשכונת רוממה).

כמו כן, שימש כמגיד שיעור בישיבת 'שערי ציון' שהקים הראשון לציון, הרב עוזיאל.

תש"ט-תשי"א (1949-1951) - שימש כמזכירו האישי של הראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב עוזיאל. בין השאר העתיק את חידושי תורת רבו ואת תשובותיו בהלכה וערך אותם בספר 'שו"ת משפטי עזיאל', ואת מאמריו ודרשותיו ערך בספר 'מכמני עזיאל'. עבודתם המשותפת והצמודה השפיעה עליו מאוד, הוא קיבל מרבו את השקפתו הציונית-דתית, ולמד ממנו רבות ממידותיו האציליות ונועם הליכותיו ומהנהגתו הרבנית, עד שאמר: "אלו היו שנות חיי היפות והמאושרות ביותר"! ואכן, הוא נחשב לתלמידו המובהק.

ב. תקופת ראשון לציון

א' בתמוז תשי"א (1951) - הוכתר לרב הראשי הספרדי הראשון של ראשון לציון, [בשנת תש"י (1950) נהפכה לעיר], בבית הכנסת 'מקור חיים' בשכונת האורפלים, בטקס המרגש השתתפו: הראשון לציון הרב הראשי הרב עוזיאל, רבני העיר והסביבה, חברי כנסת, ועוד. בתפקיד זה שימש יחד עם הרב חיים זבולון חרל"פ (בנו של הרב י"מ חרל"פ, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק). כרב צעיר ונמרץ, היה נערץ ואהוב על בני עירו. הוא ליכד וחיזק את העדה הספרדית, חיזק את החינוך הדתי בעיר, ארגן את מחלקת הנישואין ובנה מערכת כשרות למופת, טיפח את עשרות בתי הכנסת שבעיר, העביר הרצאות ושיעורי תורה בכל רחבי העיר ומחוצה לה. הביא לקירוב בין כל שדרות הציבור. בין הנהגותיו המיוחדות: לא לקח כסף על עריכת חופה ומכירת חמץ. ביתו היה פתוח לכל ענין של תורה וחסד עד לשעות הלילה המאוחרות.

עם ריבוי העולים החדשים מארצות המזרח, יצא למעברות לעודדם ולהדריכם במנהגי העדות הנהוגים בארץ, הוא השפיע עליהם לשלוח את ילדיהם לחינוך דתי. במקביל היה גם הרב של המושבים, גאולי תימן ובית עוזיאל, מדי שבוע נסע לטפל בבעיות הרוחניות שהתעוררו בהם.

היה חבר מזכירות 'חבר הרבנים של הפועל המזרחי' [שהוקם באב תש"ח (1948)], והשתתף בכל פעולותיה.

החל לפרסם מאמרים בהלכה, במחשבה ובאגדה במספר כתבי עת.

תשי"ג (1953) - ייסד יחד עם ידידו מישיבת 'פורת יוסף', הרב דוד שלוש (רבה הראשי של נתניה), את 'הארגון הארצי של הרבנים הספרדים בישראל'. הם פעלו להכרה במעמדם של רבני העדה הספרדית כרבני עיר, והכרה בזכויותיהם של שאר הרבנים הספרדים.

תשי"ד (1954) - נבחר כציר לקונגרס הספרדי העולמי השני שהתקיים בירושלים.

הוציא לאור את ספרו הראשון: 'בין ישראל לעמים: מעמדו הרוחני והמדיני של ישראל בין העמים לאור התורה'.

קיץ תשט"ו (1955) - על פי בקשת סב אשתו, הרב מאיר ועקנין רבה הראשי של טבריה, יצא לשליחות לאמריקה הדרומית והצפונית, כדי לגייס כספים עבור מוסדות 'רבי מאיר בעל הנס' שבטבריה.

ט"ו כסלו תשכ"א (1960) - השתתף בכנס רבנים גדול שהתקיים בתל-אביב. הרבנים מחו נמרצות על כוונת גורמים פוליטיים להתערב בסדרי הבחירות לרבנות הראשית, הם דרשו בתוקף שלא לפגוע בעצמאותה. היה אחד הנואמים המרכזיים בכנס זה.

תשכ"ג (1963) - החל להוציא לאור את סדרת ספריו: 'דבר המשפט: בירורים וחקרי הלכות על סדר הלכות סנהדרין להרמב"ם' (3 כרכים), עליהם קיבל את הפרס לספרות תורנית מטעם עיריית ירושלים.

ד' בניסן תשכ"ד (1964) - נבחר למועצת הרבנות הראשית החמישית, היה החבר הצעיר ביותר. היה פעיל בדיוניה, והביא את דברה לציבור הרחב. בנאומיו ברדיו וברחבי הארץ, הסביר לציבור הרחב את הנושאים הרגישים בה היא טיפלה, ותבע לא להפעיל עליה לחץ כדי להשפיע על פסיקותיה. היה חבר בה עד יום מותו.

ח' באלול תשכ"ד - השתתף בכנס חרום גדול ב'היכל שלמה' בירושלים, בו השתתפו כ-700 רבנים, שמחו נמרצות על הפגיעה ברבנות הראשית ובראשון לציון הרב הראשי לישראל, הרב יצחק נסים [בעת הפגנת עדת 'בני ישראל' (עולים מהודו שהתעורר ספק בדבר יהדותם) כנגד ההנחיות שהוציאה הרבנות הראשית לגבי רישומם לנישואין, נשרפה בובה בדמות הרב נסים]. היה אחד הנואמים המרכזיים בכנס זה.

תשכ"ז (1967) - יצא לאור החלק הראשון של סדרת ספריו: 'מקור חיים השלם', המקיף את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, בו הוא שילב הלכה ואגדה תוך התייחסות לשוני בין מנהגי עדות המזרח לבין מנהגי האשכנזים. (הסדרה, שהסתיימה בשנת תשל"ד, מונה 5 כרכים)

תשכ"ט (1969) - בעקבות מלחמת ששת הימים נשלח ע"י הסוכנות היהודית לאמריקה הדרומית, כדי לעודד את העלייה לארץ ולחזק שם את החינוך הדתי.

הוציא לאור את ספרו: 'דת ומדינה'.

תש"ל (1970) - קיבל את 'הפרס על שם הרב עוזיאל' מטעם עיריית ירושלים.

מחשון תפקד בהרמוניה עם רבה האשכנזי החדש של העיר, הרב יהודה דוד וולפא.

תשל"א (1971) - החל להעביר את השיעור המרכזי ב'בית הועד' באבן שמואל, בו השתלמו רבנים ושו"בים (שוחטים ובודקים) ממושבי הסביבה בהוראה הלכה למעשה. בתפקיד זה שימש כ-15 שנה.

מועצת הרבנות הראשית הכירה בו כגדול בתורה, בשל כך ניתן לו כושר לכהן כדיין ללא צורך להבחן במבחנים לדיינות.

הוציא לאור את ספרו: מפתחות הזוהר ורעיונותיו.

תשל"ב (1972) - הוציא לאור את ספרו: 'מקור חיים לחתן ולכלה'.

ז' בחשון תשל"ג (1973) - נבחר כחבר במועצת הרבנות הראשית השישית. (רבים פנו אליו שיגיש את מועמדתו לתפקיד הראשון לציון הרב הראשי, אך הוא סירב בשל גילו הצעיר ואי רצונו לפגוע בראשון לציון המכהן, הרב יצחק נסים, שהגיש את מועמדותו לכהונה נוספת.)

ג. תקופת תל-אביב יפו

כ"ה אייר תשל"ג (1973) - על פי בקשת הרב עובדיה יוסף (שהיה הרב הראשי הספרדי של תל אביב-יפו ונבחר בז' בחשון למשרת הראשון לציון הרב הראשי לישראל), הגיש את מועמדותו לבחירה לרב הראשי הספרדי של העיר, ואכן, ביום זה הוא נבחר למשרה רמה זו יחד עם הרב יצחק ידידיה פרנקל [מט"ו באלול תשמ"ח פעל יחד עם הרב ישראל מאיר לאו, שנבחר לרב ראשי במקום הרב פרנקל שנפטר].

