אליעזר בן יהודה- קורות חיו
נעה טל ובר שרזי
\
אליעזר בן יהודה, נולד בליטא בשנת 1858 ונפטר בארץ ישראל בשנת
ילדותו
גדל בבית חרדי-חסידי, בגיל חמש התייתם מאביו ונשלח ללמוד בישיבה, בגיל 17 הוא התחיל עם הרעיון של תחיית עם ישראל בארץ ישראל והוא החליט להקדיש עצמו למטרה זו. הוא שינה את שמו לבן יהודה והחל לפעול לטובת מטרה זו.
השכלה
בשנת 1880 נסע לאלג'יר משום שחלה במחלת השחפת. שם כתב שני מאמרים בירחונים ל"שחר" ול"חבצלת", במאמרים אלו דרש להחליף את השפות הלימוד הזרות ובמקומן ללמד בעברית. בשנת 1881 עלה לארץ. בארץ הוא למד בבית מדרש למורים "כל ישראל חברים".הוא כתב בכתב העת הספרותי "חבצלת" ובעיתון השבועי "הצבי". כדי לכתוב בעיתונים אלו נאלץ לחדש ולהמציא מילים בשפה העברית המדוברת. ייסד את עיתון הילדים "עולם קטון". אליעזר בן יהודה ייסד את "ועד הלשון" שהפך ל"אקדמיה העברית ללשון". הוא שקד יום ולילה על הרחבת המילון השלם לעברית עתיקה ומודרנית.
חיו האישיים
בשנת 1881 התחתן עם דבורה, הם הקימו יחד את הבית העברי הראשון שדבר עברית. בנם בן ציון, היה הילד העברי הראשון שדיבר עברית. אליעזר בן יהודה נכנס לכלא לשנה משום שחלק מן האנשים טענו כי החיית השפה העברית היא חילול הקודש, משום שהיא שפה קדושה ולא שפה מדוברת.דבורה מתה בשנת 1891 ממחלת השחפת, מאוחר יותר ילדים במשפחה נפטרו ממחלות שונות ואליעזר נשאר לבד עם שניים מילדיו. בשנת 1892 נישא לגיסתו, גם היא, תמכה ברעיון של תחיית העם בארצו ובשפתו. היא למדה עברית במהירות רבה ואף עזרה לו בכתיבה ובעריכה. שנת 1919 פנה בן יהודה לנציב העליון הבריטי בארץ, בבקשה שיכריז על השפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות בארץ ונענה בחיוב.
סרטון על אליעזר בן יהודה בפרשנות של ימינו
לצפות מ1:00 עד 3:50
חדשות מהעבר- אליעזר בן יהודה, תחיית השפה העברית, עיתונות