אסם קריית מלאכי
יונתן טרייבוס ודר לוגסי
קריית מלאכי
קריית מלאכי נוסדה בשנת 1950 בשם מחנה קסטינה כמחנה מעבר ליד צומת קסטינה במחוז הדרום, אך בגלל זרם העולים הוחלט להפוך אותו למעברה. בשנת 1952 הוחלט להפוך את המעברה ליישוב קבע, והתחילו לתת שטחים להקמת משקים לתושבי העיר. בשנת 1988 הוכרזה כעיר, ונכון לדצמבר 2013 התגוררו בה 21366 תושבים. לפי הלמ''ס קיים בקריית מלאכי גידול באוכלוסיה של 0.6% לשנה וצפיפות האוכלוסיה בה היא 4606 תושבים לקילומטר רבוע. לפי המשטרה זו העיר עם הכי הרבה מקרי פריצות לבתים: 4.9 פריצות לכל 1000 בתים.
המפעל
המפעל מייצר גלידות (מזון) ולכן הוא נכנס לקטגוריית התעשייה הקלה בישראל,והוא פועל במבנה שכור. במפעל עבדו 250 עובדים, רובם מקריית מלאכי, אשדוד, אשקלון והשפלה הדרומית. בעקבות פנייה של שר האוצר (יאיר לפיד האהוב) ובקשתו לנסות להציל את ערד הוחלט לסגור את המפעל ולהקים במקומו מפעל בערד תמורת מענק של 46 מיליון שקלים, וזאת כדי שיהווה מפעל עוגן שיגרור הקמה של מפעלים אחרים. הוחלט לסגור את המפעל כי לטענת אסם הוא לא רווחי מספיק. לאור הקשיים הכלכליים של העיר החברה הבטיחה לתת סיוע במעבר למפעלים אחרים שלה: שני מפעלים בקריית גת ומפעל אחד בשדרות.
השפעה על העיר
לאור המצאותם של מפעלים בודדים בסביבת העיר נוצר מצב שבו אנשים שמסיימים בית ספר תיכון לא יכולים לרכוש השכלה כי אין להם כסף, ולכן נאלצים לעבוד במפעל היחיד שזמין: מפעל לייצור מזון. השכר נמוך ואין סיכוי להרוויח מספיק כדי לעזוב ולכן העובדים ומשפחותיהם נשארים תקועים בעירץ