ד' תמוז תשל"ג (1973) - בטקס רב רושם הוכתר לרב הראשי של תל-אביב יפו בהיכל התרבות, במעמד: הרבנים הראשיים, חברי מועצת הרבנות הראשית, אדמו"רים, ראשי ישיבות ושרים. בנאום הכתרתו הבטיח לפעול לקרב את כל חלקי הציבור לתורה, ולפעול בדרכו של מורו ורבו, הראשון לציון, הרב עוזיאל, שנהג באצילות ובנועם הליכות.

פעל רבות לשיקום מעמד הרבנות ומערכותיה, בעיקר שיפר את מערך הכשרות. הקים שיעורי תורה בכל רחבי העיר. בשיעורו המיוחד בספר 'הכוזרי', אותו העביר בשבת בזמן סעודה שלישית (כפי שנהג רבו, הרב עוזיאל), השתתפו מאות מתושבי העיר. בנה גשר בין הציבור הדתי והלא דתי, הספרדי והאשכנזי. היה מקובל על כל שכבות הציבור.

תשל"ה (1975) - יצא לאור ספרו: 'קיצור שולחן ערוך - מקור חיים', בו הוא ליקט בקצרה את ההלכות מתוך ספריו 'מקור חיים השלם'. בשל סגנונו המיוחד והיקפו, ספר זה התקבל במערכת החינוך הדתי כספר הלימוד בהלכה.

תשל"ו (1976) - החל להוציא לאור את סדרת ספריו: 'שו"ת עשה לך רב' (הסדרה שהסתיימה בשנת תשמ"ט, מונה תשעה כרכים עם מפתח).

תשל"ז (1977) - יצא לאור ספרו: 'מקור חיים לבנות ישראל', המפרט את ההלכות השייכות לנשים ובנות לפי מנהגי העדות השונות.

תשמ"ב (1982) - קיבל 'פרס כבוד לספרות תורנית על שם הרב י"מ טולדנו' מטעם עיריית תל אביב-יפו. וכן את 'הפרס על שם הרב י"ל מימון' מטעם מוסד הרב קוק.

תשמ"ד (1984) - קיבל את 'פרס הרב קוק' לספרות תורנית מטעם עיריית תל אביב

תשנ"א (1991) - החל להוציא לאור את סדרת ספריו: 'שו"ת מים חיים' תשובות בהלכה' (שלושה כרכים).

תשנ"ב (1992) - החל להוציא את סדרת ספריו: 'תורת חיים: הגות, מחשבה, ודרוש על סדר פרשיות השבוע' (שני כרכים).

ל' בשבט תשנ"ג (1993) – התמודד בבחירות לרבנים הראשיים לישראל. רבה הראשי הספרדי של חיפה, הרב אליהו בקשי דורון, זכה במשרה זו. כרב ראשי אשכנזי נבחר עמיתו בתל-אביב, הרב ישראל מאיר לאו, לכן, מאז תפקד לבדו כרבה הראשי של העיר. בשנים אלו הוא הצליח לנהל ולנווט את החיים הדתיים בעיר בתבונה רבה, בשל כך הוא זכה להערכה רבה ע"י כל הציבור, דתיים ולא דתיים ספרדים ואשכנזים.

תשנ"ו (1996) - הוציא לאור את ספרו: 'נצח משה', דברי הגות ומחשבה על חמשה חומשי תורה.

ה' באייר תשנ"ז (1997) - קיבל ביום העצמאות את 'פרס ישראל' לספרות תורנית.

ה' באדר תשנ"ח - השתתף בטקס השבעת חברי מועצת הרבנות הראשית העשירית, שהתקיים בבית נשיא המדינה, חיים הרצוג. בנאום שנשא בשם חבריה, קרא לקירוב לבבות ואחדות בעם. היה זה נאומו האחרון.

י"ב באדר תשנ"ח (1998) - נפטר בגיל 74, נקבר בהר המנוחות בירושלים.

א' בסיון תשנ"ח (1998) - לאחר פטירתו קיבל את התואר 'ד"ר לשם כבוד' מטעם אוניברסיטת בר-אילן, כהערכה על פועלו רב השנים. אשתו ובנו קיבלו את הפרס במקומו.

סיכום

כבר בילדותו נמשך ללימוד תורה, והסתופף בין תלמידי החכמים שגרו בשכונתו, "אוהל משה". בניגוד לרוב ילדי השכונה, שלמדו בבית הספר של 'אליאנס' שהיה נתון להשפעת התרבות הצרפתית, בגיל 9 החל ללמוד בישיבת 'פורת יוסף'. היה תלמיד שקדן ומצטיין. היה הצעיר בחבורה מיוחדת שלמדה עם ראש הישיבה, הרב עזרא עטיה. בישיבה קיבל כתב סמיכה לשחיטה, רבנות ודיינות. בישיבה לא הסתגר בעולמו הפנימי, אלא היה ער לנושאים ובעיות שהעסיקו את הציבור בארץ. למד אצל נשיא הישיבה והרב הראשי לארץ-ישראל, הרב ב"צ מ"ח עוזיאל, מחשבת ישראל. בהשפעתו למד אנגלית והרחיב את השכלתו ב'סמינר מזרחי'. היה בקי גם בספרות העברית החדשה.

למד גם בישיבת 'שערי ציון', בה הרב עוזיאל ריכז 20 צעירים מוכשרים מעדות המזרח כדי להכשירם כרבנים ומנהיגים רוחניים, הם למדו ש"ס בעמקות ופוסקים, מחשבת ישראל וחכמת הדרוש. לימוד זה סייע לו רבות בהמשך דרכו.

את תפקידו הרבני החל כרב שכונה בירושלים, וכמזכירו האישי של הראשון לציון, הרב עוזיאל, ממנו קיבל את השקפתו הציונית-דתית ולמד הנהגה רבנית ומידות נעלות בעיקר בין אדם לחברו. הוא קירב, עודד והדריך את העולים החדשים שעלו בהמוניהם מארצות המזרח. כחבר מזכירות 'חבר הרבנים של הפועל המזרחי', יצא גם אל העם שבשדות. בהיותו הרב ראשי של ראשון לציון ושל תל-אביב יפו, היה אהוב ונערץ כמנהיג רוחני של הציבור כולו על כל גווניו, מבוגרים ובני נוער, ספרדים ואשכנזים, דתיים ושאינם דתיים, בשל כך הצליח לקרב רבים לערכי היהדות. עבד בהרמוניה מלאה עם עמיתיו הרבנים הראשיים האשכנזים של העיר, ועם חברי המועצה הדתית על כל מחלקותיה. פעל רבות לשיפור מערך הכשרות ושמירת השבת. ביקר בבתי הכנסת בכל רחבי העיר, אף באשכנזים. כחבר במועצת הרבנות הראשית עשרות שנים, היה בין הפעילים והבולטים בה. בנאומיו ברדיו הסביר לציבור הרחב את הנושאים הרגישים בה היא טיפלה, ותבע לא להפעיל עליה לחץ כדי להשפיע על פסיקותיה. פעל רבות למען הכרה במעמדם וזכויותיהם של רבני עדות המזרח.

היה מגדולי רבני הציונות הדתית. הוא ראה בהקמת המדינה מאורע אלוקי ושלב חשוב בגאולה. למרות הירידה הרוחנית במדינה, מלחמות, פיגועים וקשיים רבים, עמד על דעתו שאנו מצויים בראשיתה של הגאולה. יום העצמאות ויום ירושלים היו בעיניו ימים גדולים, בהם חובה להודות לקב"ה. הוא הציע לתת להם אופי של חג עם תפילות מיוחדות והלל בברכה.

היה בעל מידות תרומיות: אצילות, צניעות, ענווה, פשטות, הסתפקות במועט, דובר אמת, מתן כבוד לזולת ולאלו שתפקדו תחתיו, הקשבה לכל אחד ללא דרישה שיקבלו את דעתו, חריצות ומסירות לעבודתו ללא גבול של שעות, חביב לכל, התרחקות מפולמוס ומחלוקת, הקפדה על לבוש מכובד ומסודר, את הכל עשה בעצמו ולא ביקש טובה מאיש, סירב שינשקו את ידו, לא לקח כסף מאיש בשום מקרה. ביתו היה פתוח לכל עניין של תורה וחסד עד לשעות הלילה המאוחרות.

לכל מקום שהוזמן הקפיד להגיע בזמן, הופעתו עוררה יראת כבוד והערצה.

היה נואם בחסד עליון, היה בעל כושר ביטוי נפלא ושפה עשירה. דבריו, שנאמרו תמיד בנחת, ריתקו וכבשו את לב שומעיו, ביניהם בני נוער רבים. כל הרצאה היתה בנויה לתלפיות. היה מחנך גדול, בדוגמא אישית, במידות נעלות ובמאור פנים התחבב על התלמידים, וקירב רבים לערכי היהדות ובנה את עולמם הרוחני. גם כתיבתו היתה בהירה ונעשתה ביד אומן, את כל אשר כתב הדפיס בעצמו. הוא התמסר בכל כוחו להסברת המאור שבתורה, בכתב ובעל פה ובהופעותיו ברחבי הארץ. אהבת ישראל והאחדות בין כל חלקי העם היו העיקר במשנתו.

כתב אלפי תשובות (לא היה מכתב שלא ענה עליו!) ומאות מאמרים, בהלכה ומחשבה, בכל תחומי החיים. פסיקתו התאפיינה בהתמודדות אמיצה, פתיחות וחדשנות בפתרון שאלות שהתעוררו בעידן המודרני, כדת ומדינה, התפתחות הטכנולוגיה, שבת, רפואה אישות, ועוד. הספרים הרבים שכתב בסגנון ייחודי, הוציאו לו מוניטין כגאון וגדול בתורה, בש"ס ופוסקים, תנ"ך, מחשבת ישראל, מוסר, קבלה ופילוסופיה, ואף בהיסטוריה ומדעים. במהרה ספריו נהפכו לספרי יסוד בהלכה ובמחשבת ישראל, והתקבלו באהדה בבתי הספר, בקרב רבנים ובציבור הרחב. לכן, לא פלא שהוא הוזמן להרצאות רבות ולהשתתף בסימפוזיונים בנושאים שונים בכל רחבי הארץ, בהם הביע את דעתו בבהירות, באומץ ובנחרצות.

זכה להגשים את אשר הבטיח בנאום הכתרתו לרב ראשי של תל-אביב יפו:

אשתדל לקרב את כל חלקי הציבור ולהתקרב אל כל חלקי הציבור, בבחינת "חבר אני לכל אשר יורוך", ואלך בדרכו של מורי ורבי הרב עוזיאל זצ"ל, שדרכו האצילית למדתי באותם השנים שעבדתי במחיצתו, ואני רואה בתקופה זו את שנות חיי היפות והמפוארות ביותר.

הרב חיים דוד הלוי - במידותיו הנעלות, מסירותו לתפקידו, אהבתו לכל אחד, שיחותיו בכל מקום, מאמריו הרבים וספריו בכל שטחי החיים - מיצג נאמנה דמות אידיאלית של רב באשר הוא ושל רב עיר במדינת ישראל. דברים שכתב בתשובתו הראשונה בספרו המונומנטאלי, שו"ת עשה לך רב, יאים לכותבם:

מבחינה זאת היה הרב בישראל תמיד, לא פוסק הלכות בלבד להורות בין אסור למותר ובין טמא לטהור, אלא גם ואולי בעיקר, יועץ לכל אחד מבני

קהילתו בכל בעיא קטנה או גדולה.

באחד ממאמריו החשובים, על תפקיד הרבנות בדורנו, כתב דברים היאים לתקופת הרבנות שלו:

על הרבנות בישראל להיפך ללפיד-אש המפיץ אור וחום של תורת אמת!

ב. הצעות להפעלה

1. לימוד תולדות חייו - הכנת תעודת זהות (מקורות - ראה להלן).

2. לימוד ממשנתו - לימוד עיקרי משנתו: לימוד תורה, יסודות האמונה, אהבת ישראל, ארץ-ישראל, גאולה, מדינת ישראל, יום העצמאות ויום ירושלים, מעמד האשה, ציונות דתית, מודרנה, היחס לנוכרי, ועוד (מקורות- ראה להלן).

3. לימוד מאמריו החשובים ביותר בהלכה ובאמונה - הכנת לקט מ'שו"ת עשה לך רב' ומההקדמות לספריו 'מקור חיים השלם' (מקורות- ראה להלן).

4. סיפורים - כתיבת סיפורים שיבליטו את מידותיו הנעלות וגדולתו בתורה, ברמות שונות: לגנים, כיתות א-ב (מנוקד), ג-ד, ה-ח. לימוד הבנת הנקרא דרך סיפורים אלו (מקורות- ראה להלן).

5. הלכה יומית – לימוד הלכה יומית מספרו 'קיצור שולחן ערוך - מקור חיים'. הלימוד יתחיל מיד בתחילת שנת הלימודים תוך שילוב החגים על פי לוח השנה.

6. שאלה שבועית – פרסום שאלה הלכתית-חינוכית בכל שבוע, שאת התשובה עליה צריך למצוא ב'קיצור שולחן ערוך - מקור חיים', הגרלת פרסים שבועית.

7. העצמת לימוד ההלכה - העמקה בנושאים הלכתיים מרכזיים על פי ספריו. הכנת חומר דידקטי בנושאים אלו, כגון: תפילה, נטילת ידיים וסעודה, ברכות, שבת וחגים [חומר זה יישמר לשנים הבאות].

8. "מהפסוק לפסק" – לבחור הלכה משמעותית ואקטואלית מספרו 'מקור חיים השלם', שיש בה חילוק בין מנהגי העדות, כגון: בהלכות שבת, אחד החגים וכו', ולהראות את המקורות של הלכה זו. יש להתחיל מהפסוק בתורה עם אחד הפרשנים, ולהמשיך במשנה, גמרא, רמב"ם, שו"ע והרמ"א, משנה ברורה ובן איש חי או כף החיים, עד 'מקור חיים השלם' (וראה בסעיף הבא).

9. השתלשלות התורה שבעל פה – ללמוד כיצד התורה שבכתב והתורה שבעל פה, שניתנו בהר סיני, הגיעו דרך כל הדורות עד ימינו, כלומר: מהתורה ועד הספר 'מקור חיים השלם'. בכיתות הגבוהות התלמידים יכירו ויעיינו בספרים הנזכרים בסעיף הקודם, ניתן להציגם בתערוכה.

10. שיחות לפרשיות השבוע ולחגים - הכנת דפי פרשת שבוע ממשנתו. ליקוט ולימוד קטעים נבחרים בימי שישי ולפני החגים (מקורות- ראה להלן).

11. הכנת תערוכה על חייו ופועלו, משנתו - הכנת תערוכה בצירוף שאלות וכרטיסיות עבודה (בשתי רמות כיתות ב-ד, כיתות ה-ח), בה יוצגו נושאים בהלכה על פי ספריו, כגון: תפילה, ברכות, שבת וחגים, רפואה, מצוות התלויות בארץ. השתלשלות התורה שבעל פה (ראה לעיל סעיפים 8-9).

12. הכנת מרכז למידה ומשחקים - כרטיסיות עבודה, בינגו, מונופול (כגון: הלכות שבת וחגים), חבלים וסולמות, קלפים–רבעיות.

13. לוח קיר וקישוט בית הספר והכיתות – תמונתו, הלכה יומית, מתשובותיו בהלכה, פרשת שבוע וחגים, ממשנתו, מאמרותיו, תמונות, סיפורים קצרים, חידה.

14. הכנת מצגת - א. תולדות חייו וסיפורים. ב. ממשנתו.

15.הכנת דפי לימוד, נקודות ורעיונות לדיון והפעלה, דילמות – שאלות חינוכיות, הלכתיות ומחשבתיות מספריו, תפקיד רב עיר, ללימוד בכיתות ול'חדר מורים לומד' (מקורות - ראה להלן).

16. עשה לך רב - עידוד פניית תלמידים לרב בית הספר בשאילת שאלות בהלכה ואמונה. הקמת בית דין בית ספרי, תוך התייחסות בתשובות לתשובותיו של הרב זצ"ל. פרסום התשובות בלוח המודעות.

17. רב העיר - לימוד על תפקידו של רב עיר לאור דמותו ופועלו. פגישה עם רב העיר או הזמנתו לבתי הספר שבעיר, לשיחה על רבנות העיר ותפקידיה.

18. כתיבת סיפורים וציורים בשיטת עופרים + פרסים.

19. כתיבת עבודות – עידוד כתיבת עבודה שנתית על: 1. משנתו בהלכה או במחשבת ישראל על פי ספריו. 2. תולדות חייו ופועלו. נתינת: בונוסים, הוספה לציון או אזכור מיוחד בתעודה. חלוקת פרסים בטקס מיוחד (מקורות- ראה להלן).

20. הכנת סרט – תחנות בחייו, פועלו, ספריו ומשנתו, עם שאלות מנחות.

21. הכנת הצגה - לראש חודש, יום העצמאות, בר-מצוה, סוף השנה.

22. הבאת מרצים לבית הספר - ממשפחתו, תלמידיו, רבנים או בעלי בתים.

23. עריכת חוברת בית ספרית - לקט מקורות ממשנתו ההלכתית-מחשבתית, וראיונות של התלמידים עם תלמידי הרב וכל מי שהכיר אותו, או לקט קצר מעבודות שהתלמידים כתבו.

24. ערבי לימוד הורים ותלמידים - בעזרת דפי לימוד ממשנתו (מקורות - ראה להלן).

25. חידון - על תולדות חייו ופועלו, וכן על חומר נבחר מספרו 'קיצור שולחן ערוך מקור חיים'.

ג. נושאים ללימוד ולכתיבת עבודות על משנתו ופועלו

1. הלכה

[מהספרים: מקור חיים השלם, מקור חיים לבנות ישראל, שו"ת עשה לך רב (מפתח בכרך ט), שו"ת מים חיים, דבר המשפט, יהדות של חיים. וראה בביבליוגרפיה להלן]

בנושאים אקטואליים כגון:

תפילה, ברכות, שבת, חגים, מנהגי עדות, חינוך, שאלות המתעוררות בבית הספר וישיבה, אהבת הרע, שמיטה והיתר המכירה, מצוות התלויות בארץ, רפואה, מדע, האשה - מעמדה ומצוותיה, ארץ-ישראל, החזרת שטחים, ירושלים והר הבית, צבא מלחמה ושלום, פדיון שבויים, שביתות ויחסי עובד ומעביד, גיור, דמוקרטיה והלכה, היחס לנוכרי ולגר תושב , השתלשלות התורה שבעל פה, קורבנות בזמן הזה, ועוד.

2. . תנ"ך

[מהספרים: שו"ת עשה לך רב (מפתח בחלק ט), נצח משה, תורת חיים על התורה, תורת חיים על המועדים. וראה בביבליוגרפיה להלן]

דמויות מהתנ"ך - מעשים, מידות

טעמי המצוות

הוכחות שהתורה מהשמים

מעשה אבות סימן לבנים

עקידת יצחק

יציאת מצרים

מעמד הר סיני

ארץ-ישראל - כיבושה, גבולותיה

אין מוקדם ומאוחר בתורה - מדוע?

3. מחשבת ישראל

[מהספרים: מקור חיים השלם (בהקדמות), שו"ת עשה לך רב (מפתח בכרך ט), תורת חיים על התורה, תורת חיים על המועדים, נצח משה, בין ישראל לעמים, דת ומדינה, יהדות של חיים. וראה היסטוריה ובביבליוגרפיה להלן]

יסודות אמונה וערכים ביהדות ובפרשיות השבוע

התורה - ערכה, קדושתה, לימודה וקניינה

יציאת מצרים כיסוד באמונת ישראל

מעמד הר סיני ותורה מהשמים כיסודות באמונת ישראל

קדושת הזמנים - השבת והחגים והערכים הגנוזים בהם

קיום המצוות וטעמיהן

תפילה - הצורך והתועלת שבה, שינוי רצון ה', מילוי הבקשות, בציבור

התשובה - מהותה, מעלתה, דרכיה, מכפרת, מאהבה, וגאולה, בדורנו

השבת – קדושתה ומעלתה

החינוך במשנתו ודרכו החינוכית

עם ישראל - מעלתו, בחירתו, ייעודו ותפקידיו, כלל ישראל

אהבת הרע, אהבת ישראל וסגולת ישראל

מידות: ענווה, חסד, טהרת הלשון, קנאה, שנאה ועוד

הגאולה העתידה, הקץ המגולה, קיבוץ גלויות, משיח, גוג ומגוג

ארץ-ישראל – קדושתה ומעלתה, המאבק עליה, זכותנו עליה, מצות העלייה ויישובה, כיבושה, ג' השבועות, עבודת האדמה

מדינת ישראל - המצווה שבהקמתה, ערכה, חוקיה, ממשלתה

יום העצמאות ויום ירושלים במשנתו ובהנהגתו

ירושלים - מעלתה, קדושתה

בית המקדש, הר הבית והכניסה אליו, קדושת הכותל המערבי

מלחמה ושלום, צבא

האישה - מצוותיה, מעמדה, צניעות וקדושה

השואה ולקחיה

השמיטה והיתר המכירה

משנתו הציונית-דתית

היחס למדע ולימודו

גלגול נשמות, השארות הנפש, סייאנס, עולם הבא, משמעות המוות ותחיית המתים

שכר ועונש, השגחה אלוקית, הסתרת פנים

לשון הקודש

היחס למודרנה

4. היסטוריה ואזרחות

[מהספרים: בין ישראל לעמים, דת ומדינה, דבר המשפט, שו"ת עשה לך רב (מפתח בכרך ט), יהדות של חיים. וראה בביבליוגרפיה להלן.]

לימוד היסטוריה כיסוד לאמונה

אבות האומה בהיבט היסטורי

יהדות ודמוקרטיה, צורת השלטון על פי התורה

שאלות של דת ומדינה

מדינת ישראל על פי התורה

דינא דמלכותא דינא

הממשלה - סמכויותיה וחובותיה כלפי האזרח

חוקי הכנסת והציות להם, חקיקה דתית

בתי הדין ובתי המשפט, המאסר בהלכה

החברה בישראל, היחס ללא דתיים

מעמד האשה

היחס לנוכרי, שלום עם אומות העולם, דעת תורה בעניינים מדיניים

ימי בית שני

רבי יוסף קארו ותקופתו - השתלשלות התורה שבעל פה עד ימיו

5. חיבור, הבנת הנקרא, ספרות

כתיבת ספר או סיפורים עליו - "מה למדתי ממידותיו וממשנתו"?

לימוד והבנה של קטעים נבחרים מספריו ברמות השונות

ד. ביבליוגרפיה נבחרת

1. ספריו

בין ישראל לעמים: מעמדו הרוחני והמדיני של ישראל בין העמים לאור התורה - בירורים וחקרי הלכות בדיני כריתת-ברית וישיבת הארץ לשאינם בני ברית, ירושלים תשי"ד.

דבר המשפט: בירורים וחקרי הלכות על סדר הלכות סנהדרין להרמב"ם, א-ג , תל אביב תשכ"ג-תשכ"ה.

מקור חיים השלם: הלכה פסוקה על יסודות הלכתיים, מוסברת ומבוארת ממקורות רבותינו במדרש ובאגדה, ומיטב ערכי מחשבת היהדות, א-ה, תל-אביב תשכ"ז-תשל"ד (שילוב של הקדמה רעיונית להלכות, והבאת מנהגי עדות המזרח ואשכנז).

המקומות הקדושים- מהותם והלכותיהם: קדושת ירושלים והמקדש, הכניסה להר הבית בימינו, הכותל המערבי וחשיבותו כמקום תפילה, הגדרת קברי אבות האומה כמקומות קדושים וחשיבותם כמקום תפילה, תל-אביב תשכ"ז.

דת ומדינה: א. בדרך לגאולה שלימה, ב. בעיות יסוד של דת ומדינה, ג. ה’ וכ"ח אייר ומשמעותם הרוחנית, תל אביב תשכ"ט.

מפתחות הזוהר ורעיונותיו, תל אביב תשל"א.

קיצור שולחן ערוך מקור חיים: פסקי הלכות הנחוצות ביותר לכל אדם מישראל בימי חייו כנהוג ומקובל בכל עדה ועדה בישראל , תל אביב תשל"ה.

שאלות ותשובות עשה לך רב, א-ט, תל אביב תשל"ו-תשמ"ט. (כתוב בלשון מודרנית, התמודדות עם נושאים אמוניים והלכתיים אקטואליים, תוך גישה אמיצה לבעיות הלכתיות העומדות על סדר היום הציבורי.) (מפתח בכרך ט).

מקור חיים לבנות ישראל, תל אביב תשל"ז. (הלכות לנשים ובנות)

תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל זצ"ל, ירושלים תשל"ט.

שפיכות דמים: היבטים הלכתיים ומוסריים, ירושלים תשמ"א.

מקור חיים לחתן, לכלה ולמשפחה, תל אביב תשמ"ט. (הלכות נישואין והנהגות הבית)

שאלות ותשובות מים חיים, א-ג, תל אביב תשנ"א-תשנ"ח.

תורת חיים: הגות, מחשבה, ודרוש על סדר פרשיות השבוע, א-ב, תל-אביב תשנ"ב-תשנ"ג.

נצח משה: הגות, מחשבה ודרוש על סדר פרשיות התורה, חמשה חומשי תורה, תל אביב תשנ"ו.

תורת חיים על המועדים: הגות, מחשבה ודרוש על סדר המועדים, תל-אביב תשס"ג.

2. מאמרים בהלכה, אמונה ופרשנות התורה

'ממלכת כהנים', בתוך: הרב אליעזר וולדינברג (עורך), אור המאיר, ירושלים תש"י, עמ' רכח-רלה.

'פרט בסדרי השיפוט של דיני נפשות (בענין מנין הקולות)', התורה והמדינה ט-י (תשי"ח-תשי"ט), עמ' צט-קד.

'סמכות הדיינים לדון עפ"י אומד הדעת', בתוך: הרב שאול ישראלי (עורך), התורה והמדינה, י"א-י"ג (תש"ך-תשכ"ב), עמ' נד- סה [= הרב יהודה שביב (עורך), בצומת התורה והמדינה, א, אלון שבות תשנ"א, עמ' 232-242.]

'דת ומדע', שבילין א (אדר ב' תשכ"ב), עמ' כח-ל.

'חלקה של האשה והבת בירושה (מדוע קיפחה התורה את זכותה של האשה והבת בירושה?)', שבילין ב (סיון תשכ"ב), עמ' כז-כח.

'נצחיותה של המגילה', שבילין ד (טבת תשכ"ג), עמ' מז-מח.

'הקמת המדינה וחזון קיבוץ גלויות', גוילין יז (סיון תשכ"ג), עמ' 12-15.

'עם סגולה', שבילין ו-ז (תשרי-טבת תשכ"ד), עמ' פד-פט; 'דת ומדינה', שם, עמ' קכז-קל.

'ואהבת לרעך כמוך', שבילין ח-ט (תשרי תשכ"ה), עמ' פ-פד.

'עקידת יצחק', שבילין י-יא (טבת-אדרים תשכ"ה), עמ' פה-פח.

'במוצאי שנת השמיטה (המשטר החברתי התורתי - מול הקפיטליזם והסוציאליזם), קול סיני 58-59 (אב-אלול תשכ"ו), עמ' 251-254 [= שבילין טז-יז (חשון תשכ"ז), עמ' קב-קו.

'מהותו של אדם', שבילין יב-יג (אלול תשכ"ה-תשרי תשכ"ו), עמ' עו-פ.

'מעשה אבות סימן לבנים', שבילין יד-טו (אייר תשכ"ו), עמ' קכט-קלח.

'נשיאת כפיים', שבילין יח-יט (סיון תשכ"ז), עמ' קיד-קכח.

'מדינת חוק ומדינת הלכה', שבילין כ (טבת תשכ"ח), עמ' מד-נא.

'ברכות הנס ליחיד ולרבים ולכלל האומה בימי ה' וכ"ח באייר', ניב המדרשיה חורף-אביב תשכ"ח, עמ' מט-סה.

'כל ישראל ערבין זה לזה', שבילין כא-כב (כסלו תשכ"ט), עמ' קס- קעב.

'על חתירת האדם לכיבוש החלל', שנה בשנה (תש"ל), עמ' 222-231.

'מניעים נפשיים (פסיכולוגים) בהלכה', שבילין כג-כד (כסלו תש"ל), עמ'קיד-קכב.

'הלכות קריאת ספר תורה', ניב המדרשיה (אביב תש"ל), עמ' 136-148.

'השארות הנפש', כה-כו (אלול תש"ל), עמ' קסו-קעג.

'ליל הסדר והלכותיו', ניב המדרשיה (תשל"א), עמ' 38-60.

'שירות צבאי בהלכה', תורה שבעל-פה (תשל"א), עמ' 175-182.

'מצות עליה לארץ ישראל', בתוך: הרב יוחנן פריד (עורך), חובת העליה לארץ ישראל: דברי הלכה, ירושלים תשל"ב.

'קבלת גרים', שבילין כז-כח (שבט תשל"ב), עמ' עב-פד; 'פסיקה ודרכיה', שם, עמ' ריד-ריז.

'קריאת ספר תורה והפטרה ביום העצמאות', בתוך: הרב נחום רקובר (עורך), הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלם תשל"ג, עמ' שיב- שיד.

'הרב והדיין בהלכה', בתוך: יעקב גליס (עורך), רבי אליהו פרדס זצ"ל רבה של ירושלים: קובץ תורני לזכרו, ירושלים תשל"ד, עמ' מד-מט.

'עונש המאסר בהלכה', תורה שבעל-פה טז (תשל"ד), עמ' סא-עא .

'מקומה של מלחמת 'יום הכיפורים' במערכות גאולת ישראל', תורה שבעל פה יז (תשל"ה), עמ' סג-סח [= מורשה ט (תשל"ה), עמ' 9-14; שו"ת עשה לך רב ח"א סי' ז-יב] .

'המשפחה כמסגרת לקיום היהדות ומצוותיה', בתוך: משפחות בית ישראל, ירושלים תשל"ו, עמ' 281-289.

'האם חרם דרבנו גרשום נדחה מפני שיקולים חינוכיים כבדי משקל?', שמעתין 45 (אדר ב' תשל"ו), עמ' 49-51.

'ספירת העומר בברכה לקטן שהגיע למצוות בימי ספירת העומר', הליכות 75 (ניסן תשל"ז), 5-6.

'תשלום שכר רופא בהלכה', תורה שבעל פה יח (תשל"ו), עמ' כט-לז [= שבילין כט-ל (כסלו תשל"ז), עמ' כב-כט.

'עקידת יצחק - מצות אלהים ומצוות מוסר', בתוך: במעלות קדושים: לזכרם של תלמידי בית הספר התיכון העירוני הדתי בצפת, ירושלים תשל"ז, עמ' 39-43.

'המותרת הכניסה להר הבית?', מורשה יא (תשל"ז), עמ' 53-55 [= קומו ונעלה (תשס"ג), עמ' 95-97 ].

'על שכר ועונש וחופש הבחירה', הליכות 77 (תשרי תשל"ח), עמ' 7-10.

'חלות קדושת א"י על שטחים משוחררים והחזקתם בהלכה', אור המזרח כו, ב/ג (תשל"ח), עמ' 164-173 [= שבילין לא-לב (תשל"ט), עמ' פב-צ].

'שו"ת בדין ילדים מאומצים', שנה בשנה תשל"ט, עמ' 158-164.

'השלום והשלכותיו', תורה שבעל פה כא (תש"ם), עמ' לט-נא.

'שלושה ספרים נפתחים בראש השנה', בתוך: הרב חיים סבתו ועוד (עורכים), מנחת אהרן; מאסף תורני לזכרו של הרב אהרן שויקה, ירושלים תש"ם, עמ' 127-136.

'ההיסטוריה כיסוד לאמונה', בתוך: יחזקאל כהן (עורך), חברה והיסטוריה, ירושלים תש"ם, עמ' 633-643.

'דין "הבא להרגך השכם להורגו" בחיינו הציבוריים', תחומין א ( תש"מ), עמ' 343-348.

'עמידת דום בשעת הצפירה ביום הזיכרון וביום השואה', הליכות 86-87 (ניסן תש"ם), עמ' 5.

שפיכות דמים: היבטים הלכתיים מוסריים: דין 'הבא להורגך השכם להורגך' בחיינו הציבוריים, שאלות של משה אונא ותשובה של הרב חיים דוד הלוי, ירושלים תש"ם.

'בקשת סליחה ע"י מכתב', הליכות 84-85 (תשרי תש"ם), עמ' 5-4.

' ניתוק חולה שאפסו סיכוייו לחיות ממכונת הנשמה מלאכותית', תחומין ב (תשמ"א), עמ' 297-305.

'כתבי תביעה והגנה', תורה שבעל פה כב (תשמ"א), עמ' לה-מב.

'תפקידיה ומעמדה של המשטרה בהלכה', הליכות 90-91 (תשמ"א), עמ' 23-26 .

'כשרותן של תרופות הומיאופתיות בפסח', תחומין ג (תשמ"ב), עמ' 63-72 [= שנה בשנה (תשמ"ג), עמ' 162-175]

'שביתת מורים בהלכה ותשלום שכר ימי השביתה', תורה שבעל-פה כג (תשמ"ב), עמ' ל-לט.

'מצות התשובה במשנתו של הרמב"ם', אור המזרח ל, ב] קה] (תשמ"ב), עמ' 145-149.

'מעמד "הקהל" ', בתוך: דוד טלזנר (עורך), ספר יובל מוגש לכבוד הרב מרדכי קירשבלום למלאת יובל שנים לפעילותו הציבורית למען היהדות הדתית-לאומית, ירושלים תשמ"ג, עמ' קג-קט.

'צום יולדת ביום הכיפורים', תחומין ד (תשמ"ג), עמ' 451-454.

'איסורי מלאכה - מנוחה וקדושה' תורה שבעל-פה כד (תשמ"ג), עמ' כח-לה.

'השתלת איברים מן החי ומן המת בהלכה', בתוך: אברהם שטינברג (עורך), ספר אסיא, ירושלים תשמ"ג, עמ' 251-159 [= אסיא ז, ג-ד [כז-כח] (כסלו תשמ"א), עמ' 5-13].

'מנהגים בקריאת המפטיר', אור המזרח לא, א [קח] (תשמ"ג), עמ' 9-12.

'בדין נרות-המקדש ונרות חנוכה (עיונים בדברי הרמב"ם)', בתוך: הרב שאול ישראלי ועוד (עורכים), ספר יובל לכבוד מורנו הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ’יק. א-ב, ירושלים תשמ"ד, עמ' תקלד-תקמד.

'ואהבת לרעך כמוך', בתוך: חיים ראזענבערג (עורך), כל הכתוב לחיים: ספר זכרון להגאון הרב חיים טוביאס, ירושלים-אנטוורפן תשמ"ד, עמ' קמ-קמה.

'תרומת גוף למדע לאחר מיתה', תחומין ה (תשמ"ד), עמ' 244-247.

'הוכחות לתורה מן השמים', שנה בשנה (תשמ"ד), עמ' 161-172.

'יתרת הסכום ממגבית נישואין', שבילין לג-לה (אייר תשד"ם), עמ' קכז-קכט.

'חובת האשה לנהוג כמנהג בעלה', תחומין ו (תשמ"ה), עמ' 79-84.

'שביתת הרופאים בהלכה', ברקאי ב (סתיו תשמ"ה), עמ' 22-23.

'היסטוריה באספקלריה של חז"ל', בתוך: יצחק אלפסי (עורך), ספר יעקב לסלוי: פרקים בנתיבי חייו, תל-אביב תשמ"ה, עמ' 22-27.

'מנהיג בישראל', בתוך: משה אישון (עורך), עיטורים: פרקי עיון והגות לכבוד משה קרונה, ירושלים תשמ"ו, עמ' 291-297.

'גניבת האפיקומן בהלכה', שנה בשנה (תשמ"ו), עמ' 144-148.

'בגדר גזירת גזירות חדשות אחר חתימת התלמוד', ברקאי ג (תשמ"ו), עמ' 18-22.

'האם חזר החיוב בזמננו להדליק נר חנוכה בחוץ', הליכות 108-109 (כסלו תשמ"ו), עמ' 4-6.

'דעת תורה בעניינים מדיניים', תחומין ח (תשמ"ז), עמ' 365-367.

'אי ידיעת החוק אם פוטר מעונש על פי ההלכה?', קובץ זכרון לרב שמעון כ"ץ, בני ברק תשמ"ז, עמ' 51-60.

'פסיקת ההלכה ואהבת ישראל במשנת הגרב"צ עוזיאל זצ"ל', ניב המדרשיה, כ-כא (תשמ"ז-תשמ"ח), עמ' 69-55 [= שו"ת עשה לך רב, ח, תל-אביב תשמ"ח, סי' צז].

רכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים', תחומין ט (תשמ"ח), עמ' 71-81 [= בתוך: ברהולץ עמיחי (עורך), דרך ארץ דת ומדינה, ירושלים תשס"ז, עמ' 147-158, שו"ת עשה לך רב ח"ט עמ' סא].

דיון על אישיות המורה, הלשנה בבית ספר, מחיקת השם במחשב, שמעתין 93-94 (אייר תמוז תשמ"ח), עמ' 52-54.

'הסכם הסגרה בין מדינות ע"פ ההלכה', כבודה של תורה ד (תשמ"ח), עמ' נא-נד.

'זכות אשה לבחור ולהבחר', תחומין י (תשמ"ט), עמ' 118-123.

'רוב ומיעוט במדינה דמוקרטית', בתוך: ברקוביץ אליעזר (עורך), יהדות ודמוקרטיה, ירושלים תשמ"ט.

'חגיגת יום הולדת, חזרת הש"ץ במנין תלמידים, מצרכי מזון לציור והדבקה, שמעתין 99 (תשרי-כסלו תש"ן), עמ' 51-54.

'האם מותר לבטל שיעורי תורה לצורך בחינות הבגרות? להתכונן למבחנים במקצועות שונים בשבת', שמעתין 101 (אייר-אלול תש"ן), עמ' 56,12.

'תשובה בהסדר יחסי ממון בין בני זוג', שנה בשנה תשנ"א, עמ' 226-235.

'קבלת עדות על עיסקה שנעשתה בטלפון', תחומין יב (תשנ"א), עמ' 300-306.

'שקר מטעמים חינוכיים ומפני השלום', שמעתין 103 (שבט-אייר תשנ"א), עמ' 39-40.

'בהלכות תשובה', בתוך: הרב דוד ברוך לאו (עורך), ספר הזכרון לכבודו של רבי יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל רבה של תל-אביב יפו, תל-אביב תשנ"ב, עמ' תקנג- תקנז.

'דרשת רב בזמן התפילה בשבת', תחומין יג (תשנ"ב-תשנ"ג), עמ' 130-141.

'קדושת החיים וחירוף הנפש - תרתי דסתרי? ', בתוך: ישעיהו גפני ועוד (עורכים), קדושת החיים וחירוף הנפש; קובץ מאמרים לזכרו של אמיר יקותיאל, ירושלים תשנ"ג, עמ' 15-25.

'הנוסיף למכור אדמת ישראל לגוי בשביעית?', שנה בשנה (תשנ"ג), 165-170.

'טומאת כהן לאביו', בנתיבי חסד ואמת, תשנ"ג, עמ' 9-12.

' דין או בוררות', תחומין יד (תשנ”ד), עמ' 141-146.

'תשובה רפואה וגאולה במשנת הרב קוק', הליכות 1 (תשרי תשנ"ד), עמ' 4-10.

'כניסת כהנים לקבר צדיקים', אור תורה שיט (תשנ"ד), עמ' תתח-תתיד.

'בית דין לערעורים', תחומין טו (תשנ"ה), עמ' 187-194.

'על דלול עוברים והמעמד ההלכתי של עוברים במבחנה', ספר אסיא , ח, ירושלים

'חקיקה דתית', בתוך: שמחה רז (עורך), קובץ הציונות הדתית, ירושלים תשנ"ז, תשנ"ה, עמ' 3-6 [= אסיא מז-מח (יב, ג-ד), כסלו תש"ן, עמ' 14-17 ].

'לפני עוור לא תתן מכשול', שנה בשנה (תשנ"ה), עמ' 181-190.

'תפילה על חולה', בנתיבי חסד ואמת, תשנ"ו, עמ' 7-12.

הספד, בתוך: מספד תמרורים: קובץ הספדים שנשאו לזכר מרן הרב שאול ישראלי זצ"ל, ירושלים תשנ"ו, עמ' קיג-קיז.353-358.

'האבחנות הרפואיות של חז"ל ', תחומין יז (תשנ"ז), עמ' 319-326 .

'רבנו חיים בן עטר זצוק"ל בעל רוח הקודש ', משואות 3 (997), עמ' 4.

'חתימת פסק דין שהוכרע ברוב', תחומין יח (תשנ"ח), עמ' 11-16.

'אתרוג מורכב ושמחת יום טוב', תחומין יח (תשנ"ח), עמ' 326-335.

'שלטון על-פי התורה ודמוקרטיה', שנה בשנה (תשנ"ח), עמ' 205-213.

'מעמד הכוהנים והלוויים בזמן הזה', בתוך: התורה והארץ, ד, כפר דרום תשנ"ט, עמ' 266-274 [= אמונת עתך, 23 (תשנ"ח), עמ' 11-19].

'יסודות קיום עם ישראל בארצו', בתוך: הרב יהודה שביב (עורך), דורש בציון, ירושלים תש"ס, עמ' 311-315.

'ירושלים השלימה והשלום בתוך', בתוך: הרב ברוך תאנה ועוד (עורכים), לחיים בירושלים: לקט מאמרים לברור עניינה של ירושלים לזכרו של ר' חיים קרמן הי"ד, ירושלים תש"ס, עמ' 136-138.

'יציאת מצרים נצחון האמונה בא-להי ישראל', בתוך: הרב יהודה שביב (עורך), חזון למועד, ירושלים תשס"ב, עמ' 42-47.

'חובתו של האדם לפיתוחו ושכלולו של העולם', מרכז קהלתי איחוד שיבת ציון, תשס"ג, עמ' 19-24.

'רוב ומיעוט במדינה יהודית דמוקרטית', על יהדות ודמוקרטיה, ירושלים תשס"ג, עמ'71-83 .

'ושוחד לא תיקח', מרכז קהלתי איחוד שיבת ציון, תשס"ד, עמ' 17-24.

''מצות קידוש החודש', מרכז קהלתי איחוד שיבת ציון, תשס"ה, עמ' 17-25.

הוספות

'כיצד להתפלל ביום העצמאות', פנים אל פנים 621 (ה' באייר תשל"א), עמ' 12-14,16.

'הקמת המדינה וחזון קבוץ גלויות', גוילין יז (סיון תשכ"ג), עמ' 12-16.

'הסברה דתית מקיפה – חובת השעה', גוילין יח (טבת תשכ"ד), עמ' 14-17.

'נוהג והליכה בדרכי ישראל', גוילין כא-כב (אדרים תשכ"ה), עמ' 34-37.

'הרהורים על התפילה', גוילין כה (תשרי תשכ"ז), עמ' 97-102.

'הרבנות בדור של אתחלתא', גוילין כט (אדר תשכ"ט), עמ' 17-22.

'מקצות דרכיו של מנהיג גדול', הליכות 60 (תמוז תשל"ג), עמ' 7-8.

'תשובה לבית הכנסת', הליכות 61 (תשרי תשל"ד), עמ' 5-6 [+ נאום ההכתרה, עמ 17-18].

'חג האמונה', הליכות 63 (ניסן תשל"ד), עמ' 5-6.

'סימן טוב', הליכות 65 (תשרי תשל"ה), עמ' 6.

'ארבע כוסות וכוס חמישית', הליכות 66-67 (ניסן תשל"ה), עמ'

'מצות סוכה ומקצת טעמיה', הליכות 69 (תשרי תשל"ו), עמ' 7.

'בין פסח לעצרת', 71 (ניסן תשל"ו), עמ' 5-6.

'זמן שמחתנו', הליכות 73 (תשרי תשל"ז), עמ' 7-8.

'מפורים עד שבועות', הליכות 79 (ניסן תשל"ח), עמ' 5-7.

'אם מותר לבטל מנהג ריבוי עולים לתורה בשמחת תורה', הליכות 80 (תשרי תשל"ט), עמ' 7-8.

'על ריבוי העולים בשבתות', הליכות 81-82 (שבט תשל"ט), עמ' 4.

'תופעת החזרה בתשובה', הליכות 83 (ניסן תשל"ט), עמ' 4-5.

'בדיני קריאת התורה בשמחת תורה', הליכות 88-89 (תשרי תשמ"א), עמ' 5-6.

'בענין קריאת שני עולים בס"ת ב' של מפטיר', הליכות 90-91 (ניסן תשמ"א), עמ' 5-6.

'ביכנ"ס שעל סף סגירה האם לצרף למנין מחלל שבת?', הליכות 92-93 (תשרי תשמ"ב), עמ' 5-7.

'כשרותן של תרופות הומופאתיות בפסח', הליכות 94-95 (ניסן תשמ"ב), עמ' 6-8.

'על מצוות תשובה ומצוות ווידוי', הליכות 96-97 (תשרי תשמ"ג), עמ' 6-8.

'תורה וגאולה שלימה', הליכות 98-99 (סיון תשמ"ג), עמ' 4-5.

'צום יולדת ביום הכיפורים', הליכות 100-101 (חשון תשד"ם), עמ' 5-6.

'על חובת "ארבע כוסות" בפסח', הליכות 102-103 (ניסן תשד"ם), עמ' 5-6.

'שינון פרקי תנ"ך בעל פה', 104-105 (תשרי תשמ"ה), עמ' 2-4.

'על ברכת אירוסין בחופה', הליכות 106-107 (ניסן תשמ"ה), עמ' 3-5.

'בהלכות כהונה', הליכות 112-113 (תשמ"ז), עמ' 1-3.

'האחדות הלאומית – לקח פסח', הליכות 113-114 (ניסן תשמ"ח), עמ' 8.

'בהלכות תפילה ובית הכנסת', 3 (127) (תשרי תשנ"ו), עמ' 4-7.

הערות:

רוב המאמרים לעיל נדפסו בספריו השונים.

במאגר המידע של אוניברסיטת חיפה ניתן למצוא רשימה של מאות מאמרים שהתפרסמו בעיתונות, בעיקר בעיתון 'הצפה'.

3. מחקרים על משנתו, אסופות

משה אונא, אף שעל – מצוה מן התורה?, ירושלים תשל"ח.

גבאי יאיר (עורך), הארות לפרשיות בראשית, ירושלים תשנ"ו, עמ' 88-94, 95-98.

הלינגר משה, 'מודרנה, הלכה ודמוקרטיה: הרב חיים-דוד הלוי וישעיהו ליבוביץ המוקדם - ניתוח משווה', בתוך: עמיחי ברהולץ (עורך), מסע אל ההלכה, תל-אביב תשס"ג, עמ' 354-384 .

הלינגר משה, 'דת ומדינה בהגות הציונית-הדתית הספרדית : בין זיקה מאחדת לבין מידור - הרב מ"ח עוזיאל והרב ח"ד הלוי', בתוך: אביעזר רביצקי (עורך( , דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים, ירושלים תשס"ה, עמ' 219-265.

זוהר צבי, האירו פני המזרח: הלכה והגות אצל חכמי ישראל במזרח התיכון, הקיבוץ המאוחד תשס"א, עמ' 298-311.

זוהר צבי ושגיא אבי (עורכים), יהדות של חיים: עיונים ביצירתו ההגותית הלכתית של הרב חיים דוד הלוי,ירושלים תשס"ז [קבלה, יחסו לחילונים, דמוקרטיה, שיפוט ומשפט, ציונות דתית, היחס לנוכרי, הפוסק כפרשן ויוצר, ניתוק חולה הנוטה למות ממכונת הנשמה מלכותית, הגותו המשיחית, תולדות חייו].

חמיטובסקי יצחק, 'עוז ושלום: פשרה טריטוריאלית בעידן הגאולה בהגותו של הרב חיים דוד הלוי', ישראל 8 (תשס"ו), עמ' 73-94.

טובים שלמה, עשה שלום: הדרכה ויעוץ ליחס הדדי בחיי המשפחה בישראל, יהוד תש"מ [עמ' 50-106 – מתוך: מקור חיים: הדרכה לטהרת המשפחה בישראל].

עמיאל משה, מורה לרבים-הלכות ותשובות בעניני חינוך והוראה: מאת הרה"ג חיים דוד הלוי רבה הראשי ואב"ד העיר ת"א-יפו, בנימינה תשס"ט [לקט מספריו].

פאלוך משה, 'משנתו ההלכתית וההגותית של הרב חיים דוד הלוי', פעמים 81 (תש"ס), עמ' 108-119.

רוזנק אבינועם, 'השיקול החינוכי והכתיבה ההלכתית: עיון במושג הקדושה במשנת הרב ח"ד הלוי', הגות ז (תשס"ו), עמ' 171-200 .

רוזנק אבינועם, 'הרגישות לאירוע החינוכי והחשיבה ההלכתית : עיון בכתבי הרי"ד סולוביצ’יק, הראי"ה קוק והח"ד הלוי לאור קירין אייגן', בתוך: ידידיה צ' שטרן ועוד (עורכים), רבנות: האתגר, א, ירושלים תשע"א, עמ' 253-294.

רצבי שלום, 'הלכה ואורתודוקסיה: דרכם ההלכתית של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב חיים דוד הלוי", בתוך: י' שלמון ועוד (עורכים), אורתודוקסיה יהודית היבטים חדשים, ירושלים תשס"ו, עמ' 498-471.

שוורץ דב ועוד (עורכים), 'ערכים פוליטיים אונברסליים וציונות דתית: קווים למשנתו של הרב חיים דוד הלוי', בתוך: יהדות פנים וחוץ דיאלוג בין עולמות, ירושלים תש"ס, עמ' 111-123.

שוורץ דב, 'הגותו המשיחית של הרב חיים דוד הלוי', אתגר ומשבר בחוג הרב קוק, תל-אביב 2001, עמ' 111-135.

שוראקי יצחק (עורך), מסורת בעידן המודרני: חכמים ספרדים בדורות האחרונים, תל-אביב תשס"ט, עמ'

4. חוברות לימוד בהלכה

איזנברג יהודה ועוד (עורכים), שאלות בהלכה: לפי הספר קצור שולחן ערוך מקור חיים לרבי חיים דוד הלוי, ירושלים תשנ"ט.

בוגנים אבי, הלכה: חוברת לימוד ועבודה לכיתה ה', ירושלים תשס"ה.

בוגנים אבי, הלכה יומית: חוברת עבודה ולימוד (שאלות על פי קיצור שולחן ערוך מקור חיים), ירושלים תשס"ט.

מימון עמוס, הלכה לתלמיד: חוברת עבודה ולימוד דינים לפי ספר קיצור שולחן ערוך מקור חיים מאת הרב חיים דוד הלוי מותאם לפי מנהגי העדות השונות, יד בנימין תשע"ב-ג. (לכתות א-ו)

5. תולדות חייו

אלול דניאל משה, אורח צדיקים, א, ירושלים תשס"ג, עמ' 428-430.

אלפסי יצחק, תולדות קהילת תל אביב-יפו ורבניה הראשיים, תל-אביב תשמ"ט, עמ' 28-29.

אלפסי יצחק, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו, ירושלים תשס"א, עמ' 353-355.

אמיתי גילה, 'תולדות חיי אאמו"ר הרב חיים דוד הלוי זצ"ל', בתוך: צבי זוהר ואבי שגיא (עורכים), יהדות של חיים: עיונים ביצירתו ההגותית הלכתית של הרב חיים דוד הלוי,ירושלים תשס"ז, עמ' 385-395.

גרינברג ברוך, 'הרב חיים דוד הלוי תולדותיו ופועליו', קול סיני 73 (אייר-סיון תשל"א), עמ' 7-9.

ואנונו שמעון, אנציקלופדיה ארזי הלבנון: תולדות חייהם, משנתם ויצירותיהם של כל רבותינו חכמי הספרדים ועדות המזרח, ב, ירושלים תשס"ו, עמ' 612-613.

לוי שלמה, 'לזכרו', שנה בשנה (תשנ"ט), עמ' 549-554.

עמנואל אפרת ועוד (עורכות), ירושלים תשע"ג.

פרסי ישראל לשנת תשנ"ז בספרות תורנית לרב חיים דוד הלוי', פרסי ישראל תשנ"ז, עמ' 25-29.

שינובר צבי (עורך), דמויות מופת בציונות הדתית: אישים ופועלם, נחלים תשס"ח,

עמ' 248-255.

ה. אתרים באינטרנט ומאגרי מידע

מנהל החינוך הדתי, רבני בתי הספר, ויקיפדיה, ויקישיבה, דעת, מכללת קיי, רמב"י, הספריה הלאומית, כותר, אוצר החכמה (רוב הספרים שלו מופיעים שם!), פרויקט שו"ת בר-אילן (מפתח מאמריו שנדפסו בכתבי עת), אוניברסיטת חיפה, ועוד.

ערך: שמואל כ"ץ רב בית הספר ממ"ד תורני לבנות הר-נוף, תלמוד תורה ממ"ד 'נחלה' הר-נוף ואולפנת 'חורב' בירושלים.